אגף הפיקוח על הייצוא הבטחוני מנסה להסתיר דיון ברישיון שנוי במחלוקת שנתן לחברת הריגול הפרטית NSO. לאחרונה נתבעה החברה ע"י ענקית האינטרנט פייסבוק וע"י תובעים פרטיים, בטענות למתקפת סייבר נגד אזרחים ברחבי העולם. כעת מבקש משרד הביטחון מביהמ"ש להסתיר מהציבור ומהעיתונות דיון בעתירה שהגישו אנשי ארגון אמנסטי בדרישה לשלול מ-NSO את רישיון היצוא שלה, לאחר שהתגלה, לטענתה, כי נשק סייבר של החברה הופעל נגד עובד של אמנסטי, מארגוני זכויות האדם הגדולים בעולם.
חברת NSO, שהמטה שלה ממוקם בהרצליה, מוכרת תוכנות פריצה ומעקב מתקדמות ביותר, שלפי העתירה הופעלו נגד עיתונאים, פעילי זכויות אדם ואנשי אופוזיציה ברחבי העולם, כמו גם במקרה המפורסם של רצח העיתונאי הסעודי ג'מאל חשוקג'י. מנכ"ל NSO, שלו חוליו, הכחיש לאחרונה מעורבות ברצח בראיון לתוכנית התחקירים "60 דקות", אולם לאחרונה אישר ביהמ"ש בישראל הגשת תביעה נגד החברה בפרשייה זו בדיוק.
לפי החברה, נשק הסייבר שהיא מוכרת מיועד רק למלחמה בטרוריסטים ופושעים, אך העתירה מזכירה דו"ח מפורסם של מכון "סיטיזן לאב" לפיו נעשה שימוש בתוכנת הפריצה והמעקב "פגסוס" בלא פחות מ-45 מדינות, "כאשר לפחות בשש מדינות נעשה שימוש משמעותי במערכה נגד החברה האזרחית - בחריין, קזחסטן, מקסיקו, מרוקו, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות". בין היתר, מזכירה העתירה, נטען בדו"חות השונים כי "נחשף השימוש במערכת 'פגסוס' נגד שני פעילים למען בריאות הציבור ומדען מזון במקסיקו, שפעלו להטלת מגבלות על תעשיית המשקאות הקלים".
מועד הדיון בעתירה של אנשי אמנסטי כבר נדחה פעם אחת, לבקשת משרד הביטחון, שכעת מעוניין לחסות את העתירה כולה. בד בבד עם בקשת החיסיון, מסר אגף הייצוא, יחד עם הנתבעים האחרים - משרד הביטחון, שר הביטחון ומשרד החוץ - את תגובתו לעתירה והוא מבקש לדחות אותה על הסף. לפי משרד הביטחון, לבית המשפט אסור להתערב "בהחלטות הנוגעות במישרין לאופן ניהול ענייני החוץ והביטחון של המדינה".
משרד הביטחון מציין בתגובתו הליכים אחרים שהוא נשען עליהם לביסוס טענותיו, אולם מציין כי כולם חסויים תחת צווי איסור פרסום, בדיוק כפי שהוא מבקש לעשות בתביעה זו, ולכן לא ניתן לדעת למעשה על מה נשען משרד הביטחון בטענותיו. יצוין כי חברת NSO היא חברה פרטית, הפועלת בין השאר באמצעות חברת בת אמריקאית וחברות מקומיות, וכי את הנשק היא מוכרת למדינות ברחבי העולם, בהן גם כאלו שאין להן יחסים עם ישראל.
שלו חוליו, מנכ"ל NSO, בצילום מסך מתוכנית "60 דקות" שצורף לכתב התביעה
לפי העתירה של אנשי אמנסטי "במהלך חודש יוני 2018, נעשה ניסיון, שייתכן שהתממש, להשתלט באמצעות מערכת מעקב מסוג 'פגסוס' של NSO, על מכשיר הפלאפון של איש צוות Amnesty International. מבחינת יכולת טכנית, מערכת 'פגסוס' מאפשרת השתלטות על מכשיר הפלאפון אליו הוחדרה, את איסוף המידע הנמצא על גביו, ואת הפיכת הפלאפון למכשיר האזנה, הקלטה וריגול. השימוש במערכת 'פגסוס' נגד איש צוות Amnesty International, אינו מקרה מבודד, אלא תואם לדפוס השימוש במערכת זו נגד פעילי וארגוני זכויות אדם ואזרחים ברחבי העולם. זאת פי שתועד על ידי Amnesty International ומכון 'citizen lab' מאוניברסיטת טורונטו".
ברקע העתירה של אנשי אמנסטי עומדת תביעה חסרת תקדים שהגישו חברות פייסבוק וווטסאפ (שבבעלות פייסבוק) נגד NSO. לפי התביעה, תוכנות פריצה של NSO חדרו ל-1,400 חשבונות ווטסאפ של משתמשים ברחבי העולם, בהם למעלה ממאה עיתונאים, פעילי זכויות אדם ומבקרי שלטון. NSO, כאמור, מכחישה את הדברים וטוענת כי היא מוכרת את נשק הריגול שלה לממשלות בלבד, ומגבילה את השימוש בו נגד פושעים וטרוריסטים בלבד. עם זאת, עודד ירון ב"הארץ" מצא בכתב התביעה של פייסבוק דוגמת חוזה המציעה כי המציאות - שונה.
לאחר שנתגלה כי בין המכשירים שנפרצו היו גם כאלו של פעילי זכויות אדם בהודו, הכחישה ממשלת הודו באמצעות "גורם בכיר" כי קיימה עסקים כלשהם עם חברת NSO. גם גורם ממשלתי בישראל התנער מהחברה. "זה גורם פרטי. אין פה שום מעורבות מדינית ישראלית", אמר השר זאב אלקין ל"רדיו תל-אביב". השר הוסיף כי "זה שאתה מוכשר לא אומר שאתה צריך להפעיל את היכולות שלך בניגוד לחוק" אך הדגיש כי אינו קובע דבר באשר לחפותה של החברה.
גם החברה עצמה הגישה לביהמ"ש תגובה לעתירת אנשי אמנסטי. לפי NSO, העתירה היא "דוגמה מובהקת לשימוש לרעה בהליכי משפט, במסגרת קמפיין פסול ושקרי שמנהל ארגון Amnesty International ('הארגון') נגד החברה".
עוד לפי התגובה, "העתירה לוקה בחוסר ניקיון כפיים קיצוני, בהסתרת עובדות מהותיות, בהיעדר זכות עמידה, בשיהוי כבד, בהיעדר מוחלט של תשתית עובדתית וראייתית בסיסית, בבקשת סעד גורף, קיצוני ומופרך במיוחד, ובניסיון חסר בסיס להתערב בשיקול דעתה של הרשות המוסמכת, שהוא רחב במיוחד בענייני ביטחון וחוץ". לפיכך, חברת NSO מבקשת מביהמ"ש לדחות את העתירה.
ב-NSO גם מלינים על כך שבאמנסטי לא נתנו לחברה שיהוי מספיק לבדוק בעצמה את הטענות נגדה, ומיהרו לדווח "בתפוצה עולמית" על הפריצה למכשיר של עובד החברה. החברה מוסיפה גם כי לא תתייחס לאף טענה הנוגעת להתנהלותה מול לקוחות, מטעמים של סודיות ושל בטחון המדינה, אלא רק לטיעונים משפטיים, כמו למשל היעדר תצהיר של עובד אמנסטי שהטלפון שלו נפרץ, פריצה, טוענים ב-NSO, שהיא ספקולציה לא מוכחת בלבד.
דיון ייערך ב-16.1 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב.
* * *