התחקירים העיתונאיים על עמותת "בני ברוך – קבלה לעם" הם חלק מקנוניה רחבה שרקמו ארגוני שמאל קיצוני ועיתונאים בעלי אג'נדות אנטי-ציוניות במטרה לזרוע כאוס בחברה הישראלית ולפורר אותה מבפנים – כך טוען היועץ המשפטי של העמותה בפני בית-המשפט. עם זאת, במסמכים שהוגשו לבית-המשפט, הוא והעמותה אינם מספקים כל ראיה לקביעה הזו.

עמותת "בני ברוך – קבלה לעם" מנהלת בשנים האחרונות סדרה של תביעות נגד עיתונאים, כלי תקשורת ופעילים שפרסמו מידע וביקורת על המתרחש במעגליה השונים, ובעבר תבעה גם את "העין השביעית". הנתבעים, מנגד, טוענים שמדובר במסע של תביעות השתקה שנועד למנוע כל ביקורת ציבורית על "בני ברוך".

התיאוריה על קשירת קשר פוליטי נגד "בני ברוך – קבלה לעם" עלתה במסגרת הליכים משפטיים שמנהלת העמותה נגד העיתונאי החוקר גור מגידו ותאגיד השידור הציבורי. בעמותה דורשים מבית-המשפט להטיל עליהם תשלום פיצויים בסך כ-1.3 מיליון שקל בעקבות שתי כתבות שפרסם מגידו – האחת באתר האינטרנט של התאגיד, והשנייה בתוכנית התחקירים "שטח הפקר". מגידו, שמאז עזב את התאגיד ועבר לכתוב ב"דה-מרקר", נתבע גם על שני ציוצים שפרסם בחשבון הטוויטר שלו.

הפרסומים של מגידו עסקו בעיקר בקשרים בין אנשי התנועה הדתית לזירה הפוליטית ובטענות על פרשה חמורה שלטענתו התחוללה בשורות התנועה. בעמותה טענו מנגד כי אין לה קשרים פוליטיים כלשהם והכחישו בתוקף את עצם קיומה של "פרשה חמורה". היועץ המשפטי של העמותה, עו"ד חנוך מילביצקי, טוען כעת בשני תצהירים כי הפרסומים הללו הם חלק מ"מסע רדיפה ודה-לגיטימציה" שנועד לפגוע לא רק ב"בני ברוך – קבלה לעם" – אלא גם בחברה הישראלית כולה.

מילביצקי הוא דמות מפתח בתנועה הדתית: הוא היועץ המשפטי הפנימי של העמותה, והוא מעורב באופן עמוק בתביעות שהיא מנהלת. בתביעה השלישית שהוגשה נגד מגידו הוא מופיע כאחד התובעים. לצד זה, הוא גם חבר בתנועה ומגדיר עצמו כתלמיד של מיכאל לייטמן, המנהיג הרוחני של "קבלה לעם". על רקע מעמדו המרכזי בארגון, מילביצקי גם תועד בכתבה ששודרה ב"שטח הפקר".

הציוץ של חנוך מילביצקי ובו תצלומו עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו. טוויטר, 12.12.2019 (צילום מסך)

בשנים האחרונות הפך היועץ המשפטי גם לדמות פוליטית: הוא נבחר פעמיים למועצת עיריית פתח-תקווה, העיר שבה ממוקם מטה "קבלה לעם". בפעם הראשונה עשה זאת במסגרת מפלגה בשם "ביחד" שהוקמה על-ידי תלמידים ותיקים של לייטמן. בפעם השנייה הוא נבחר למועצה כחבר ברשימה המשותפת של "ביחד" והשלוחה הפתח-תקוואית של יש-עתיד.

לאחרונה הזדהה מילביצקי גם כפעיל ליכוד וכאחד ממקימי "המטה לאיחוד העם" במפלגה. על רקע פעילותו בליכוד אף פרסם החודש תצלום שלו עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו.

התצלום צורף לאחד התצהירים בליווי דברי ביקורת שכתב על כך מגידו בטוויטר: "בתמונה: נתניהו ומשמיץ הנשים הסדרתי מארגון 'קבלה לעם', חנוך מילביצקי. הפיץ סרטון השמצה על אשה שספגה מכות רצח מבעלה ורמז שהיא נואפת ושיכורה. על אשה שהעידה על תקיפה מינית מידי בכיר בארגון העליל שעשתה זאת תמורת 100 אלף דולר". מילביצקי, בתצהירו, מכחיש את הדברים וטוען שמדובר ב"דיבה חמורה".

"אידיאולוגיה קיצונית אנטי-ציונית"

ב"בני ברוך – קבלה לעם" הגישו נגד מגידו שלוש תביעות נפרדות, אך לפני חודשים אחדים הורה בית-המשפט לאחד את הדיונים בשתיים מהן. מלבד תאגיד השידור הציבורי, רשימת הנתבעים כוללת חמישה בני אדם: מגידו, מנכ"ל התאגיד אלדד קובלנץ, העורך הכלכלי שאול אמסטרדמסקי, עורך "שטח הפקר" דני ליבר ורונן דבח – תלמיד לשעבר ב"קבלה לעם" שהתראיין בתוכנית.

גור מגידו (צילום מסך מתוך שידורי כאן 11)

לטענת מילביצקי, כל החמישה הצטרפו למעין אחווה של עיתונאים מכלי תקשורת שונים, שעושים יד אחת עם ארגונים חוץ-ממשלתיים בעלי אג'נדה קיצונית. המטרה שלהם, הוא טוען, היא לפגוע ביחסים של "בני ברוך – קבלה לעם" עם הציבור הרחב ורשויות השלטון. עם זאת, מילביצקי נוקב רק בשם של עיתונאי אחד: אבנר הופשטיין, שפרסם תחקירים על תנועת "קבלה לעם" בגלי-צה"ל. הופשטיין ספג מהעמותה תביעת דיבה בסך 210 אלף שקל, אך זו הסתיימה בפשרה וללא תשלום פיצויים (הופשטיין הוא גם חבר הוועד המנהל של עמותת "העין השביעית").

הכתבים, טוען מילביצקי, "קשורים זה לזה בקשרים מקצועיים ושותפים לאידיאולוגיה שמאלית קיצונית ו/או בדרך אחרת". לטענתו, אותם עיתונאים יצאו ל"מסע נקמנות מתוזמר ומתוזמן על מנת לנסות ולפגוע בעמותה". מדוע בחרו כל אותם עיתונאים לבטא את תפיסת עולמם דווקא כך? "המניעים לכך שמורים עמם", גורס מילביצקי, אך מוסיף כי "ניתן רק לשער כי מקורו של מסע ההרס שבו הם נוקטים כנגד העמותה באידיאולוגיה קיצונית אנטי-ציונית המאפיינת אותם".

לטענת מילביצקי, חוץ מלשתף פעולה עם קומץ העיתונאים הזה, הנתבעים גם משתפים פעולה עם "ארגונים פוליטיים בעלי אינטרסים ששואפים ללבות את הסכסוך הפנימי בין אזרחי ישראל, להעצים את המחלוקות והקרעים בינינו ולמוטט את ערכי הערבות והסולידריות העומדים בבסיס קיומנו כעם".

לפי הטענות של מילביצקי, הנתבעים – מגידו, מנכ"ל התאגיד, שני העורכים והמרואיין – חברו אל אותם ארגונים משום שזריעת הכאוס הזאת "עולה בקנה אחד עם האג'נדה והאידיאולוגיה האישית שלהם, שלא מתיישבת עם האופן שבו הם רואים בעיניהם את תלמידי העמותה כאנשים בעלי השקפת עולם 'ימנית' (וממילא לא כך היא)".

טענה שעולה שוב ושוב בתביעות של "בני ברוך – קבלה לעם" היא שלעמותה אין שום זיהוי פוליטי, ושלימודי הקבלה שהיא מציעה פתוחים לכל – ישראלים וזרים בני כל הדתות, הלאומים והמינים. ובכל זאת, על רקע המעורבות של כמה מהדמויות הבולטות ב"קבלה לעם" בפוליטיקה, מילביצקי מבקש להדגיש שלא מדובר בפעילות שנעשית מטעם העמותה. "אין ולא היה כל קשר, גלוי או סמוי, בין העמותה לבין סיעת 'ביחד' או לתנועת 'הליכוד'", הוא מצהיר, ומוסיף כי "הרב לייטמן לא קשור בשום קשר לפוליטיקה".

"המושך המרכזי בחוטים"

בתצהירים של מילביצקי בולטים שני ארגונים שלטענתו פועלים נגד "בני ברוך – קבלה לעם". לפי גרסתו, "המושך המרכזי בחוטים" הוא אהרון אפלבאום, אביו של תלמיד לשעבר ב"קבלה לעם", שמתנדב ותורם למרכז לנפגעי כתות וגם התראיין לתחקיר הטלוויזיוני של מגידו.

את המרכז לנפגעי כתות מגדיר מילביצקי כ"גוף מיסיונרי שנוי במחלוקת" שמאחוריו עומד בעצם "ארגון חרדי קיצוני בשם 'יד לאחים'". בכך חוזר מילביצקי על טענות שהושמעו במסגרת קמפיין השחרה מתמשך שנולד במשרדו של יועץ התקשורת המנוח מוטי מורל בעת שהיה חבר בכת הסיינטולוגיה. הקמפיין של מורל כלל גם הגשה של תלונות שקריות על עבירות מין – ובאופן מקרי, העיתונאי שחשף אותו הוא גור מגידו (ללקוחות ששכרו את שירותיו של מורל לא היה קשר כלשהו ל"בני ברוך – קבלה לעם").

גם אפלבאום והמרכז לנפגעי כתות נתבעו על-ידי העמותה, שדורשת מהם פיצויי עתק בסך 3 מיליון שקל בעקבות ביקורת חריפה שהטיחו במיכאל לייטמן וחסידיו. בתביעה נפרדת, שמתנהלת מאז 2013, תבעה העמותה מאפלבאום 300 אלף שקל.

מנהיג "קבלה לעם" מיכאל לייטמן (שלישי משמאל) עם הפוליטיקאים יואב גלנט, יואל רזבוזוב, צחי הנגבי, אלי כהן, ישראל כץ, יולי אדלשטיין ויואב קיש. כנס קבלה-לעם, תל-אביב, 22.2.2017 (צילום: איתמר ב"ז)

הגוף הבולט השני בתצהירים של מילביצקי הוא הקרן החדשה לישראל, שאותה הוא מכנה "הקרן לישראל החדשה" (גילוי נאות: הקרן החדשה לישראל תומכת כספית בעמותת "העין השביעית"). מילביצקי מכנה את הקרן "ארגון שמאל קיצוני", ומציין שהיא תומכת באתר "העין השביעית", שבו פורסם תחקיר אחר על "קבלה לעם" שהוליד תביעת דיבה על סך 400 אלף שקל (כמו במקרה של גלי-צה"ל, גם במקרה זה ההליך הסתיים בפשרה וללא פיצויים כלשהם).

מילביצקי מציין שאחד מחברי הוועד של "העין השביעית" הוא אבנר הופשטיין, אך לא מסביר כיצד חברו יחד "ארגון שמאל קיצוני" ו"ארגון חרדי קיצוני" למערכה משותפת נגד עמותה קבליסטית. מילביצקי גם מתעלם מהעובדה שהפרסום של "העין השביעית" ראה אור במאי 2015, עוד לפני שהקרן החדשה לישראל תמכה באופן כלשהו בפעילות האתר.

טענות שאינן אמת

התצהירים של מילביצקי, שהוגשו לבית-המשפט באמצעות עורכי-הדין צבי גלמן וארז פרסי המייצגים את התובעים, כוללים טענות שגויות על הליכים משפטים נוספים שמנהלת "בני ברוך – קבלה לעם". כך למשל נטען בהם שהתביעות שהגישה העמותה נגד גלי-צה"ל ו"העין השביעית" הסתיימו בהתנצלות מצד הנתבעים. חרף טענתו יצוין כי בשני המקרים, של גלי-צה"ל ו"העין השביעית", פורסמה הבהרה שלא סתרה את תוכן הכתבות. שני כלי התקשורת לא פרסמו התנצלות כלשהי.

בכתבות של גלי-צה"ל ו"העין השביעית" הוזכרו טענות שלפיהן תנועת "קבלה לעם" היא כת – אך לצד זה הובהר בכתבות שמדובר בקביעה שנויה במחלוקת, שמוכחשת על-ידי "קבלה לעם". ההבהרות שפורסמו בתום ההליכים המשפטיים חזרו על המסר הזה, והדגישו את מה שכבר נכתב בכתבות: גלי-צה"ל ו"העין השביעית" לא קבעו ש"בני ברוך – קבלה לעם" היא כת. במקרה של גלי-צה"ל הובהר גם ש"הכתבה ייחסה את הפעילות הפוליטית [בליכוד] לפעילים בעמותה, ולא לעמותה".

קביעה שגויה אחרת מופיעה בתצהיר של מילביצקי שהוגש ב-1 בדצמבר. "כלל ההליכים המשפטיים שנוהלו והסתיימו עד כה, הסתיימו בהתנצלות מצד הנתבעים", טען שם היועץ המשפטי (בתצהיר השני, שהוגש ב-15 בדצמבר, הטענה התייחסה ל"הליכים", ולא "כלל ההליכים").

בכך התעלם מילביצקי מתביעה שהסתיימה בחודש אוגוסט השנה, שבה הפסידה העמותה. ב"בני ברוך – קבלה לעם" תבעו שני בעלי מקצוע שסיפקו שירותים לקמפיין מודעות מקוון של אהרון אפלבאום מהמרכז לנפגעי כתות, ובנוסף תבעו אשה נוספת שאינה קשורה אליו.

בעמותה דרשו פיצויים בסך כ-415 אלף שקל – אך השופטת מיקה בנקי מבית-משפט השלום בירושלים דחתה את התביעה והורתה לתובעים לשלם לנתבעים הוצאות משפט בסך 130 אלף שקל. לצד זה, השופטת בנקי מתחה ביקורת חריפה על עצם הגשת התביעה, וקבעה כי חלקים ממנה התבססו על "תיאוריית קונספירציה" וטענות שאינן עולות אפילו לכדי "התחלה של תשתית היוצרת קשר קלוש".

15374-05-17
54709-01-18
43214-11-18

* * *

לעיון בתצהירים שהגיש חנוך מילביצקי לבית-המשפט

להורדת הקובץ (PDF, 47.81MB)

להורדת הקובץ (PDF, 39.5MB)