קבוצת "הארץ" הגיעה למספר שיא של 72 אלף מנויים דיגיטליים משלמים – כך חשף ליאור קודנר, סמנכ"ל הדיגיטל של "הארץ". לדבריו, שנת 2019 תסתכם כשנה המוצלחת ביותר מבחינת גיוס מנויים לפלטפורמות הדיגיטליות של "הארץ" מלבד 2013, השנה שבה הוקמה חומת התשלום במהדורה העברית של האתר.

לפי נתונים שחשף העיתון בחודש יוני, מניין המנויים המשלמים של "הארץ" – כולל מנויים של המהדורה המודפסת – עומד על כ-110 אלף. לדברי קודנר, מאז צמח גם מספר זה.

קודנר, שמכהן גם כסגן עורך "הארץ", חלק את הנתונים אמש (11.12) בהרצאה שהעביר בספריית בית-אריאלה בתל-אביב. לדבריו, הנתון על 72 אלף מנויים דיגיטליים משלמים כולל מנויים למהדורה העברית והאנגלית של אתר "הארץ" ולאתר הכלכלי "דה-מרקר" – אך כל מנוי נספר פעם אחת בלבד, גם אם הוא משלם עבור גישה לשני אתרים ויותר. קודנר ציין כי מנויים על מהדורת הדפוס היומית של העיתון, שמקבלים גישה חופשית לאתר, אינם נכללים במניין זה.

"אחד היתרונות בהכנסות ממנויים הוא שהן מאוד יציבות. בניגוד לפרסום, שיורד אם נכנסים למיתון או אם מפרסם מחליט להחרים אותנו, אני יכול להגיד די בוודאות מה יהיו ההכנסות ממנויים במחצית הראשונה של 2020"

"השנה, בפעם הראשונה, ההכנסות ממנויים בדיגיטל היו יותר גבוהות מההכנסות מפרסום בדיגיטל", גילה קודנר.

ההרצאה כללה תקציר של התהליך שעבר תחום הפרסום בעיתונות בעשורים האחרונים: בשנות התשעים, כשלוחות המודעות המודפסים היו בשיא כוחם, העיתונים נהנו מזרם הכנסות גדול שהורכב ממספר גדול של מיקרו-עסקאות: אנשים פרטיים ששילמו לעיתון כדי למכור מכונית, להשכיר דירה או למצוא זיווג. כשהלוחות איבדו מכוחם והמפרסמים הזעירים עברו לאינטרנט – העיתונים נעשו תלויים יותר במפרסמים הגדולים. הסכנה שגלומה בתלות הזאת באה לידי ביטוי, למשל, לפני שנים אחדות כשקונצרן אי.די.בי הטיל על "הארץ" חרם מודעות בניסיון להפעיל לחץ לשינוי הסיקור הביקורתי של נוחי דנקנר, בעל השליטה דאז.

לפי קודנר, ההכנסות ממכירת מינויים מצמצמות את הסכנה שנשקפת ממהלכים מסוג זה. "אחד היתרונות בהכנסות ממנויים הוא שהן מאוד יציבות", אמר קודנר. "בניגוד לפרסום, שיורד אם נכנסים למיתון או אם מפרסם מחליט להחרים אותנו, אני יכול להגיד די בוודאות מה יהיו ההכנסות ממנויים במחצית הראשונה של 2020".

לדברי קודנר, בשלב זה הסתמכות על הכנסות ממינויי דיגיטל עדיין לא מאפשרת לממן את כל פעילותה של קבוצת התקשורת, שמעסיקה כאלף עובדים (לא כולל עובדי דפוס והפצה), מתוכם כ-450 עיתונאים. "אם מחר נסגרת מהדורת הפרינט, 72 אלף המנויים בדיגיטל לא מאפשרים לנו לשרוד", אמר קודנר. "כשהמספר הזה יגיע ל-100 אלף, בטוח יהיה לנו יותר קל. 100 אלף מנויים דיגיטליים פלוס עיתון סוף-שבוע יאפשרו לנו לשרוד כלכלית".

לפי נתוני "הארץ", בתחילת 2019 עמד מניין המנויים הדיגיטליים על כ-60 אלף. את הקפיצה במספרם לאורך השנה מייחס קודנר לשתי מערכות הבחירות – שהגבירו את זרם הכניסות לאתר – וגם לשיפור ברמת התוכן ובתחום השיווק.

לדברי קודנר, מספר הגולשים ("יוניקים") שנכנסים לאתרי קבוצת "הארץ" עומד על 11–14 מיליון בחודש. קרוב ל-70% מהם, הוא אומר, הם גולשי מובייל. "מאז שסגרנו את האתר למנויים משלמים הטראפיק עלה – ואני גם חושב שהתחלנו לעשות עבודה עיתונאית יותר טובה. המערכת מכוונת לעבודה עיתונאית שעוזרת להביא קוראים חדשים ונותנת תוכן שהקוראים הקיימים רוצים. אנחנו לא רודפים אחרי קליקים וטריקים, אלא יודעים לייצר תוכן שמביא מנויים חדשים", הסביר.

השקיפות של "הארץ" לגבי מניין המנויים ונתוני הגלישה היא מחזה חריג בישראל. כל המתחרים הישירים של קבוצת "הארץ" מתייחסים לנתונים הללו כאל סוד מסחרי. ובכל זאת, השקיפות אינה מוחלטת. כשאחד מבאי ההרצאה שאל כמה מנויים יש למהדורה המודפסת של "הארץ", השיב קודנר: "זה המספר היחיד שאני לא יכול להגיד לך". לדבריו, מניין מנויי מהדורת סוף-השבוע נמצא בעלייה, אבל "לא נולדים מנויים יומיים חדשים".

בהקשר זה סיפר קודנר כי בביקור מקצועי במערכת עיתונאית בנורבגיה, הוא מצא לנכון לשאול מה האסטרטגיה של העיתון בנוגע למהדורה המודפסת. "אסטרטגיית חליבה", השיבו לו, "כל עוד זה קיים – צריך להוציא מזה את מה שיש. ובינתיים לבנות את הדיגיטל".