דווקא בשבוע שבו נחשפה עוד פרשת שחיתות מסועפת בה חשודים ראשי ערים בקבלת שוחד, במרכז השלטון המקומי מכריזים על ניסיון לפטור את ראשי הערים כליל מציות לחוק חופש המידע. הטיפול בבקשות גוזל זמן ובמידע משתמשים אחר-כך לבקר אותנו, טוענים במרכז השלטון המקומי. וכך, במקום לקרוא בשבוע כזה לחיזוק כללי השקיפות, מרכז השלטון המקומי קורא לבטל את חופש המידע בשלטון המקומי כליל. שיקבעו בחוק מה צריכות הרשויות לפרסם באתר האינטרנט שלהן - וזהו. על כל מידע ציבורי נוסף לא תהיה שום חובת שקיפות.

בשלטון המקומי מבקשים לקבוע בחוק מהו מידע חייב בפרסום ולהאפיל את כל היתר, אלא שכבר כיום רשויות מקומיות מחויבות על פי חוק בפרסום של נתונים רבים ומגוונים, והפלא ופלא - מרבית הרשויות המקומיות לא ממש עומדות בחובות הקיימות, וגם אינן מגישות דו"חות חופש מידע שנתיים כנדרש.

מעל 40% מתוך עשרות חברי מועצה ביניהם העברנו שאלון, התלוננו על היעדר יישום חוק חופש המידע ברשויות מקומיות. בין הדוגמאות: התעלמות מבקשה לעיון בנתוני מתן רשיונות עסק בעיר או אי חשיפה של חוות דעת משפטית בנוגע לאישור הקמת חניון. חברי מועצות אמורים להיות הנציגות העליונה של הציבור ברשות המקומית, גם בכל הנוגע לשקיפות, וגם הם מתקשים לקבל מידע מהרשויות השונות. ואם הדרג הנבחר כך, מה יגיד האדם מהיישוב?

מרבית עתירות חופש המידע המוגשות כיום נגד הרשויות המקומיות - 89% מהעתירות! - הן בשל אי מתן מענה. ורובן ככולן - 97%! - מתקבלות על ידי בתי המשפט

לא מדובר בבעיה חדשה. כבר ב-2007 העיר מבקר המדינה למשרד הפנים שהוא אינו מבצע את תפקידו בפיקוח על השקיפות ברשויות המקומיות. המבקר מצא ליקויים באכיפת החוקים המחייבים שקיפות - חוק חופש המידע ופקודת העיריות, שמתייחסת למידע שייחשף לחברי המועצה. המלצות מבקר המדינה לא יושמו.

קיים קשר הדוק בין מתן סיוע של הממשלה בהגברת השקיפות ברשויות המקומיות לחיזוק המנהל התקין, האמון הציבורי בשלטון המקומי והפחתת העומס בבתי המשפט. מרבית עתירות חופש המידע המוגשות כיום נגד הרשויות המקומיות - 89% מהעתירות! - הן בשל אי מתן מענה. ורובן ככולן - 97%! - מתקבלות על ידי בתי המשפט.

במרכז השלטון המקומי מבקשים לשכנע אותנו בצורך באיזון בין זכות הציבור ונבחריו לדעת, לבין הנטל המוטל על הרשויות המקומיות בטיפול בבקשות חופש המידע. אלא שכיום חוסר האיזון הוא הפוך - הרשויות כלל לא מיישמות את עקרון השקיפות. הבעיה האמיתית של הרשויות המקומיות אינה מציאת משאבים לטיפול בבקשות חופש מידע אלא השחיתות הציבורית, ובכל הנוגע לשחיתות שקיפות היא חלק מהפתרון - ולא חלק מהבעיה.

לכן במקום לבטל או להחליש את חוק חופש המידע יש להרחיב את רשימת הנתונים המפורסמים באתר העירייה, ולאכוף את חובת הפרסום; להרחיב את זכותם של חברי מועצה לעיון בכל מסמך הקשור לעירייה, לרבות חוות דעת חיצוניות ומסמכי תאגידים עירוניים; ולהעצים את תפקיד הממונה על חופש המידע ברשות המקומית כדי לשפר את המענה לציבור.

לובי 99 פועל בשיתוף עם חברי מועצה מכל הקשת הפוליטית על מנת ללחוץ על המערכת הפוליטית הארצית ובעיקר משרדי הפנים והמשפטים, כך שיתייחסו לבעיית חופש המידע ברשויות. מצער שבמאבק הזה מרכז השלטון המקומי וחלק מראשי הערים נמצאים בצידו השני של המתרס ובוחרים לשקף גישה ארכאית שמנוגדת למגמה העולמית. אנו נילחם על זכות הציבור לדעת, על הגברת השקיפות ועל חיזוק חברי המועצה ומעמדם כמפקחים על ראשי הרשויות.

עו"ד ימית ינאי מלול היא לוביסטית ציבורית בלובי 99