התביעה שהגיש בא-כוח "ידיעות אחרונות" עו"ד אריאל שמר נגד יפתח בריל, עיתונאי וחבר ועד לשעבר ב"כלכליסט", תתקדם להגשת תצהירים וניהול שלב ההוכחות, כך הוחלט היום (11.9) בסיום הדיון הראשון בתביעה, אחרי שהצדדים לא הצליחו להגיע לפשרה מוסכמת. שמר כלל לא טרח להגיע לדיון.

בריל פוטר בחודש פברואר השנה באופן הפגנתי ופוגע אחרי שהתבטא בביקורתיות נגד עו"ד שמר, כמו גם נגד מו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס, בטוויטר ובקבוצת ווטסאפ פנימית. זמן קצר לפני פיטוריו הגיש נגדו עו"ד שמר תביעת דיבה בסך 220 אלף שקל. בריל טען כי זו תביעת השתקה שנועדה לנקום בו ולהפוך אותו לדוגמה לעיתונאים אחרים בקבוצת "ידיעות אחרונות" שיעזו למתוח ביקורת על ההנהלה ועל המו"ל מוזס.

במוקד התביעה שתי התבטאויות של בריל. הראשונה פורסמה בחשבון הטוויטר הפרטי שלו, שם צייץ ציוץ מחאה: "עכשיו מנהלי 'ידיעות' הודיעו לעובדים שינכו משכרם מאות שקלים על שביתה בת שעה שהתקיימה לפני שבועיים. העו"ד שלהם אריאל שמר יודע כמובן שזה מופרך מבחינה חוקית, אבל שכרו אותו לשחק מלוכלך, והוא צריך להצדיק את שכרו. יהיה נחמד אם עורכים בכירים יביעו את דעתם על זה". בהמשך השתמש בריל בקבוצת הווטסאפ פנימית של חלק קטן מעובדי "כלכליסט" בתואר "קוויזלינג" כדי לתאר את שמר, אך מבלי להזכיר את שמו.

הבוקר הגיע בריל לאולמו של השופט אמיר ויצנבליט בבית-משפט השלום בהרצליה לדיון הראשון בתביעה נגדו. כאמור, שמר עצמו כלל לא הגיע לדיון, חרף החלטה קודמת של בית-המשפט כי הדיון יתקיים בנוכחות הצדדים. ייצג אותו בא-כוחו ושותפו למשרדו, עו"ד צבי גלמן. השופט ויצנבליט פנה בפתח הדיון לבריל ושאל אותו מדוע החליט לייצג את עצמו, תוך שהוא מבהיר כי התובע מיוצג על-ידי עורך-דין ועל כן נוצר מצב של חוסר שוויון בין הצדדים. "ממילא אין שוויון", השיב בריל. "לצד השני יש משאבים של משרד עורכי-דין, ואני אדם פרטי".

בריל, המייצג את עצמו: "תביעות השתקה בנויות על זה שהנתבע, עוד לפני שמגיעים לדיון הראשון, מוציא המון כסף על עורך-דין. אני לא מעוניין לפעול כך"

ואכן, גם ממבט שטחי בצדדים שהגיעו לאולם בלט חוסר השוויון. עו"ד גלמן ישב בדיון, כמיטב המסורת, בחליפה שחורה, חולצה לבנה ועניבה, כשלצדו עורכת-דין נוספת ממשרדו. בריל, שהגיע לאולם בית-המשפט בהרצליה בתחבורה הציבורית, לבש מכנסיים קצרים וחולצת טי שעליה הלוגו של התנועה לחופש המידע. "האם שקלת להיות מיוצג על-ידי עורך-דין?", התעניין השופט ויצנבליט. "ההנחה שלי היא שתביעות השתקה בנויות על זה שהנתבע, עוד לפני שמגיעים לדיון הראשון, מוציא המון כסף על עורך-דין. אני לא מעוניין לפעול כך", השיב בריל. "יש פה טקסטים כל-כך קצרים לקריאה שאני לא חושב שצריך להוציא משאבים גדולים על עורכי-דין".

כבר בתחילת דבריו לצדדים ביקש השופט ויצנבליט להתעדכן בנסיונותיהם להגיע לפשרה. עו"ד גלמן אמר כי בסיועו של עו"ד אמיר בשה, בא-כוח ארגון העיתונאים שבוועדו היה חבר בריל, הוחלפו כמה טיוטות של פשרה, אולם הפערים נותרו גדולים.

"פה צריך להיות חיוב כספי", אמר עו"ד גלמן, שטען כי כל שיש לעו"ד שמר, אחרי 45 שנות עבודה, זה שמו הטוב ("ומשרד עורכי-דין יחד איתי")

"פה צריך להיות חיוב כספי", הוסיף עו"ד גלמן. "אדם שידו קלה על המקלדת וכותב על עורך-דין בישראל, שיש לו 45 שנות ניסיון ושמו הטוב זה מה שיש לו, לא יותר, יש לו אמנם משרד עורכי-דין יחד איתי, אבל שמו הטוב הוא הדבר החשוב לו ביותר, כותב עליו את המלה 'קוויזלינג', זה חמור מאין כמותו. זה לא עניין של מה בכך, ועוד מדובר באדם שלכאורה בא מעולם העיתונות".

בתשובה לשאלותיו של השופט ויצנבליט הבהיר עו"ד גלמן כי בין פיטוריו של בריל מקבוצת "ידיעות אחרונות" לבין התביעה שהוגשה נגדו על-ידי עורך-הדין של הנהלת "ידיעות אחרונות" "אין כל קשר מכל מין ומכל סוג". "כלומר העובדה שהפיטורים נעשו יום אחרי הגשת התביעה היא צירוף מקרים?", התעניין השופט ויצנבליט, ועו"ד גלמן התעקש שאכן כך הדבר. עוד טען בא-כוחו של עו"ד שמר כי מרשו הוא אדם פרטי, וגם אם חבר ועד כועס על ההנהלה, "לא יעלה על הדעת" שיכנה את בא-כוחה בשמות גנאי.

כשפנה השופט לבריל הסביר לו העיתונאי, שכיום עובד כעורך ב"משרוקית" של "גלובס", כי כבר כשבוע לאחר הפרסומים התנצל על שכינה את עו"ד שמר "קוויזלינג". "זו היתה עקיצה, עקיצה לא מוצלחת, ומרגע שקיבלה פומבי לא בגללי אלא משום שההודעה הודלפה והופצה, לא היתה לי שום התנגדות להתנצל עליה ואין לי בעיה להתנצל על זה שוב", אמר.

לגבי הציוץ שצייץ נגד עו"ד שמר הסביר בריל כי הוא נכתב על רקע מה שלדעתו היה מעשה לא ראוי של ההנהלה. לדבריו, הוועד ב"כלכליסט" קיים אסיפת הסברה לקראת סבב פיטורים בעיתון, ובתגובה החליטה הנהלת העיתון, שעו"ד שמר מייצג אותה ומייעץ לה בענייני דיני עבודה, לנכות סכומים ניכרים ממשכורות העיתונאים. ההנהלה הודיעה להם על כך זמן קצר לפני העברת המשכורת, כך שבפועל לא נותרה להם כל ברירה. "מדובר בסכומים של 500 שקלים לחלק מהעובדים, אלף שקלים לאחרים, ואלה עובדים שלא מקבלים שכר גבוה, אולי 7,000 שקלים בחודש", אמר בריל.

ארנון (נוני) מוזס, מו"ל "ידיעות אחרונות" (צילום: קוקו)

בריל הוסיף כי אין לו התנגדות לחזור בו מהקביעה כי עו"ד שמר ידע שהניכוי, באופן שנעשה, "מופרך מבחינה חוקית", אולם הבהיר כי הוא עומד על עצם הביקורת נגד מה שתיאר כ"צעד כוחני שפגע בקולגות שלי, שאני ייצגתי אותם, ושלא יכלו להתנגד לו". לדבריו, "לנכות סכומים כאלה בגלל אסיפת הסברה זה פסול מוסרית".

"אבל מי עשה את המעשה הזה, הפסול מוסרית לדעתך?", הקשה השופט ויצנבליט. בריל הבהיר כי הביקורת שלו היא קודם כל על ההנהלה, "אבל גם על עורך-דין שמשתף פעולה איתה ולא אומר לה שהמעשה הזה אינו צודק. גם בסכסוך עבודה יש דברים שלא עושים. יש פגיעה בבני אדם שכרוכה בניצול של כוח כלפי אנשים חלשים ממך. אדם לא צריך לשתף פעולה בפגיעה לא מוצדקת בזולת".

בשלב זה הציע השופט לסייע לצדדים להגיע לניסוח מוסכם של הבהרה או התנצלות שתשים סוף לתביעה. עו"ד גלמן טען בדיון שבמהלך החלפת הטיוטות הוא ומרשו הלכו כברת דרך של ממש לקראת בריל, אך בפועל דרש מבריל כניעה מוחלטת.

בריל: "המטרה של התביעה הזו, כתביעת השתקה, היא להעביר מסר לעובדי 'ידיעות אחרונות' שאסור לעובדים להעביר ביקורת על ההנהלה ובאי-כוחה, ולזה אני לא אסכים. זה בניגוד למצפון שלי"

עו"ד גלמן הבהיר כי ההודעה מטעם בריל צריכה לכלול התנצלות כלפיו וכן חזרה מלאה משתי האמירות על עו"ד שמר בנוסח "אני חוזר בי באופן מוחלט מכל האמירות שפורסמו על עו"ד שמר". בריל הבהיר בתגובה כי הוא לא יכול לשלוח "במצפון נקי" לכל עובדי "ידיעות אחרונות" הודעה שלפיה הוא חוזר בו כליל משני הפרסומים, שכן המשמעות היא שהוא חוזר בו גם מעצם הביקורת על הצעד שביצע שמר בשליחות ההנהלה לניכוי שכרם של עובדים שהשתתפו באסיפת ועד. "המטרה של התביעה הזו, כתביעת השתקה, היא להעביר מסר לעובדי 'ידיעות אחרונות' שאסור לעובדים להעביר ביקורת על ההנהלה ובאי-כוחה, ולזה אני לא אסכים. זה בניגוד למצפון שלי", אמר בריל.

השופט ויצנבליט הציע נוסח בסגנון "האמירות לא בוססו על עובדות", אך עו"ד גלמן התנגד. "האיש צריך לשלם כסף", הבהיר. בריל, מנגד, חזר והדגיש כי הוא יכול לחזור בו מדברים שהשתכנע שאינם מוצדקים, אבל אין לו "זכות מוסרית" לחזור בו מהביקורת שלו על הפעולה של הנהלת העיתון כלפי עמיתיו.

לפיכך הודיע השופט לצדדים כי עליהם להגיש תצהירים, וקבע מועד נוסף לדיון בחודש מרץ 2020.

32903-02-19