אורח לרגע שהיה נוחת בשדה התעופה בן-גוריון ומתבקש לשרטט את מבנה החברה הישראלית על-פי הצצה בעיתון או במהדורת החדשות, היה נכשל במשימה. התמונה שהיה משרטט היתה מורכבת בעיקר מגברים לבנים חילונים ויהודים. נשים, ערבים, חרדים, עולים ופלחים אחרים של האוכלוסייה היו מקבלים ייצוג קטן בהרבה מחלקם האמיתי.

גם אם האורח לרגע היה משתקע בישראל והיה זוכה להכיר אותה באופן בלתי אמצעי, הוא היה ממשיך להיות מופצץ בתמונת העולם המעוותת הזו מכל כלי תקשורת מרכזי, משום שהתקשורת בישראל מדירה באופן קבוע אוכלוסיות ומגזרים, מעניקה להם תת-ייצוג ומסקרת אותם באופן שלילי. לא מדובר בפגם אסתטי אלא בתופעה מזיקה ממש. היא יוצרת פירוד וניכור בין חלקי האוכלוסיה השונים, מביאה לכך שקולם של מגזרים שלמים מושתק ופוגעת כך באופן ישיר בדמוקרטיה.

פלח אוכלוסיה שקולו אינו נשמע בתקשורת המרכזית ושדמותו מיוצגת באופן עוין, עלול להתייאש מהאפשרות להשתתף באופן פעיל בזירה הפוליטית. הדבר ניכר במיוחד בתקופת בחירות ובמיוחד בכל הקשור לסיקור החברה הערבית, האוכלוסיה שמבין המגזרים השונים המרכיבים את החברה הישראלית, ההדרה והייצוג השלילי שלה הם כנראה הבולטים ביותר.

התקשורת הישראלית מעניקה לחברה הערבית ייצוג השווה בערך לעשירית מחלקה האמיתי באוכלוסיה, וגם ייצוג זה לוקה בדעות קדומות ושיפוט שלילי בלתי מותנה. במערכות הבחירות האחרונות בלט יחס זה, שהופנה ביתר שאת גם כלפי המפלגות והפוליטיקאים הערבים, הן על ידי התקשורת והן באמצעות תעמולת הבחירות של מפלגות מהמרכז ימינה. ההתנהלות הזו של התקשורת הישראלית מרחיקה את האזרחים הערבים מהמשחק הדמוקרטי ומסייעת לדה-לגיטימציה והדרה של החברה הערבית כולה בעיני הציבור הרחב.

בעוד היחצן המוביל את "מבצע המצלמות" של הליכוד מצהיר בפה מלא על הכוונה להניא בוחרים ערבים מלהצביע, ודה לגיטימציה ושלילה של האזרחים הערבים הם אבן יסוד בקמפיין של הליכוד, התקשורת עושה זאת במחדל ובמעשה: מתעלמת מהפוליטיקאים, המפלגות והבוחרים הערבים או מעניקה להם סיקור חסר ומוטה, ולא מאתגרת את הקמפיינים הפוליטיים השליליים והמסרים המסיתים כלפי החברה הערבית.

התקשורת הישראלית מטפלת בהיבט הפוליטי של החברה הערבית בישראל בארבעה מעגלים שליליים: הדרה, הוזלה, הסללה והשללה

ככלל, התקשורת הישראלית מטפלת בהיבט הפוליטי של החברה הערבית בישראל בארבעה מעגלים שליליים: הדרה, הוזלה, הסללה והשללה. ראשית מדירים את הפוליטיקאים, המפלגות והבוחרים הערבים מרוב חלקיו של הסיקור, והדבר בולט במיוחד בפרויקטים רוחביים הכוללים פעמים רבות מפלגות יהודיות בלבד. גם כשמתייחסים לחלקם של כחמישית מאזרחי המדינה בהליך הדמוקרטי, התייחסות זו נעשית פעמים רבות באופן מזולזל, מתוך חוסר היכרות עם המפלגות השונות והפוליטיקאים המרכיבים אותן, ובורות לגבי העמדות והדעות אותן הן מייצגים.

גם כשכבר משתפים את הפוליטיקאים או הבוחרים הערבים, שיתוף זה נעשה פעמים רבות מתוך הסללה של המרואיין אל גטו של נושאים הכולא אותו במנעד התייחסויות צר, מדיר אותו מקשר לסוגיות אזרחיות ורוחביות, ומקבע את דמותו ודמות הציבור אליו הוא משתייך בדפוסים ודימויים רדודים ומתוחמים. ממילא נסללת הדרך גם אל ההשללה, כשהיחס אל המרואיין או מושא הסיקור הערבי, הוא כאל מי שהינו "אשם עד שתוכח חפותו" בכל דבר ועניין.

התנהלות תקשורתית זו יוצרת מציאות החותרת תחת האפשרות לחיים משותפים ושוויוניים, היא תורמת להידרדרות חברתית ובתקופת בחירות בולט חלקה בהבניית מציאות של ניכור ושנאה הנשענים על בורות, ובפגיעה נקודתית וישירה בהליך הדמוקרטי על ידי השפעה שלילית על דפוסי הצבעה ואחוזי הצבעה של האזרחים הערבים. זאת משום שמרבית האזרחים הערבים עדיין נשענים על התקשורת המרכזית בעברית כדי לגבש את העמדות שלהם ביחד לממסד הישראלי הפוליטי והמעמד של הפוליטיקאים והרשימות הערביות.

עד לבחירות נשים דגש מיוחד בטיפול באופן בו מסוקרים המפלגות, הפוליטיקאים והבוחרים הערבים, על מנת להביא לשינוי

"העין השביעית" שמה לה למטרה להשפיע על מציאות זו. יחד עם עמותת סיכוי אנחנו מפעילים זו השנה הרביעית את פרויקט "מדד הייצוג" ששם לו למטרה לשנות את המצב העגום שבו נמצאת התקשורת בכל הקשור לייצוג החברה הערבית. במערכות הבחירות האחרונות שמנו דגש, יותר ויותר, על האופן בו מטפל הסיקור הפוליטי בפוליטיקאים, במפלגות ובמצביעים הערבים.

במערכת הבחירות האחרונה בלט היבט זה של הסיקור ומשמעותו האזרחית והדמוקרטית התבררה מעבר לכל ספק כאחת הסוגיות המרכזיות בסיקור הבחירות. בשיתוף פעולה עם אנשי עמותת סיכוי, אנחנו מתכוונים לשים דגש מיוחד בטיפול באופן בו מסוקרים המפלגות, הפוליטיקאים והבוחרים הערבים, עד לבחירות בספטמבר, על מנת להביא לשינוי. כתבות, מאמרים, סקירות ומחקרים בנושא, יתפרסמו תחת הלוגו "בחירות 2019 - נוכחים נפקדים". לצד מעקב אחר הקמפיינים של המפלגות השונות והסיקור שהתקשורת מעניקה להם, נביא הפעם גם קולות של אזרחים ערבים שמעוניינים להגיב ולהשפיע על השיח התקשורתי בתקופת הבחירות.

התקשורת הישראלית נכשלה במועד א' של בחירות 2019 בכל הקשור לסיקור וייצוג החברה הערבית. אין סיבה שתיכשל גם במועד ב'.