משרד החוץ עומד על סירובו לחשוף מיהם החוקרים שהיו מעורבים בניסוח ההצהרה המשותפת של ממשלת ישראל וממשלת פולין בדבר חוסר אחריותו של העם הפולני לפשעי השואה, כפי שפרסמו מוקדם יותר היום נעה לנדאו ועופר אדרת ב"הארץ".
במשרד מזהירים כי חשיפת שמות החוקרים עלולה לפגוע פגיעה של ממש ביחסי החוץ של ישראל כמו גם בקריירות האקדמיות של החוקרים. עוד טוענים במשרד כי פנייה אל אותם גורמים כדי לקבל את עמדתם נענתה בהתנגדות נחרצת לחשיפת שמם. פרטים אלו נמסרו בתשובה לעתירה לפי חוק חופש המידע שהגיש עו"ד איתי מק בשמו ובשם 22 אזרחים נוספים, בהם פעילי זכויות אדם, פעילים חברתיים ופעילים פוליטיים.
בתחילת השנה שעברה אישר הפרלמנט בפולין הצעת חוק שאוסרת להטיל על העם הפולני והמדינה הפולנית אחריות לפשעי הנאצים. החוק, שהטיל קנס או מאסר על מי שייחס לפולין אחריות או שותפות באחריות לפשעי הנאצים, עורר ויכוח חריף בין פולין לבין ישראל ויהדות התפוצות (בהמשך הוסרו הסעיפים הפליליים מהחוק). למרות זאת, בחודש יוני בשנה שעברה מסרו ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו וראש ממשלת פולין מתאוש מורבייצקי הצהרה משותפת שמביעה תמיכה בעקרונות החוק.
פרופ' יהודה באואר, מבכירי חוקרי השואה בישראל, כינה את ההצהרה "בגידה" וטען כי ישראל נתנה גושפנקה לנרטיב הפולני, שהוא "סיפור שקרי לגמרי"
"ברור לכל שהשואה היתה פשע חסר תקדים שבוצע על-ידי גרמניה הנאצית נגד העם היהודי, ובכלל זה נגד כל הפולנים ממוצא יהודי", נמסר בהצהרה.
"מאז ומעולם הסכמנו על כך שהמונח 'מחנות ריכוז/השמדה פולניים' שגוי מיסודו ומפחית מאחריותם של הגרמנים להקמת המחנות הללו", הוסיפו נתניהו ומורבייצקי. "ממשלת פולין הגולה בתקופת המלחמה ניסתה לעצור את הפעולות האלה של הנאצים באמצעות העלאת המודעות בקרב בנות הברית המערביות לרצח השיטתי של יהודי פולין. [...] אנו דוחים את הנסיונות להאשים את פולין או את האומה הפולנית בכללותה בזוועות שבוצעו על-ידי הנאצים ומשתפי הפעולה שלהם מאומות שונות. [...] שתי הממשלות מגנות בתוקף את האנטישמיות על כל צורותיה ומביעות את מחויבותן להיאבק בכל ביטוייה. שתי הממשלות אף מביעות את התנגדותן ל'אנטי-פולניות' ולכל סטריאוטיפ לאומי שלילי אחר".
במסיבת העיתונאים שבה הוצגה ההצהרה המשותפת הודה ראש הממשלה נתניהו בין היתר לחוקרת השואה פרופ' דינה פורת מיד-ושם על "ליווי המהלך". ואולם, לאחר פרסום ההצהרה פרסם יד-ושם התייחסות חריגה מטעמו להצהרה המשותפת, שלפיה ההצהרה מכילה "עיוותים היסטוריים" ועלולה לייצר אווירת הפחדה בקרב חוקרי השואה. ביד-ושם הבהירו באותה הזדמנות כי אם פורת אכן תרמה לנוסח ההצהרה המשותפת, הרי שלא עשתה זאת מטעמם. פורת עצמה אף הביעה ביקורת חריפה על משפט שנוי במחלוקת בהצהרה.
פרופ' יהודה באואר, מבכירי חוקרי השואה בישראל, כינה את ההצהרה "בגידה" וטען כי ישראל נתנה גושפנקה לנרטיב הפולני, שהוא "סיפור שקרי לגמרי". לדברי פרופ' באואר, "הפולנים הונו אותנו, סובבו אותנו על האצבע, ואנחנו הסכמנו לזה, כי למדינת ישראל יותר חשובים היחסים הכלכליים-בטחוניים-פוליטיים עם פולין מאשר עסק קטן כזה כמו השואה".
בעקבות המחלוקת שעוררה ההצהרה המשותפת פנה עו"ד איתי מק אל משרד החוץ בבקשה לקבלת מידע על זהות החוקרים שליוו את הכנת הנוסח ואישרו אותו. במשרד החוץ סירבו, בין היתר "בשל חשש לפגיעה ביחסי החוץ של מדינת ישראל", ועו"ד מק נאלץ לעתור לבית-המשפט. העתירה, המפורטת מאוד, נסמכת על שלל מחקרים היסטוריים ומבקשת להציב תמרור אזהרה בפני התנהלות משרד החוץ במקרה זה והשלכותיה.
"לנוכח התהליך החשאי שבו הוכנה ההצהרה המשותפת, לנוכח סימן השאלה הכבד המוטל על תקינות ומהות ה'ליווי' שנתנה פרופ' דינה פורת לתהליך, לנוכח הביקורת החריגה של יד-ושם וחוקרים בכירים בו על תוכנה, וכן מאחר ש'העובדות' בהצהרה המשותפת סותרות את התיעוד הקיים ואת המחקר ההיסטורי בן עשרות השנים – נראה כי ההצהרה גובשה במחטף, על בסיס שיקולים זרים, ומבלי לקיים התייעצות רצינית ומעמיקה עם אנשי המקצוע הרלבנטיים, ולכן יש אינטרס ציבורי עצום בחשיפת המידע המבוקש", כתב עו"ד מק בעתירתו.
עוד טוען עו"ד מק כי משרד החוץ וראש הממשלה נתניהו "הידרדרו למצב שהם מטייחים ומעוותים גם את העובדות של שואת היהודים בפולין, כדי לקדם אינטרסים, כגון העברת השגרירות הפולנית לירושלים, או הצבעות פרו-ישראליות
בפורומים הבינלאומיים".
לפי העתירה, ישנה חשיבות בחשיפת המידע "הן לצורך מניעת שימוש הממשלה הפולנית בהצהרה המשותפת להגברת הדיכוי הפוליטי בפולין, הן לצורך הבנה וחקר תהליך ההידרדרות של מדינות וחברות אנושיות לג'נוסייד אשר עשויים לסייע במניעת ג'נוסייד נוסף ברחבי העולם, והן לצורך פירוק וערעור מנגנוני הטיוח אצל המשיב 1 [משרד החוץ] אשר עשויים למנוע סיוע ישראלי נוסף לרצח עם, פשעים נגד האנושות, פשעי מלחמה והפרות חמורות של זכויות אדם".
משרד החוץ: גילוי המידע על זהות החוקרים שעמם התייעץ המשרד לפני פרסום ההצהרה "מקים חשש לפגיעה ביחסי החוץ של מדינת ישראל", וזאת משום ש"ברקע למידע המבוקש מצוי משא-ומתן מדיני רגיש עם מדינה זרה"
לפני ימים אחדים הגישו משרד החוץ והממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד תשובה לעתירה של עו"ד מק, ובה הם עומדים על סירובם לחשוף את השמות. לפי התשובה, שהוגשה באמצעות עו"ד יעקב פונקלשטיין מפרקליטות מחוז ירושלים, גילוי המידע על זהות החוקרים שעמם התייעץ המשרד לפני פרסום ההצהרה "מקים חשש לפגיעה ביחסי החוץ של מדינת ישראל", וזאת משום ש"ברקע למידע המבוקש מצוי משא-ומתן מדיני רגיש עם מדינה זרה".
עמדה זו, מבהירים במשרד, "מבוססת על נימוקים חסויים" שבמשרד מוכנים להציג בפני בית-המשפט במעמד צד אחד בלבד. עוד טוענים במשרד החוץ כי חשיפת שמות החוקרים "עלולה לשבש, ברמת ודאות קרובה, את תפקודו התקין של המשרד", וגם "לפגוע, ברמת ודאות קרובה, בהמשך קבלת סיוע מגורמים אקדמיים בעתיד", כמו גם ליצור "אפקט מצנן בקרב יועצים חיצוניים שעמם יבקשו משרדי ממשלה להיוועץ בעתיד".
"גורמים רבים שבהם מסתייעים משרדי ממשלה משתפים פעולה עם משרדים אלו מתוך המוסכמה כי עצם מערכת היחסים בינם לבין משרדי הממשלה, והתפקיד שהם ממלאים במסגרתה, אינם פומביים, קל וחומר כאשר עניין ההיוועצות בסוגיות רגישות במיוחד כבענייננו", מסבירים במשרד החוץ. עוד מבהירים במשרד כי למעלה מהצורך נעשתה פנייה לקבלת עמדת "כל צד ג' שמסירת המידע עלולה לפגוע בו", ואלו הביעו "עמדתם הנחרצת שלפיה אינם מסכימים למסירתו".
"חשיפת זהותם של הגורמים המעורבים או אלו אשר התבקשה מעורבותם מעלה חשש משמעותי לעתידם המקצועי והאקדמי", טוענים במשרד החוץ, "בין היתר, מטעמים לא ענייניים, ועלולה להעמידם בפני מהלכי גינוי, החרמה והדרה אשר יביאו לפגיעה ממשית באינטרסים המקצועיים שלהם". המשרד אף מציע להרחיב על כך, אם יהיה צורך, במעמד צד אחד.
62775-12-18