ביום ראשון בשעות הצהריים הורגשה תכונה ברשתות החברתיות. פחות מיממה חלפה מאז הפגנת האופוזיציה ברחבת מוזיאון תל-אביב, וכבר הספיק להיווצר תסכול בקרב רבים ממשתתפיה לאור סיקורה בכמה מכלי התקשורת. הדיווחים, בין היתר ב"ידיעות אחרונות", המעיטו לתחושתם במספר המשתתפים בהפגנה. היו גם מי שחשבו שלא מדובר בטעות תמימה.

על הקרקע הזו התקבל בברכה התצלום שהעיד, לכאורה, כי אכן השתתפו בהפגנה בתל-אביב הרבה יותר מה"אלפים" שעליהם דווח. בתצלום, שצולם ממסוק, נראים רבבות רבות של אלפי בני אדם מקובצים יחדיו, צמוד-צמוד, סביב כמה מבנים גדולים ומוארים.

בתוך דקות אחדות הופץ ושותף התצלום מאות פעמים בפייסבוק ובטוויטר כהוכחה לכמות המפגינים הגדולה בהפגנת האופוזיציה. בין המשתפים את התצלום בהקשר זה היו גם עיתונאים ואנשי פרסום. "אמש. ההערכות נעות בין 100 ל-500 אלף איש ואשה", כתב העיתונאי אבישי מתיה, ששיתף את התצלום. "קרוב ל-100 אלף מפגינים", כתב אילן שילוח לצד התצלום. "למה התקשורת ניסתה להקטין את כמות המפגינים. מציע לשלוח צילומים עם ספירה מדויקת לפעם הבאה". העיתונאי לשעבר עמנואל רוזן שיתף אף הוא את התצלום וכתב: "'כמה אלפים' הם אמרו והזיעו... לא מחום".

אולם עד מהרה התברר כי התצלום כלל לא צולם במוצאי שבת, ולא בתל-אביב, ובכלל לא מתועדים בו מפגיני אופוזיציה. למעשה, הוא צולם בכלל ב-2018, ומתועדים בו עשרות אלפי יהודים שהגיעו לקבר רבי שמעון בר-יוחאי במירון כדי לחגוג את ל"ג בעומר. התצלום, של הצלם ישראל ברדוגו, פורסם באתר ynet בדיווח על החגיגות במירון, ומשם נשלף אל הרשתות החברתיות.

ההילולה במירון (צילום: ישראל ברדוגו)

באתר mako דווח כי מי שהפיץ את התצלום בהקשר שגוי היה יהונתן ורנר, יועץ פוליטי של יו"ר הבית-היהודי רפי פרץ, שגם נטל לעצמו קרדיט על הטעיית המונים. ורנר אכן צייץ את התצלום וכתב "הפגנת כחול לבן הערב בתל אביב...", מעשה שהוביל רבים לחשוב בטעות כי התצלום של ברדוגו מתעד את ההפגנה. אולם ורנר לא היה הראשון להפיץ את התצלום באופן מטעה.

כעשרים דקות לפני הציוץ המטעה של ורנר פרסם הבלוגר יעקב זנדמן את התצלום בחשבון הפייסבוק שלו, בצירוף הכיתוב "צילום מרשים מאוד של ההפגנה ממעוף ציפור לילית (ב)". הפוסט של זנדמן צבר עד כה למעלה מ-340 שיתופים, רובם כנראה של אנשים שלא הבינו שהוא מתלוצץ, עד שזנדמן נאלץ להבהיר כי כשכתב את האות בי"ת בצמוד לתיאור התצלום התכוון להבהיר שמדובר בבדיה. בהמשך, אחרי שגם ההבהרה הזו לא הספיקה, כתב זנדמן במפורש כי התצלום מתאר את ההילולה במירון ולא את ההפגנה בתל-אביב.

הסיפור האופייני הזה יתווסף לדיון המתמשך על הקלות הבלתי נסבלת של הפצת תכנים והאופן שבו משפיעות הרשתות החברתיות על השיח הציבורי, אך יש לו גם זווית נוספת. זו של מי שיוצרים את התכנים, ובמקרה הזה הצלם ישראל ברדוגו, שצילם את התצלום. ברדוגו נאבק בשנים האחרונות על זכויותיו אל מול כלי תקשורת, רשויות מקומיות וחברי-כנסת שמפרסמים את תצלומיו בלי רשות ובלי מתן קרדיט. בעיניו, הסיפור המרכזי כאן אינו ההטעיה אלא גזילת הזכויות.

"כמה קשה ליוצר להתפרנס בישראל?!", כתב ברדוגו בחשבון הפייסבוק שלו, ותיאר כיצד בתוך זמן קצר מרגע פרסום התצלום ב-ynet הוא נתקל בו בכלי תקשורת שונים שפרסמו אותו ללא כל קרדיט. בהמשך תיאר ברדוגו איך יומיים אחר-כך החל גל נוסף של שיתופים ללא קרדיט, הפעם של אנשים שחשבו כי התצלום מתעד את ההפגנה בתל-אביב.

"על-פי הערכת מומחה, בשלושה ימים למעלה ממיליון גולשים(!) נחשפו לצילום אוויר שבהפקה שלו השקעתי אלפי דולרים מכיסי", כתב ברדוגו. "מיליון איש שנחשפו לתמונה ללא קרדיט, כאשר מיותר לציין שכיום הגורם הישיר למוניטין שצובר היוצר הוא הקרדיט – ציון שמו".

בשיחה עם "העין השביעית" מספר ברדוגו כי אין בכוונתו לפעול משפטית נגד מי ששיתף את התצלום בלי רשות, בלי לתת קרדיט ותוך הטעיית הציבור. "אני מאתר כמעט עשר הפרות ביום", הוא אומר. "אבל המדיניות שלי היא לא לשבת על משתמשי קצה והגולשים הפרטיים, מכיוון שאין לי את המשאבים. למרות שמדובר כאן גם באנשים כמו עמנואל רוזן או אילן שילוח, יושב ראש של תאגיד מסחרי ואדם שמתעסק בתחום, בעל משרד פרסום שזה לחם חוקו, אנשים שצריכים להכיר היטב את העניין של זכויות יוצרים.

"הרי כמו שאילן שילוח לא יעשה קמפיין פרסומי בלי שהשם של מקאן-אריקסון יופיע על הקמפיין, מצופה מאנשים שיבינו את ההשלכות של פרסום ללא קרדיט, וזה עוד לפני שמדברים על כך שלקחו צילום שלי למקום פוליטי.

"אבל אין לי את היכולת והמשאבים לגשת בכלל ולטפל בדברים האלה. לכן אני פונה לפן ההסברתי והחינוכי. אני משתף את הגולשים במצוקה שלנו, היוצרים. הציפייה שלי היא שתהיה יותר מודעות לנושא הזה, שהקהל יבין מה עובר על בן אדם שמגלה שמיליון איש נחשפים ליצירה שלו מבלי ששמו מוזכר בסמוך ליצירה. יש אנשים שממעיטים בערך של קרדיט, אבל היום האפשרות של יוצר להתפרסם היא כשרואים את השם שלו. זו האפשרות היחידה".