המדינה משנה את עמדתה בכל הקשור ליחס בין חוק חופש המידע לחוק הגנת הפרטיות כך שמעתה לא תוכל עוד רשות ציבורית למסור מידע שעלול לפגוע בפרטיותו של אדם, גם אם יש בו עניין לציבור. כך עולה ממסמך שהעביר הממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד ראש הממשלה לבית-המשפט העליון. אם בית-המשפט יקבל את עמדת המדינה החדשה כמחייבת, יצומצם מאוד כוחו של חוק חופש המידע.

את המסמך הגיש עו"ד רועי שויקה, הממונה על ענייני בג"צים (בפועל) בפרקליטות המדינה. הוא כותב בו כי עד היום, בכל פעם שחלה התנגשות בין חוק חופש המידע לחוק הגנת הפרטיות, נהוג היה לאפשר לרשות הכפופה לחוק חופש המידע להכריע באופן עצמאי כי יש מקום לחשיפת מידע גם במחיר פגיעה בפרטיותו של אדם, כל עוד במידע יש עניין ציבורי. אך בסדרת ישיבות שהתקיימה לאחרונה במשרד המשפטים, ואשר תוכנן הובא לבסוף להכרעת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, הוחלט כי הגיעה העת לשנות את המדיניות. כעת, כך מוסבר במסמך, תועבר הסמכות במקרים אלה לבתי-המשפט.

"אכן, מדובר בשינוי מהפרשנות שנהגה עד כה במשרד המשפטים", כותב עו"ד שויקה. "עם זאת, לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, פרשנות זו מתיישבת היטב עם לשון החוק ועם מעמדה של הזכות החוקתית לפרטיות, המוגנת גם במסגרתו של חוק חופש המידע עצמו". בהמשך מוסבר כי "לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, פרשנות זו היא הנכונה בעת הזו. זאת, במיוחד נוכח התפתחויות טכנולוגיות אשר העצימו באופן משמעותי את היקף המידע הפרטי שהמדינה מחזיקה בידיה לגבי אזרחים, ונוכח מעמדה החוקתי של הזכות לפרטיות".

המסמך מטעם הממונה על חופש המידע במשרד ראש הממשלה הוגש לבית-המשפט העליון לקראת דיון נוסף שיקיים בהחלטתו לקבל את הערעור של העיתונאי רביב דרוקר וחדשות 10 (כיום חדשות 13) ולחייב את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להעביר להם מידע על מועדי שיחות הטלפון שלו עם שלדון אדלסון, המייסד והמממן של "ישראל היום", ועם עמוס רגב, עורך העיתון לשעבר.

ההליך המשפטי, שהחל בשנת 2015 והתגלגל פעמיים לבית-המשפט העליון, הגיע לכאורה לסיום לפני כשנתיים עם חשיפת מועדי השיחות בין נתניהו לאדלסון ורגב, שמהם עלתה תמונה מעוררת עניין. אולם עוד לפני שמסר את המידע על מועדי השיחות ביקש ראש הממשלה לקיים דיון נוסף בטענה שהכרעת העליון קבעה תקדימים בעלי השלכות עתידיות. בין היתר טען נתניהו בעתירתו כי לבית-המשפט כלל אין סמכות להכריע במקרה שחוק חופש המידע מתנגש עם חוק הגנת הפרטיות, וכי חוק הגנת הפרטיות תמיד יגבר. למרות שהממונה על חופש המידע במשרדו של ראש הממשלה, כמו גם דרוקר וחדשות 10, התנגדו לדיון נוסף בעתירה, בית-המשפט קבע כי יש מקום לקיים דיון בהרכב מורחב.

בשבוע שעבר הגישו דרוקר והממונה על חופש המידע טיעונים מטעמם לקראת הדיון הנוסף, שאמור להתקיים בחודש הבא. אף שהמדינה שינתה את הפרשנות שנתקבעה ביחס לסמכות הרשות הציבורית למסור מידע הפוגע בפרטיותו של אדם, היא עדיין עומדת על כך שיש לדחות את העתירה של נתניהו. לבית-המשפט, כך מובהר, שמורה הסמכות לבצע את האיזונים הדרושים ולהחליט במקרים המתאימים כי יש למסור מידע גם אם הוא פוגע בפרטיותו של אדם.

דרוקר וחברת החדשות, שמיוצגים על-ידי עורכי-הדין יונתן ברמן ואורי אדלשטיין, סבורים גם הם כי אין מקום לקבל את עתירת נתניהו, אך חלוקים על המדינה בכל הקשור לסמכותה של רשות ציבורית להחליט על דעת עצמה למסור מידע הפוגע בפרטיותו של אדם. בטיעונים מטעמם, שהוגשו לבית-המשפט יום לפני הודעת המדינה על שינוי הפרשנות, גורסים דרוקר וחדשות 10 כי גם לרשות ציבורית יש סמכות להכריע במחלוקת בין חוק חופש המידע לחוק הגנת הפרטיות.

אם תתקבל הפרשנות שלפיה רשות ציבורית אינה רשאית לאזן בין האינטרסים של חוק חופש המידע לבין אלו של חוק הגנת הפרטיות, טוענים דרוקר וחדשות 10, המשמעות היא "שגם במקרים שבהם תיגרם פגיעה קלה בשולי הזכות" לפרטיות, "ואף כאשר אל מול הזכות עומד אינטרס חיוני" של חופש המידע, "הרשות תהיה חייבת לסרב למסור את המידע".

הליך משפטי, מזכירים דרוקר וחדשות 10, הוא הליך שגוזל משאבים רבים. "אחת ממטרות חופש המידע היא להנגיש את המידע ולאפשר לכל אדם לקבלו באופן קל ופשוט", הם כותבים. "דומה שאין צורך לפרט את ההבדל בין הפשטות שבהגשת בקשה לפי חוק חופש מידע לבין הקושי שבנקיטה בהליך משפטי יזום". אם יקבל בית-המשפט העליון את הפרשנות החדשה של המדינה, מזהירים דרוקר וחדשות 10, במקרים רבים המידע המבוקש כלל לא יימסר גם אם ברשות יסברו שהעניין הציבורי בו גובר על הנזק שבמסירתו, וזאת משום שהמבקש לא יטרח לפנות לבית-המשפט.

מלבד זאת שבים וטוענים דרוקר וחדשות 10, כפי שטענו גם בעבר, כי נתניהו מבסס את עתירתו לקיים דיון נוסף "על יסוד מצע עובדתי שהוא עצמו הודה שהוא כוזב", וזאת תוך "התנהלות חסרת תום לב".

דנ"מ 6602/17

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 1.05MB)

להורדת הקובץ (PDF, 744KB)