"הימין מזנק, פייגלין מבלבל את כולם", נכתב בכותרת שמפנה משער "ישראל היום" לתוצאות סקר דעת הקהל האחרון של העיתון. לפי הסקר, מפלגת זהות בראשות משה פייגלין מגיעה לחמישה מנדטים, וגוש הימין ל-66 מנדטים.
"נכון להיום", כותב יוסי ורטר ב"הארץ", "המפלגה היחידה שמעוררת שיח ער ולוהט ברשתות החברתיות היא זהות. המוני צעירים, המוני מתלבטים, מתגודדים מסביבה, בודקים אותה. המומנטום בפירוש לצדה".
"מפלגת זהות, שחוצה כבר בחלק מהסקרים את אחוז החסימה, מתכוונת לדרוש בממשלה הבאה שני תיקים: את תיק האוצר ותיק החינוך", כותבת סימה קדמון ב"מוסף לשבת" של "ידיעות אחרונות". פייגלין, מזכירה קדמון, הוא מי שמציע "להתנקש במנהיגי איראן, לכבוש מחדש את עזה ואת ערי הגדה ולהשית עליהן משטר צבאי, לעודד טרנספר של ערבים באופנים שונים ובבוא היום להקים שוב את בית-המקדש".
קדמון נכחה בכנס שערך פייגלין ברעננה, ומציינת כי בשיחה שלו מול כ-200 צעירים "הוא דיבר רק על ענייני חינוך וכלכלה. אף מלה על השאיפות האחרות של מפלגתו הימנית קיצונית. ולא רק הוא. בין כל השאלות שנשאלו שם על-ידי צעירים שגילם הממוצע הוא לכל היותר 27, רובם הגדול חילונים, לא היתה אפילו שאלה אחת (אפילו לא אחת!) שנגעה לעניינים האלה". הצעירים, מתברר, התמקדו בנושאי כלכלה, אפילו האפשרות של לגליזציה של מריחואנה לא עמדה בראש מעייניהם.
משה פייגלין, 13.3.2019 (צילום: נעם ריבקין-פנטון)
"ההתרשמות שלי היא", ממשיכה קדמון, "שבתקשורת נוטים לייחס חשיבות יתר לנושא הלגליזציה, אולי בגלל שיותר קל לתאר את תומכי פייגלין כסטלנים שכל רצונם זה לעשן בשקט. האמת הרבה יותר מטרידה. מדובר בצעירים רציניים, חושבים, שנוהים אחרי פייגלין בגלל העמדות שלו בנושאים שמעניינים אותם והבטחותיו להחזיר לדור הצעיר את המדינה שלו. לשחרר אותו מהשבי, כפי שהוא מכנה את זה".
עמיתה למוסף, יובל קרני, מארח את פייגלין במדור "מנת היו"ר". כמו הצעירים מרעננה, גם קרני אינו מתמקד בהצעותיו של פייגלין להתנקש במנהיגי איראן, לכבוש מחדש את עזה ואת ערי הגדה ולהשית עליהן משטר צבאי, לעודד טרנספר של ערבים באופנים שונים ובבוא היום להקים שוב את בית-המקדש. קרני שואל את פייגלין, מלבד שאלות שעוסקות בבישול, גם שאלה אחת על זכויות להטב"קים ושאלה אחת על ישראל כמדינת הלכה. על השאכטות קרני שואל את פייגלין שמונה שאלות.
ב"ישראל היום", לעומת זאת, ניכרת הסלידה המסורתית מעמדת הלגליזציה של פייגלין. "'צר עולמנו כעולם הג'וינט?'. ח"כ יצחק כהן מודאג מטרנד פייגלין", נכתב בתחתית שער מוסף "ישראל השבוע", בהפניה לראיון שערך עדי רובינשטיין עם ח"כ כהן.
עוד קודם לראיון נתקלים קוראי המוסף בכתבה מאת מיטל יסעור בית-אור, המתריעה מפני שימוש במה שהחוק מכנה "סם מסוכן מסוג קנבוס". "רופאים מומחים להתמכרויות מתריעים שלגליזציה של קנאביס היא צעד מסוכן, שאינו פופולרי במרבית מדינות העולם", כותבת יסעור בית-אור. ועוד קודם לכתבה זו, בטור הפרשנות הפוליטי המרכזי, יוצא מתי טוכפלד נגד "טרנד" התמיכה בלגליזציה ומעריך כי מדובר בדבר מה בר-חלוף.
עורך "ישראל היום" בועז ביסמוט והבעלים מרים אדלסון (צילום: מארק ישראל סלם)
לעמדה של "ישראל היום" נגד שימוש חוקי במריחואנה שותפה גם המו"ל, ד"ר מרים אדלסון, המתמחה בתחום ההתמכרות לסמים. בהחלט ייתכן שעורך "ישראל השבוע" עמר לחמנוביץ' לא נוהג לקחת שאכטה פה ושם ואף מחשיב את הסם לרע ומסוכן, אולם ידוע לפחות על מקרה אחד בעבר שבו בני הזוג שלדון וד"ר מרים אדלסון פעלו נמרצות כדי לשכנע את בכירי העיתון שבבעלותם לשנות את דעתם על מריחואנה ולצאת בגלוי נגד לגליזציה של הסם.
בשנת 2015, כאשר רכשו השניים, במהלך סמוי מן העין ובאמצעות חברת קש, את העיתון המוביל של נבאדה, "לאס-וגאס ריביו ג'ורנל", הם פעלו לשינוי עמדת העיתון כלפי עישון מריחואנה. בכירי מערכת ה"ריביו ג'ורנל", שעד לרכישתו בידי משפחת אדלסון היה בעל עמדות ליברטריאניות שכללו תמיכה בלגליזציה של עישון מריחואנה, הוזמנו אחר כבוד לביקור באחד ממרכזי הגמילה מסמים הקשורים לד"ר מרים אדלסון.
באופן רשמי, העיתונאים התבקשו להגיע לביקור "בראש פתוח" ולשוחח עם הנגמלים, מתוך רצון שבהמשך "ישקלו מחדש" את עמדתם כלפי לגליזציה של מריחואנה. שבועות אחדים לאחר הביקור במרפאה, כשהעיתון לא הראה סימני שינוי, התעניין אדלסון עצמו מדוע טרם באו לידי ביטוי תוצאות הביקור. נראה שלתהייה מטעם הבעלים החדש היתה השפעה, שכן בעקבותיה שינה העיתון את גישתו. במאמר המערכת שפרסם הסביר ה"ריביו ג'ורנל" לקוראיו כי בניגוד למה שהטיף במשך שנים, למעשה אין כלל מקום ללגליזציה של עישון מריחואנה.