בית-המשפט דחה ערעור שהגיש העיתונאי יגאל סרנה בעקבות פסק דין שחייב אותו לפצות אדם שכינה "חלאה" ו"בין קוזאק לנאצי". התביעה המקורית הוגשה ב-2016, בעקבות שני פוסטים שפרסם סרנה בדף הפייסבוק שלו. בפוסטים שובץ תצלום של ישראלי מחויך למראה עומד סמוך לגופה של מחבל בחברון, ומצלם אותה. סרנה מסר לעוקביו את שמו של האיש, גידף אותו וציין שהוא "זורח אירוטית" למראה הגופה.

המצולם, מתנחל מחברון בשם אשי הורוביץ, הגיש נגד סרנה תביעת לשון הרע – ובית-משפט השלום פסק לטובתו פיצויים בסך 20 אלף שקל, ועוד 5,000 שקל לכיסוי הוצאותיו המשפטיות.

זמן לא רב לאחר מתן פסק הדין ערער סרנה על ההכרעה לבית-המשפט המחוזי בירושלים, בטענה שהפוסטים שבגינם נתבע היו "ביקורת הגונה בתום לב" ו"ניתוח פוליטי" של "סצנה מזעזעת" שבה התובע עומד "מחויך וזחוח אל מול גופתו של פלסטיני המוטל על הארץ". במקביל, הורוביץ ערער גם הוא על פסק הדין וביקש להגדיל את סכום הפיצויים שנפסק לטובתו פי חמישה, ולהעמידו על 100 אלף שקל.

עו"ד אביגדור פלדמן, בא-כוחו של סרנה: "הביטוי 'בין קוזאק לנאצי' ברור שהוא לא מייחס השקפת עולם של נאצי. [...] הקוזאקים חיו בזמן אחר ובמקום אחר, ולא בטוח שהיתה להם איזו אידיאולוגיה"

בפסק דין שניתן אתמול (24.2) החליטו השופטים לדחות את שני הערעורים ולהותיר את פסק הדין המקורי על כנו. את הערעור שהגיש הורוביץ דחו משום שלדבריהם לא סיפק ראיות לכך שסרנה גרם לו נזק כלכלי. להחלטה תרמה בחירתו של הורוביץ לדבוק בטענה עובדתית שהופרכה, ולפיה לא צילם את הגופה אלא רק עיין בטלפון הנייד שלו. תיעוד וידיאו של סוכנות הידיעות AFP, שהוגש על-ידי סרנה בהליך המקורי, חשף כי הורוביץ אכן צילם את הגופה.

הערעור של סרנה נדחה משום שהשופטים לא קיבלו את הניתוח שסיפק בנוגע לתוכן הפרסומים. השופטים אישררו קביעה של שופט בית-משפט השלום שדן בתביעה, גד ארנברג, שלפיה סרנה היה צריך לציין שהגופה שנראית בתמונה אינה סתם גופה – אלא גופה של אדם שניסה לבצע פיגוע. על רקע זה, לדידם, השימוש שעשה בגידוף החריף "נאצי" – גם אם נעשה שלא במישרין – עולה לכדי לשון הרע.

בא-כוחו של סרנה, עו"ד אביגדור פלדמן, ביסס את ההגנה על התפלפלות שלפיה הורוביץ לא כונה ישירות "נאצי" או "קוזאק", אלא הוגדר כדמות בדיונית שהיא "בין קוזאק לנאצי". "הביטוי 'בין קוזאק לנאצי' ברור שהוא לא מייחס השקפת עולם של נאצי", אמר פלדמן בדיון שהתקיים בשבוע שעבר. "הקוזאקים חיו בזמן אחר ובמקום אחר, ולא בטוח שהיתה להם איזו אידיאולוגיה" (הציטוטים, כאן ובהמשך, נלקחו מפרוטוקול הדיון).

השופטים דראל, זינגר ורון: "לא די בצירוף שני ביטויים שליליים וטענה כי עסקינן בדמות בדיונית כדי להפחית מחומרת המלים שנבחרו"

שלושת השופטים שדנו בערעור, ארנון דראל, ענת זינגר ואלכסנדר רון, לא קיבלו את הטיעון הזה. "לא די בצירוף שני ביטויים שליליים וטענה כי עסקינן בדמות בדיונית כדי להפחית מחומרת המלים שנבחרו", פסקו. השופטים הוסיפו כי בישראל, הקללה "נאצי" אינה דומה לקללות אחרות. "עת בחר המערער [סרנה] לעשות שימוש דווקא במלה אשר הפּסיקה כבר הרחיבה באשר לחומרת פגיעתה והקונוטציות שהיא מעלה, ראוי היה כי לכל הפחות ישטח במקביל בצורה נכונה ומלאה את ההקשר העובדתי. כך יוכל החוזה בפרסום לגבש עמדתו גם באשר לבחירה לעשות שימוש באותן מלים קיצוניות".

לשם חיזוק הדברים הוסיפו השופטים ציטוט מתוך פסק דין של שופטת בית-המשפט העליון בדימוס איילה פרוקצ'יה מ-2006. השימוש במושג "נאצי" לצורך פגיעה בדימוי של אדם הוא "מן הקשים שבגינויים", פסקה אז פרוקצ'יה. "עוצמת ההשפלה והביזוי המתלווים לדימוי כזה היא עמוקה, והוא אינו דומה באופיו לכל גינוי אחר, ויהא פוגעני ככל שיהא. כינויו של אדם בישראל 'נאצי' והשוואתו למי שנמנה על החשוך שבמשטרים בעידן המודרני מקוממת בעומק העיוות שבה ומעוררת תחושת ביזוי והשפלה", כתבה.

עו"ד אביגדור פלדמן (צילום: יונתן זינדל)

"מושג זה לא איבד גם בשפת הרחוב את המשקע האסוציאטיבי הקשה הנלווה לו בהקשרו ההיסטורי. האפשרות כי אומר הדברים לא התכוון לייחס להתבטאויותיו הפוגעניות את מלוא עומק המטען השלילי הנלווה להן בעיני הנפגע ובעיני ציבור השומעים אינה מעלה ואינה מורידה לעניין טיב הפגיעה ועוצמתה בהקשרם האובייקטיבי ובעיני האדם הסביר, והקשר זה הוא המבחן הקובע", הוסיפה השופטת. הציטוט נלקח מתוך פסק הדין בתביעת הדיבה שהגיש פעיל הימין הקיצוני איתמר בן-גביר נגד איש התקשורת המנוח אמנון דנקנר, שכינה אותו בשידור "נאצי קטן". שנים אחדות לאחר מכן הוסמך בן-גביר לעריכת דין, ובהליכים שנוהלו נגד יגאל סרנה הוא ייצג את התובע, הורוביץ.

עו"ד פלדמן, בדיון שהתקיים בשבוע שעבר, התייחס גם הוא לפסיקת בית-המשפט העליון בעניינם של בן-גביר ודנקנר. "בסופו של דבר, כאשר הגיע חברי [עו"ד בן-גביר] לבית-המשפט העליון, עם כל אי-הנוחות שהשופטים הביעו לנוכח השימוש בביטוי 'נאצי', בסופו של דבר סכום הפיצוי היה שקל אחד", אמר פלדמן. "בית-המשפט אומר שאולי באופן פורמלי או משפטי אפשר לומר שהשימוש במלה 'נאצי' לא היה ראוי, אך לנוכח דעותיך, מחשבותיך והתנועה שאתה משתייך אליה... לכן הפסיקה נתנה לו שקל אחד בלבד. בענייננו, אפילו שקל לא מגיע".

השופטים לא קיבלו את הטיעון הזה, ודחו את ערעורו של סרנה יחד עם הערעור שהגיש הורוביץ. "מאחר והוחלט לדחות את שני הערעורים – יישא כל צד בהוצאותיו", חתמו השופטים.

28952-09-18
8207-04-16

* * *

לעיון בפסק הדין

להורדת הקובץ (PDF, 419KB)