פעם, כשהיו שואלים את עיתונאי "ישראל היום" איך זה שבעיתונם כמעט בלתי אפשרי למצוא דברי ביקורת על ראש הממשלה, הם היו מפנים את השואל לטוריו של דן מרגלית, הפובליציסט לשעבר שנהג לשתול במעמקי טוריו נגיפים מוחלשים של ביקורת נשכנית. היום ממחיש אחד הכותבים הבולטים של החינמון, עקיבא ביגמן, כי "ישראל היום" אינו חף לחלוטין מביקורת על נתניהו – ואגב כך מדגים את גבולות חופש הביטוי במקום עבודתו.
עילת הטור היא פינוי המבנים בעמונה אתמול והדחייה הנמשכת של פינוי חאן אל-אחמר. ביגמן, בדרך כלל כותב צבעוני שנוקט בלשון חריפה ומזהה שחיתויות וקנוניות בכל צללית חולפת, מפגין כאן יכולות מפתיעות של נימוס ואיפוק.
את הטור הוא פותח בהצהרה של נתניהו מלפני שנתיים, שלפיה ישראל היא מדינת חוק – וכפי שמפנים מאחז בלתי חוקי של יהודים, צריך גם לפנות בנייה בלתי חוקית של ערבים. זוהי אמת המידה הבסיסית של הטור: ביגמן מאמץ את הקביעה של נתניהו-של-פעם כדי להסביר מדוע יש טעם לפגם בהתנהלותו של נתניהו העכשווי.
עמונה פונתה, כותב ביגמן, ואפילו פעמיים. אבל מה עם חאן אל-אחמר? מדובר ביישוב פלסטיני במימון אירופי, מעין "משט מחאה יבשתי" שנועד להתריס נגד ישראל, אז מדוע לא מפנים אותו?
בשלב הזה, שבו צריך לציין שנתניהו הוא הגורם האחראי לאי-פינוי חאן אל-אחמר, נדרש ביגמן לנסיגה טקטית. "כאשר מושמעת כלפיו ביקורת בנוגע לפינוי יישובים, יש לראש הממשלה נתניהו נסיבות מקילות", הוא כותב, וחושף צד פרגמטי מפתיע: "מדובר בפסקי דין חלוטים, יש היבטים בינלאומיים, יש סדרי עדיפויות של הפניית כוחות למאבק פוליטי, יש דינמיקה של מערכות אכיפה עצמאיות וכן הלאה. במדינה דמוקרטית לא כל דבר נתון לשליטתו הישירה של ראש הממשלה, כך שבמקרים מסוימים ההסברים הללו אכן נשמעים".
רק אחרי שנטע בלב הקוראים את האפשרות שנתניהו לא באמת אשם ביגמן יכול להרשות לעצמו להעלות על הכתב את הביקורת. היא מופיעה בפסקת הסיום הקצרצרה של הטור, אינה כוללת את השם המפורש "נתניהו" ולא מייחסת לו התנהלות פסולה באופן ישיר. הנה, כך זה נכתב שם: "הסאגה המתמשכת של חאן אל-אחמר מעמידה את 'הנסיבות המקילות' הללו במבחן ומייצרת אבסורד שכבר קשה לקבל".
פרשנות: יש אבסורד, וקשה לקבל אותו. לנתניהו יש נסיבות מקילות, והנסיבות המקילות הללו אמנם נמצאות במבחן – אבל כל עוד אין הכרעה נוצר אבסורד שקשה לקבל. האם הסאגה המתמשכת נוצרה יש מאין? האם הנסיבות המקילות עברו את המבחן? ואם כרגע קשה לקבל את האבסורד – מה יהיה בסופו? יתקבל או לא יתקבל? מה בכלל עושים עם אבסורד שהתקבל? הישארו עמנו.