לראשונה: הכנסת אסרה על פרסום סיגריות ברשת. כבל: לחצים חריפים מחברות הטבק

רגע לפני התפזרותה, הכנסת אישרה באופן סופי את הצעת החוק להחמרת ההגבלות על פרסום ושיווק סיגריות ומוצרי עישון. עד כה התיר החוק לפרסם סיגריות אך ורק בעיתונות המודפסת ובאינטרנט. כעת, הפרסום ברשת ייאסר – ועל הפרסום בעיתונות יוחלו הגבלות חדשות ופיקוח מוגבר. כמו כן ייאסר על פרסום סמוי למוצרי עישון.

אישור החוק בקריאה שלישית עבר כמעט פה אחד, ברוב של 45 תומכים כנגד מתנגדת אחת – שרת הבריאות לשעבר יעל גרמן. בנאום שנשאה ח"כ גרמן לאחר אישור החוק היא מתחה ביקורת חריפה על ענף העיתונות, ואמרה כי היא חוששת שמאחורי ההחלטה להתיר פרסום סיגריות בעיתונות המודפסת עומד דיל מושחת.

הצעת החוק שאושרה היום (31.12) קובעת כי בכל מהדורה של עיתון תוכל להתפרסם רק מודעה אחת למוצר עישון. שטחה של האזהרה שחברות הטבק מחויבות לשלב במודעה יעלה ל-30% משטח המודעה – ובנוסף, החברה המפרסמת תידרש לממן מודעה בשטח זהה על נזקי העישון. תוכן מודעות-הנגד ייקבע על-ידי גורמי מקצוע במשרד הבריאות. פשרה דומה הועלתה בעבר ונענתה בהתנגדות חריפה מצד מנכ"ל משרד הבריאות דאז, פרופ' רוני גמזו.

איתן כבל: "אל תתפלאו אם בתוך אלה שישבו בתוכנו, כוחות שכאילו דיברו בשם ההגנה על האזרחים נגד העישון היו בעצם שליחים של חברות הטבק. את זה עוד לא ראינו – וגם זה היה"

מבחינת העיתונים, ההצעה דווקא צפויה להגדיל את ההכנסות מפרסום סיגריות. בעשור האחרון הוציאו חברות הטבק יותר מחצי מיליארד שקל על פרסום ושיווק סיגריות. עם זאת, לא ברור מה גודל הנתח שהגיע בסופו של דבר לעיתונים. כעת, חברות הטבק יידרשו לרכוש מודעות בשטח כפול, וייאסר עליהן לפרסם באינטרנט – איסור שעשוי להביא להסטת תקציבים לעיתונות המודפסת. עם זאת, משווקי המוצרים הרעילים עדיין יוכלו להפנות תקציבים לפרסום בפלטפורמות מקוונות בינלאומיות שישראלים חשופים לתוכן שמתפרסם בהן. כמו כן הוחלט שהגבלות הפרסום יחולו גם על סיגריות אלקטרוניות לסוגיהן.

החוק הקיים אוסר על פרסום סיגריות במדורים ובמוספים שעוסקים בספורט, בידור ובילויים. התיקון החדש יאסור גם על שילוב המודעות במדורי ומוספי בריאות ופנאי. המשמעות היא שהמודעות לסיגריות יופיעו בעיקר בעמודי החדשות והכלכלה של העיתונים. בנוסף יידרשו חברות הטבק לספק למשרד הבריאות דו"חות מפורטים יותר מבעבר על היקף הפרסום בעיתונים.

הצעת החוק שאושרה גם מרחיבה את האיסור על שימוש בדימויים במודעות: עד כה נאסר על המפרסמים לעשות שימוש בדמויות של בני אדם וחיות. כעת ייאסר גם על שימוש בתמונות ואיורים של פירות וצמחים – ובכלל זה צמח הטבק. יוזמי ההצעה הם חברי-הכנסת איל בן-ראובן, איתן כבל, יעל גרמן, אכרם חסון, עבד אל-חכים חג'-יחיא, דב חנין, נורית קורן, יהודה גליק, תמר זנדברג ונחמן שי.

כמה מחברי-הכנסת שקידמו את ההצעה נשאו דברים במליאה וחלקו שבחים לעיתונאים שפעלו להעלאת הסוגיה לסדר היום הציבורי: רוני לינדר-גנץ מ"דה-מרקר", חיים ריבלין מחברת החדשות ומיטל יסעור בית-אור מ"ישראל היום" – ועימם שבי גטניו, מנכ"ל התנועה לדמוקרטיה מתקדמת, ועו"ד עמוס האוזנר, יו"ר המועצה הישראלית למניעת עישון.

"החוק הזה מוכתם"

הצעת החוק עמדה במרכזם של כמה דיונים יצריים וקולניים במיוחד שהתקיימו בחודשים האחרונים בוועדת הכלכלה של הכנסת. יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל ממפלגת העבודה, התייחס לכך בדברים שנשא מיד לאחר ההצבעה. "זה אחד החוקים הכי קשים שהעברתי בימי חיי", הכריז כבל. לדבריו, הלחצים שהופעלו עליו ועל הוועדה סביב הצעת החוק היו כבדים וקשים יותר מאלו שהופעלו בעת קידום חקיקה בנושאים כמו ענף בנקאות ומאגרי הגז הטבעי של מדינת ישראל.

"אל תתפלאו אם בתוך אלה שישבו בתוכנו, כוחות שכאילו דיברו בשם ההגנה על האזרחים, נגד העישון, היו בעצם שליחים של חברות הטבק. את זה עוד לא ראינו – וגם זה היה", הוסיף כבל. "אני קורא לנו לבדוק את עצמנו – עד איפה מותר למערכות הכלכליות החזקות ללכת רחוק".

יעל גרמן: "למה להחריג את העיתונות? האם היה מאחורי זה איזשהו דיל? האם אני צריכה לחשוש שמא יש חשש לכאורה שההחלטה הזאת נגועה בשחיתות?"

חברת-הכנסת היחידה שהצביעה נגד החוק, יעל גרמן ממפלגת יש-עתיד, מתחה ביקורת חריפה על המהלכים הפוליטיים שליוו את קידום ההצעה. "החוק הזה מוכתם", הצהירה גרמן, "עד היום לא קיבלנו את התשובות: מי בוועדת השרים לענייני חקיקה התנה את העברת החוק הזה בכך שהעיתונות תוחרג. מי? שאלנו שוב ושוב, ולא קיבלנו תשובה. ומדוע להחריג את העיתונות? מאיזו סיבה? לא החרגנו את הפיצוציות, את האינטרנט. למה להחריג את העיתונות? האם היה מאחורי זה איזשהו דיל? האם אני צריכה לחשוש שמא יש חשש לכאורה שההחלטה הזאת נגועה בשחיתות?

"בגלל ההחלטה הזאת, בגלל הכתם שמונח על החוק הטוב הזה, אני חוששת שממחר נראה עמודים שלמים של פרסום שמעודדים אנשים לעשן – ובמקום להוריד את מספר המעשנים אני חוששת מאוד שמספר המעשנים יגדל, ועמם תגדל גם התמותה. זאת הסיבה שמישהו היה צריך לעמוד פה ולומר: אסור היה להחריג את העיתונות. כולם מפחדים מהם, אז אני לא מפחדת. גם לא ממנכ"ל 'ידיעות אחרונות', שברוב חוצפתו השמיץ אותי".

לדברי ח"כ גרמן, היא היתה רוצה שהעורכים הראשיים והמוציאים לאור יחליטו להפסיק לפרסם סיגריות באופן עצמאי, בלי קשר לחוק – מתוך דאגה לקהל לקוחותיהם. "אני מאשימה אותם", היא אמרה על העורכים והמו"לים, "ואני מאשימה את ועדת השרים שהסכימה לתנאי הכל-כך לא ראוי הזה. וככל שהדבר יעלה בידי, וככל שאני אוכל, אני אדאג לכך שלא יחריגו את העיתונים".

הצהרתה של גרמן מקבלת משנה תוקף לנוכח הרקע האישי שלה: ב-2014, כשכיהנה כשרת הבריאות, היא קידמה הצעת חוק דומה – אך בחרה לגנוז אותה בנסיבות שאותן נמנעה מלהסביר. אחד הגורמים הדומיננטיים שנאבק בהצעה ההיא היה יעקב ליצמן, שעומד כיום בראש משרד הבריאות. תחקיר של העיתונאי חיים ריבלין ששודר בחדשות ערוץ 2 חשף כי ליצמן קיים מערכת יחסים סמויה ומעוררת חשד עם נציגי ענקית הסיגריות פיליפ-מוריס, שזכו ממנו להטבות רגולטוריות שלא עמדו במבחן בג"ץ.