"התבקשתי על-ידי 'ידיעות חיפה' לספק סיכום של 2018 ומבט לעתיד בכל הנוגע לקבוצת בזן". כך נפתח "טור אישי" של ישר בן-מרדכי, מנכ"ל קבוצת בזן, שהתפרסם בסוף השבוע האחרון במקומון הצפוני. טור שהוא לא יותר ממודעת יחסי-ציבור אחת גדולה.

עורך העיתון לא טרח ליזום כתבה על תאגיד הענק, שבמסגרתה ניתן לשבץ גם את דברי המנכ"ל ומידע על תוכניות הקבוצה, בתוך הקשר עיתונאי. גם לא לפרסם ראיון אישי עם המנכ"ל, שאותו יערוך עיתונאי שיוכל להתעמת עם הדברים שישמיע המנהל הכללי או לפחות לבחון אותם. ואפילו לא לקבל התייחסות או תגובה כלשהן לדברים שהובאו בטור שכן התפרסם.

קבוצת בזן (בתי-זיקוק לנפט) נמצאת על המוקד מבחינה ציבורית ותקשורתית כבר שנים ארוכות. לא בשל חשיבותה הלאומית כספקית תזקיקי דלקים וחומרים נוספים למשק, או בשל גודלה וחשיבותה הכלכליים, אלא בשל השפעתה השלילית המשמעותית על איכות הסביבה ובריאות הציבור במפרץ חיפה.

בזן מתמודדת עם כותרות לא מחמיאות ודיווחים על חריגות בפליטות של מזהמים לאוויר (משום מה איש לא מדבר ולא שואל מה קורה עם פליטות לקרקע ולמקורות המים), ובעיקר חומרים מסרטנים, וביניהם בנזן; על לפיד שבוער שוב ושוב (ונכון שמטרתו של הלפיד למנוע פליטות מזהמים בעת תקלה, אבל צריך גם לשאול: מדוע יש כל-כך הרבה תקלות?); ועל הקשר בין זיהום האוויר לבין תחלואה ותמותה משלל מחלות, וביניהן סרטן.

לאורך השנים, הקו היחצני של החברה נדד בין זלזול בציבור לבין תגובות לקוניות שבהן תיארה בזן את תרומתה למדינה, למפרץ חיפה, לתוצר הלאומי, לתעסוקה; וטענה כי היא עומדת בדרישות המשרד להגנת הסביבה ופועלת רבות להפחתת הפליטות המזהמות.

אך בשנים האחרונות, כשהלחץ גבר – הציבור התעורר, והרשתות החברתיות התעוררו, ועיריית חיפה החלה להתעורר גם היא, והמדינה החליטה סוף-סוף על "תוכנית לאומית לצמצום זיהום אוויר וסיכונים סביבתיים במפרץ חיפה והסביבה" – או אז, המהלך היחצני של בזן קיבל תפנית: להטות את הדיון על הזיהום מהתעשייה במפרץ חיפה, ובזן בראשה, לעבר מגזר התחבורה (רכבים ותחנות דלק). כלומר במקום לדבר על הזיהום מתהליך זיקוק הדלק – לדבר על הזיהום משימוש בדלק. מהלך יחצני שזכה לרוח גבית גם מהמשרד להגנת הסביבה.

שריפה במכל הדלק בבזן (צילום: יאיר גיל)

לאחרונה, כשהמחאה גברה והבשילו כמה מהלכים משמעותיים במפרץ, כמו הפסקת פעילות מכל האמוניה ופרסום דו"ח מקינזי לבחינת התעשייה במפרץ חיפה (הדו"ח, שהזמינה הממשלה, קבע כי ניתן לסגור את פעילות קבוצת בזן במפרץ עד שנת 2025), המהלך התקשורתי של בזן עלה הילוך. "הטור האישי" שקיבל מנכ"ל בזן ב"ידיעות חיפה" הוא דוגמה מובהקת.

כעת, לא רק שבזן טוענת כי היא מפחיתה את פליטות זיהום האוויר ממפעליה ומספרת בכל פינה שמצב איכות האוויר במפרץ הולך ומשתפר פלאים – כעת בזן תעזור גם לנו, הנהגים, לזהם פחות, ועוד בהפחתה של המזהם שהכי מזוהה עם בזן: הבנזן.

הבנזן, שנמצא בדלק, הוא אחד הסמנים העיקריים לזיהום אוויר. והנה, מנכ"ל בזן מוכר לנו "דלק נקי" ובו 50% פחות בנזן. נכון, כל הפחתה של בנזן בדלק חשובה, ויש לה תרומה לשיפור איכות האוויר ובריאות הציבור, ולא רק במפרץ חיפה. אבל אפשר וצריך להתווכח עם ההגדרה של הדלק כ"דלק נקי", ובעיקר עם העברת האחריות על ההפחתה בזיהום מהתאגיד המזהם לציבור האזרחים.

הנתונים מספרים סיפור חד-משמעי

מעבר לשאלות הרבות לגבי מה שנכתב בטור המנכ"ל, מה שלא נכתב בו מעלה שאלות רבות עוד יותר, במיוחד כשהטור מסתיים באמירה הבאה של מנכ"ל בזן: "נושא איכות הסביבה נמצא לא מעט בכותרות בכל הנוגע למפרץ חיפה. הכותרות והפרשנויות, מטבען, נוטות להשטחת השיח סביב נושא שהינו סבוך מטבעו. ולכן בנושא שהוא מהותי עבור אזור מפרץ חיפה ובזן, אני רוצה לראות נתונים, ולא כותרות זועקות".

ישר בן-מרדכי, מנכ"ל בזן (צילום: פלאש 90)

אז בבקשה, הנה כמה נתונים חשובים: ראשית, אכן, איכות האוויר בישראל משתפרת, בעיקר עקב מעבר לשימוש בגז טבעי במקום פחם וסולר בתחנות הכוח, ועקב התקנת אמצעי סינון כאלה ואחרים בתחנות הכוח, ולא בגלל התייעלות רבתי של המפעלים המזהמים. גם איכות האוויר במפרץ חיפה משתפרת, בעקבות התוכנית הלאומית של המשרד להגנת הסביבה, ובמקרה זה מדובר שוב בהסבה לגז טבעי בתחנת הכוח בחיפה ובמפעלים (מהלך שמתעכב, דרך אגב), בעדכון הדרישות הסביבתיות במפעלים והתחלת יישומן, ובהפחתה של פליטות מרכבי דיזל מזהמים ומתחנות דלק.

יחד עם זאת, דווקא בבזן המצב הוא הפוך. אם נתמקד בחומרים אורגניים נדיפים (VOC), וביניהם גם בנזן, להלן כמה נתונים: בדו"ח המשרד להגנת הסביבה על התקדמות התוכנית הלאומית בחציון הראשון של 2017 נכתב באופן מפורש כי בבזן הזיהום רק מתגבר: "בתחנת הניטור הניידת שסמוכה למתחם הבזן נרשמה במחצית הראשונה של 2017 עלייה בריכוזי הבנזן, אשר הגיעו לכדי חריגה מערך הסביבה לבנזן. המשרד זימן את המפעל וביקש ממנו לפעול לזיהוי ולהפסקת הפליטות שהביאו לחריגות".

לפי דו"ח מרשם הפליטות לשנת 2017 שמפרסם המשרד להגנת הסביבה, במפרץ חיפה התרחשה הפחתה ניכרת בפליטות בשנת 2017: הפחתה של 29% בפליטת חומרים אורגניים נדיפים, ושל 61% במצטבר משנת 2012. כמו כן חלה בשנת 2017 הפחתה של 7% בפליטת חומרים החשודים או מוכרים כמסרטנים, ו-66% במצטבר מאז 2012.

הפחתות אלה הושגו בעיקר בעקבות יישום דרישות המשרד להפחתת פליטות בתעשייה (מפעלי כרמל-אולפינים וגדיב, השייכים לבזן) והפחתת חומרים אורגניים נדיפים, וגם הודות לסגירת מפעל חיפה-כימיקלים. לעומת זאת, בבתי-הזיקוק של בזן חלה עלייה של 21% (46 טונות) בפליטת NMVOC (חומרים אורגניים נדיפים שאינם מתאן) ועלייה של 18% בפליטת חומרים החשודים או מוכרים כמסרטנים.

זיהום האוויר במפרץ חיפה הוא עניין של חיים ומוות, ומה שיכריע את הכף לכיוון החיים הם מהלכים בשטח ולא משחקים יחצניים

בדו"ח "מצב איכות האוויר באזור חיפה" של איגוד ערים מפרץ חיפה מופיע הנתון הבא: קצב פליטות ה-VOC הכולל במפרץ חיפה ב-2017 היה 1,362.21 טון. מתוכם נתח התעשייה הוא 764.5 טון, כלומר 56%, כאשר בית-הזיקוק של בזן עומד בראש הרשימה עם 304.487 טון, כלומר 40% מסך הפליטות מהתעשייה ו-22% מסך הפליטות במפרץ בשנה שעברה.

חשוב מאוד לציין גם שנתונים אלה מתייחסים רק לחומרים שנמדדים ומדווחים באופן שוטף, אבל ישנם מזהמים תעשייתיים רבים, ולא פחות מסוכנים מבנזן, שכלל לא נמדדים או מדווחים. אם הם היו נמדדים או מדווחים, אפשר לשער שתמונת המצב באשר לחומרת הזיהום שמייצרת בזן היתה נעשית עכורה עוד יותר. ולבסוף, בכל הנוגע לתחמוצות גופרית ותחמוצות חנקן, מזהמי אוויר מוכרים שאופייניים הן לתעשייה והן לתחבורה, חלקה של בזן בפליטות במפרץ חיפה בשנת 2017 היה אפילו גבוה יותר.

זיהום האוויר במפרץ חיפה הוא עניין של חיים ומוות, ומה שיכריע את הכף לכיוון החיים הם מהלכים בשטח ולא משחקים יחצניים. תקשורת המניחה לבזן לפתור את אסון הזיהום בהצהרות תקשורתיות מכריעה את הכף לכיוון ההפוך.

פרופ' עדי וולפסון הוא פעיל סביבה, מומחה לקיימות, פרופסור להנדסה כימית במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספר "צריך לקיים" (פרדס, 2016)