מוזר. זה הרושם המיידי שעולה מהיוזמה החדשה של "ידיעות אחרונות" לגייס כסף ממשלתי באמתלה של הצלת עיתון גוסס. זה גם הרושם שנוצר ממבט שני, ושלישי ורביעי. כרגע, היוזמה הזאת נראית רק כמו יציר כלאיים מוזר של הון ושלטון – אבל לנוכח הרקורד המלוכלך של "ידיעות אחרונות" בתחום טוהר המידות, חשוב לעקוב ולוודא שהזנב של היצור המוזר הזה לא מתחבר במקרה לפרשת שחיתות חדשה.

העיתון הגוסס שעליו נתלית היוזמה הוא "וסטי". כעסק, מבחינה כלכלית טהורה, למהדורת הדפוס של "וסטי" אין תקומה. לא מדובר בפרשנות. זה הרושם שיצר מנכ"ל "ידיעות אחרונות" בעצמו כשהתייצב בכנסת וניסה לגרום לח"כים לגייס עבורו שלושה מיליון שקלים. "וסטי", מתברר, הוא עיתון כמעט נטול קוראים, עם מערכת זעירה שמתקשה לתפקד, כשל ניהולי כרוני והפסדים כבדים, שאף משקיע לא מוכן לקנות אותו. מוזר, לפיכך, הרצון להשאיר אותו בחיים באמצעים מלאכותיים.

אבל אולי זה לא כל-כך מוזר: לפעמים, כמו במקרה של המתחרה "ישראל היום", דווקא משתלם להחזיק כלי תקשורת מפסיד שמפצה על ההפסדים הכספיים ברווח פוליטי. וכמו "ישראל היום", גם "וסטי" הוא מעין מכשיר פוליטי. לאורך השנים, עובדי "וסטי" תיארו את עיתונם כשופר שגויס לשירותו של אביגדור ליברמן, מקורבו של בעל הבית נוני מוזס, עם פרגונים חריגים וצנזורות למען הפוליטיקאי עתיר קופות השרצים ומפלגתו המושחתת.

לפעמים, כמו במקרה של המתחרה "ישראל היום", משתלם להחזיק כלי תקשורת מפסיד שמפצה על ההפסדים הכספיים ברווח פוליטי. וכמו "ישראל היום", גם "וסטי" הוא מעין מכשיר פוליטי

הסיבה ליחסי הקרבה הללו היא אחת התעלומות הפוליטיות-תקשורתיות הגדולות של העשורים האחרונים. אבל עצם קיומה של מערכת היחסים בין השניים היא סוד גלוי. לכן מוזר שהאישיות הפוליטית שנבחרה כדי לקדם את היוזמה המוזרה של "ידיעות אחרונות" היא דווקא חברת-כנסת ממפלגתו הריכוזית של ליברמן – שרת העלייה והקליטה לשעבר סופה לנדבר.

ישראל-ביתנו נודעה כמפלגה ששום מהלך מרכזי בה אינו מקודם ללא ידיעת יושב הראש שלה, שבשיחות פנימיות בין מקורביו כונה בעבר "הבוס", כמו במאפיה. מוזר, לפיכך, שגיוס הכסף נעשה בגלוי, מהמקפצה. מוזר גם שהשותף הנוסף ליוזמה הוא חבר-כנסת מסיעת הבית השנייה של "ידיעות אחרונות" – יש-עתיד בראשות המקורב יאיר לפיד, בעבר אחד הכותבים הבולטים ב"ידיעות אחרונות", שהמשיך לשמור על קשר קבוע עם המו"ל מוזס גם לאחר שעבר לכנסת.

ח"כ יואל רזבוזוב, הצלע היש-עתידית ביוזמה המוזרה, טוען שהוא פועל למען ציבור העולים – אבל במקרה הזה קשה להשתחרר מהתחושה שהוא פעל בתיאום עם אנשי מוזס. בדיון שהתקיים לפני כמה ימים בוועדת העלייה והקליטה, הוא היה הראשון שהעלה את ההצעה לתת ל"וסטי" כספי פרסום ממשלתיים בהיקף לא פרופורציונלי – מיליון שקל. "כסף קטן", כהגדרתו. רק אחריו דיבר מנכ"ל "ידיעות אחרונות", ינון אנגל, והעלה את הרף לשלושה מיליון שקלים.

כדי לשכנע את הנוכחים – ככל שהם נזקקו לשכנוע – פיזר המנכ"ל שורה של נתונים על העיתון ועל שוק הפרסום. ואולם, נראה שלפחות חלקם אינם קשורים למציאות. למשל, הטענה שלפיה רוב כספי הפרסום הממשלתיים בענף העיתונות המודפסת מוזרמים ל"ישראל היום". פנינו ללשכת הפרסום הממשלתית לגבי הנתון הזה, וקיבלנו תשובה מפתיעה: לא נכון. "ידיעות אחרונות" קיבל יותר תקציבים מ"ישראל היום", מסרו שם. ואם לא די בכך, בלפ"מ טוענים שתקציב הפרסום שהופנה ל"וסטי" ב-2018 גבוה בהרבה מזה שהוצג בדיון: לא 80 אלף שקל, כפי שטען מנכ"ל "ידיעות אחרונות", אלא כפול מכך – 163 אלף שקל.

היוזמה החדשה של "ידיעות אחרונות" מוזרה גם בגלל מה שאף אחד לא הזכיר בדיון. קבוצת "ידיעות אחרונות" מונהגת על-ידי איש שמסובך בפרשת שוחד חמורה שבמרכזה ערבוב פסול בין עסקים, עיתונות ופוליטיקה

היוזמה החדשה של "ידיעות אחרונות" מוזרה גם בגלל מה שאף אחד לא הזכיר בדיון. העסקה הזאת הרי לא מקודמת בחלל ריק. קבוצת "ידיעות אחרונות" מונהגת על-ידי איש שמסובך בפרשת שוחד חמורה שבמרכזה ערבוב פסול בין עסקים, עיתונות ופוליטיקה.

מאדם כמו מוזס היה ניתן לצפות שייזהר בפושרין ולפחות ייקח פסק זמן מעסקאות הון-שלטון-עיתון. והנה מתייצב בכנסת שליח רשמי ובכיר שלו ומבקש מהפוליטיקאים לקבל כסף לתכלית שהוא כלל לא נועד לה. כספי הפרסום הממשלתיים הרי נועדו להפיץ מידע לציבור הרחב בצורה היעילה ביותר, לא לתמיכה בעסקים כושלים – ועל אחת כמה וכמה עסקים כושלים שמנוצלים לצרכים פוליטיים.

בקיצור, מסריח. ויש להניח שב"ידיעות אחרונות" יודעים שגם אם הכוונה תמימה – זה פשוט לא נראה טוב. אז איך הם הרשו לעצמם לקדם את הרעיון הזה בוועדה פתוחה, שמצולמת בווידיאו ושכל מה שנאמר בה מתומלל ונשמר לנצח?

קשה לדעת, אבל אפשר להעלות השערה פרועה: ג'ון אוליבר, במונולוג שנשא לפני כמה שנים, אמר שכשאתה רוצה לעשות משהו מפוקפק – תחביא אותו בתוך משהו משעמם. אולי, רק אולי, העיקרון כאן דומה. אולי היה שם מישהו שחשב שכשעץ נופל באמצע ועדת העלייה והקליטה – מהוועדות היותר משעממות של הכנסת – אף אחד לא רואה ואף אחד לא שומע.

הכסף ש"ידיעות אחרונות" רוצים נמצא, כנראה, איפשהו בתקציב משרד העלייה והקליטה. אלא שח"כ לנדבר כבר עזבה את המשרד לפני כמה שבועות, עם פרישת ישראל-ביתנו מהקואליציה. כך שאם היוזמה תישא פרי, השר שיידרש ליישם אותה יהיה שר העלייה והקליטה הנוכחי של מדינת ישראל. נכון להיום, השר הזה הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו, שותפו של מוזס ל"תיק 2000". כאמור, מוזר.