במכתב הפרידה העדין שכתב לאחרונה הבמאי נדב לפיד לאמו, העורכת ערה לפיד ז"ל, מובאות כמה שורות מאורי קליין, מבקר הקולנוע של עיתון "הארץ". קליין מציין את החברות העמוקה ורבת השנים שלו ושל אשתו עם ערה לפיד ובעלה, וחותם: "לזכרה של יוצרת שהערכתי וחברה שאהבתי אני מתחייב כאן להעניק את הכבוד הראוי בביקורותי לעורכי ולעורכות סרטים".

יש להעיר כי את הגילוי הנאות של קליין היה ראוי למקם בביקורות שכתב על סרטיו של נדב לפיד, בנה של חברתו הטובה. למעשה, כדאי היה לתת את כתיבת הביקורת לאחד ממבקרי הקולנוע האחרים של העיתון. אך חשוב מכך, את הכבוד הראוי לעורך אני מציעה להעניק בזכות ולא בחסד.

קליין כתב, ואני מסכימה עמו, כי עריכה, שנקראת גם "האמנות הנסתרת", סמויה מן העין ובולטת לרוב כשהיא מנייריסטית וגחמתית; אך מבצעיה הם מי שמניחים את חותמת האיכות הסופית על הסרט. העורכים הם אלו שבונים את המנוף הרגשי בעזרת טכנולוגיה ואמנות, וטווים סיפור, תמונה, פסקול ואפקטים ליצירה שלמה, אפקטיבית ודרמטית. יש לתת להם קרדיט וכבוד מעצם חשיבות עבודתם, ולא כטובה לחברה שנפטרה.

בטקס פרסי האקדמיה, פרסי העריכה ועיצוב הפסקול נמצאים בקטגוריה ה"טכנית", שזה כמו שתסריטאי יקבל פרס בקטגורית "עיבוד תמלילים". העורך הוא התסריטאי האחרון של הסרט, הוא זה שלוקח שעות ארוכות של חומר גלם מסט הצילומים ובונה מהן דרמה. אחריו, מעצב הפסקול מעצים את הדרמה הזאת בשטיח של מוזיקה, אפקטים ושקט, מעצב האפקטים הוויזואליים יוצר יש מאין, והקולוריסט מסיים ברתימת החזון שלו לחזון האווירה והצבעים של הבמאי והצלם.

מי כתב את הסרט שהפך בחדר העריכה את כיוונו, שם במרכז דמויות וקוי עלילה שהיו מינוריים בתסריט המקורי? מי צילם את הסרט שהפריימים שלו, בעידן הטכנולוגי, נחתכו מחדש – ימים מצולמים הפכו ללילות, קיץ הפך לחורף ושדה כדורגל ריק כוסה באלפי אוהדים במאמץ מחלקת האפקטים הוויזואליים? מי הקליט את הסרט שבחדר העריכה התרומם לסימפוניה של רגש? מי שיחק את הדמות שנבנתה על-ידי שחקן, מסך ירוק, מכחול של אמן דיגיטלי ורינדור?

הכלים הטכנולוגיים הכבירים ביותר לא יצילו סרט שאין בו תוכן, והאפקטים הכי יקרים לא יצמיחו רגש מדמויות שטוחות. אבל במאי ומפיק שיתייחסו לשותפיהם ליצירה כאל יוצרים לכל דבר יוכלו בעזרתם להתרומם לגבהים האמנותיים שביקשו לעצמם. ואלה שלא – לא.

עורך טוב רואה את התמונה המלאה, וכשחומרי הגלם פרוסים בפניו בורר רק את אלה המשרתים את הנרטיב, ולעתים קרובות אף בונה אותו מחדש. יכולת זו באה לידי ביטוי לא רק בקולנוע העלילתי והדוקומנטרי, אלא בכל נקודת השקה בין המציאות כפי שמתעדים אותה הצלם והמקליט לבין חזונו הפנימי של הבמאי. כך עורך חדשות מכניס את נקודת מבטו הייחודית בבחירת החומרים וחורץ גורלות, עורך ריאליטי תופר סיפור מרגש משעות ארוכות של דברת מעל סירים, במאי עריכות שומר על קווי העלילה השונים בפרקים השונים, ועורך הטריילרים מפתה את הצופה להיכנס.

אני מזמינה את אורי קליין ומבקרי קולנוע אחרים שירצו בכך לבוא איתי לסיור במחילת הארנב ותא הפסיכולוג הקרויים חדר העריכה, לדבר עם יוצרים במקצועות הפוסט ולהבין לעומק את עבודתם ואמנותם כדי שיעשירו את מנעד הביקורת שלהם. הרי גם לה תפקיד חשוב בתהליך היצירה.

נגה בריינס היא מנכ"לית איגוד מקצועות הפוסט בישראל