כתב "הארץ" חיים לוינסון תובע 200 אלף שקל מאיש יחסי-הציבור רן רהב בגין הוצאת דיבה. לדבריו, רהב הפיץ עליו בטוויטר "שמועות זדוניות ושקריות" וזאת אך ורק מפני שלוינסון ביקר את פריבילגיות החניה שרהב מקבל מתוקף תפקידו כקונסול הכבוד של איי מרשל. התביעה של לוינסון הוגשה יחד עם כתב הגנה לתביעה שהגיש רהב עצמו נגד לוינסון, גם היא בגין הוצאת דיבה בשל ציוץ בטוויטר.
בחודש מאי האחרון פנה רהב לבית-משפט השלום בהרצליה וביקש לחייב את לוינסון לפצותו ב-100 אלף שקל בגין ציוץ שצייץ בחשבון הטוויטר שלו. בציוץ שעומד בלב התביעה כתב לוינסון כך: "חזיר החניה רני רהב הגיע כעת לפגישה בבניין אטריום ברמת-גן. חשבתם שיחנה כחוק? שם את האוטו באדום-לבן בז'בוטינסקי, מפריע לכל האוטובוסים לנסוע".
ציוץ זה בא בהמשך למסכת של ציוצים שהפנה לוינסון כלפי רהב בגין העובדה כי מתוקף היותו קונסול כבוד עומד לרשותו מקום חניה במרכז תל-אביב.
לדברי רהב, כפי שהובאו באמצעות באי-כוחו עורכי-הדין צבי גלמן ובן ליברטי ממשרד אריאל שמר ושות', הציוץ של לוינסון היה "פרסום משמיץ וחסר כל יסוד" שנועד לפגוע בו ובמשרד יחסי-הציבור שלו, שצורף אף הוא כתובע בתיק. לוינסון, כך טען רהב, רודף אותו "מזה זמן רב, מטריד אותו ומנסה בכל הזדמנות אפשרית להכפיש את שמו ולפגוע במוניטין שלו".
הציוץ של חיים לוינסון, 9.5.2018 (צילום מסך)
רהב יצא נגד השימוש שעשה לוינסון בביטוי "חזיר חניה", וטען כי המכונית שהופיעה בציוץ כלל אינה שלו. לא זו אף זו, לדברי רהב הוא הכחיש באוזני לוינסון כי כלי הרכב שנצפה חונה שלא כחוק הוא שלו עוד בטרם צייץ העיתונאי את הציוץ שבמוקד התביעה. בעקבות הציוץ, כך טען רהב, נגרם לו ולמשרד יחסי-הציבור שלו "נזק תדמיתי חמור בהיקף חסר תקדים המחייב גם תשלום פיצויים עונשיים, פיצויים מוגברים ופיצויים לדוגמה". מלבד 100 אלף שקל דרש רהב מבית-המשפט לחייב את לוינסון לפרסם הודעת תיקון והכחשה בנוגע ל"פרסום החמור, המבזה, השקרי והאסור".
בכתב ההגנה של לוינסון, שהוגש באמצעות עורכי-הדין זאב ליאונד, דור ליאונד ורם פרייס-סיטון ממשרד זאב ליאונד ושות', טוען העיתונאי כי התביעה של רהב היא "תביעה קנטרנית ונקמנית", שנועדה להזין "קמפיין הכפשה" של רהב נגדו והשתקת כל ביקורת כלפיו בנוגע למקום החניה השמור לו.
לדברי לוינסון, הביקורת שמתח על מקום החניה השמור לרהב במרכז תל-אביב היא ביקורת לגיטימית, "זאת במיוחד נוכח מצוקת החניה העצומה בעיר בכלל, ובאזור זה בכלל". לוינסון טוען כי "אין הצדקה אמיתית לשלילת מקום חניה מתושבי העיר ובאיה, בשעות הפעילות במהלך שבוע העבודה, ולהקצאת המקום באופן בלעדי לתובע רק בשל היותו קונסול של איי מרשל, מדינה זעירה בעלת אוכלוסייה מועטה, שלא ברור כמה מאזרחיה מצויים בכלל בישראל ונזקקים לשירותיו של התובע". משום כך, לדבריו, ראה בהתנהלות של רהב "ראוותנות גסה וכוחנית וחוסר התחשבות בתושבי העיר ובאיה".
אשר לציוץ שבבסיס התביעה, לוינסון טוען כי זה אינו שקרי אלא מבוסס על עובדות. לדבריו, האמירה "חזיר חניה" כלל אינה בגדר לשון הרע. "ברור לכל שכוונת הנתבע לא היתה לבעל החיים", גורס לוינסון, "אלא לתכונת האופי הידועה כ'חזירות', אשר משמעותה התנהלות אנוכית שאינה יודעת שובע, ללא התחשבות בבריות".
בנוסף טוען לוינסון כי התגובה של רהב שלפיה כלי הרכב שנצפה באזור כלל אינו שלו נשלחה אליו רק לאחר פרסום הציוץ, ולא לפניו. בתגובה ששלח רהב, מדגיש לוינסון, אין הכחשה לכך שהמכונית הנראית בצילום הביאה את איש יחסי-הציבור לבניין המשרדים ברמת-גן ואספה אותו משם. לדבריו, לפי המידע שקיבל, רהב אכן הגיע באותה מכונית, שאכן הוחנתה במקום שאינו מיועד לחניה או עצירה, ורהב גם נכנס אליה בעוזבו את המקום. "אם חל אי-דיוק כלשהו, דבר המוכחש, היה זה פרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש", נטען בכתב ההגנה.
במקביל הגיש לוינסון כתב תביעה שכנגד בגין ציוצים של רהב נגדו. לדבריו, לאחר שהקמפיין שלו נגד מקום החניה השמור לרהב גרם לעיריית תל-אביב להודיע כי תבחן מחדש את הקצאות החניות לדיפלומטים, רהב פצח במסע ציוצים מכפיש כנגדו.
כך, לדוגמה, כתב רהב בטוויטר שלו בציוץ שמוען למו"ל "הארץ" עמוס שוקן: "4. האם נכון לפי השמועה והשמועה בלבד שהמצייץ [לוינסון] הסתבך בחובות ? הכל שמועות לכאורה אבל מחובתך להקים ועדת בדיקה בראשות שופט עליון בדימוס ולבדוק. נאה דורש נאה מקיים מר שוקן היקר מאוד ! צדק לחנייה אז צדק עג הסוף בדיקה לגיטמית מר שוקן אז גם אני מבקש ממך לבדוק הכל ומייד !" (השגיאות, כאן ובהמשך, במקור).
בהמשך צייץ רהב: "מחובתו של עיתון הארץ לבדוק את זה ומייד !!! בארצות הברית בודקים הכל ... בפרשת ש. א . הם הלכו רחוק ... ומה כאן ... כאן היתה אלימות במערכת !!!@! הלו כאן מערכת הארץ 035121212 לבדוק בבקשה לבדוק שמועה או אמת !!! יש מכונת אמת ...".
מאוחר יותר באותו היום הוסיף רהב: "מוזר שהם במערכת שואלים אותו על החניה של מדינת איי מרשל ולא שואלים אותו על הפרשות שהוא קשור אליהם... באמריקה לא הולכים לראות סרט של וודי אלן ... אבל אצלהם למרות הפרשה מ2008 הם ממשיכים להעסיק אותו כאילו הכל בסדר !!! והוא הכתב הפוליטי שלהם.... זה מה שדווח לי לכאורה .. שמועה או אמת".
לפי לוינסון, הפרסום כאילו הוא "הסתבך בחובות", הפנייה למעסיק שלו, הטענה כי היה מעורב ב"אלימות במערכת" העיתון, הפניית העוקבים למספר הטלפון של מערכת "הארץ" כדי שיתלוננו נגדו והשוואתו לבמאי וודי אלן, שהואשם בפדופיליה, כל אלה הם דברי לשון הרע שקריים שהפיץ רהב "במזיד" כדי לפגוע בעיתונאי.
בכתב התביעה שכנגד מודגש כי "קיים קשר ישיר בין מאבקו הציבורי של התובע שכנגד [לוינסון] לבין כוונתו הזדונית של הנתבע שכנגד [רהב] לפגוע בשמו הטוב ובמשרתו של התובע שכנגד. רצונו הברור והשקוף של הנתבע שכנגד היה לבוא חשבון עם התובע שכנגד רק משום שהעז להביא לתודעת הציבור סוגיה עקרונית של הקצאת חניות לקונסול כבוד מתוך המשאב הציבורי המתדלדל".
לפיכך דורש לוינסון מבית-המשפט לחייב את רהב לפצותו ב-200 אלף שקל ולהסיר את הציוצים הדיבתיים מחשבון הטוויטר שלו.
29483-05-18