גם סקרי דעת קהל שעוסקים בנושאים מדיניים ופוליטיים ומדירים את האוכלוסייה הערבית פסולים מבחינה אתית – כך פסקה לאחרונה ערכאת הערעור של בית-הדין לאתיקה של מועצת העיתונות. בכך קיבלה ערכאת הערעור את טענות עמותת הצלחה, שערערה על פסיקת הערכאה הראשונה שלפיה אין בעיה אתית בפרסום סקרים בנושאים מדיניים ופוליטיים המתבססים על מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית בלבד.

בעקבות ההחלטה התהפכה קביעת בית-הדין לאתיקה, ונקבע כי "ישראל היום" ואתר ynet הפרו את תקנון האתיקה של מועצת העיתונות כשפרסמו סקרים מפלים בנושאים מדיניים ופוליטיים. העיתון והאתר נדרשים לפרסם בתוך שבוע את ההחלטה על הרשעתם בעבירה על התקנון.

מזה שנים מספר עוקב אתר "העין השביעית" אחר פרסומי סקרי אפרטהייד, סקרים המתבססים על מדגם מייצג של יהודים בלבד אף שנועדו לבחון סוגיות שרלבנטיות לכלל הציבור בישראל. בעקבות הביקורת על הנוהג המפלה הבטיחו חלק מכלי התקשורת שפעלו באופן פסול – ובהם "הארץ", גלי-צה"ל, "גלובס", חדשות ערוץ 10 וחדשות ערוץ 2 – להימנע מפרסום סקרים מפלים בעתיד או למצער להקפיד לדווח עליהם באופן שיבהיר כי מדובר בסקר המייצג את עמדות הציבור היהודי בלבד. כלי תקשורת אחרים התעלמו מהביקורת והמשיכו בפרסום סקרי אפרטהייד.

יאיר טרצ'יצקי, יו"ר ארגון העיתונאים (צילום: "העין השביעית")

לפני כשנה וחצי יזם יו"ר ארגון העיתונאים וחבר נשיאות מועצת העיתונות, יאיר טרצ'יצקי, שינוי בתקנון האתיקה של המועצה במטרה להסדיר איסור פורמלי על עריכה ופרסום של סקר מפלה בכלי התקשורת. אף שהתיקון לתקנון האתיקה התקבל בספטמבר 2016, היו כלי תקשורת שהמשיכו לפרסם סקרים מפלים גם לאחר מכן. בעקבות זאת פנה עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של עמותת הצלחה ויו"ר עמותת "העין השביעית", למועצת העיתונות, והתלונן בשם עמותת הצלחה נגד שישה כלי תקשורת שפרסמו סקרי דעת קהל ליהודים בלבד: ynet, "ישראל היום", "ידיעות אחרונות", "בשבע", "מעריב" ו"ג'רוזלם פוסט".

בחודש דצמבר האחרון הרשיעה הערכאה הראשונה של בית-הדין לאתיקה את כל כלי התקשורת שנגדם הוגשה התלונה וקבעה כי "העובדה כי עמדתו של ציבור שלם מודרת דרך קבע ממרחב השיח הציבורי והעיתונאי – הופכת את ההדרה לקשה, בלתי נסבלת ומחייבת התערבות". עם זאת, בית-הדין, בראשות עו"ד יגאל בורוכובסקי, שותף במשרד יעקב סלומון ליפשיץ, ויחד עם דורית שריד ועליזה ז'זק, הוסיף סייג ולפיו "כל עוד קיימת הצדקה עניינית לפרסום סקר הכולל את דעתם של היהודים בלבד – אין למנוע את העיתון מפרסומו".

לפי הערכאה הראשונה של בית-הדין, ניתן לפרסם סקרים ליהודים בלבד בנושאים כגון פינוי התנחלויות ותמיכה בפתרון שתי המדינות, כמו הסקר שפרסם אתר ynet, שכן "עמדתו של רוב הציבור הערבי בהקשר זה ידועה". כך גם לגבי סקר שפרסם "ישראל היום" ובחן את העמדות כלפי חנינה לאלאור אזריה. "המדובר בנושא פוליטי, כאשר רובם המכריע של הערבים מזוהים פוליטית באופן המאפשר להעריך את עמדתם בסוגיה זו – וממילא אין לומר כי הניסיון להבין את עמדת הציבור היהודי – מהווה כשלעצמו אפליה או הדרה של הציבור הערבי", נכתב בהחלטת הערכאה הראשונה של בית-הדין.

ערכאת הערעור, בראשות עו"ד יונתן רז ויחד עם אריה המר, מעוזיה סגל, יונת פרילינג ויוסי קיסטר, הפכה קביעה זו.

"ההנחה כי בעניינים מסוימים דעתו של ציבור מסוים 'ידועה' או ניתנת לניחוש מהווה הכללה בלתי ראויה אשר עלולה לתת דרור לסטריאוטיפים ולדעות קדומות"

"ההנחה כי בעניינים מסוימים דעתו של ציבור מסוים 'ידועה' או ניתנת לניחוש מהווה הכללה בלתי ראויה אשר עלולה לתת דרור לסטריאוטיפים ולדעות קדומות", נקבע בהחלטת ערכאה הערעור. "לא ניתן להניח בנקל הנחות מסוימות בדבר דעתו של ציבור מסוים. קביעה זו הינה שגויה מיסודה, והיא מבטאת נורמה עיתונאית מסוכנת. משכך, טוב היה אילו דברים אלה של בית-הדין כלל לא היו נכתבים".

בהמשך ההחלטה נכתב כך: "אנו מסתייגים מדבריו של בית-הדין קמא, שמהם עולה שההצדקה לערוך את הסקרים הללו בקרב הציבור היהודי בלבד היא שניתן לנחש מהי עמדתו של הציבור הערבי ביחס לאותן סוגיות. אנו סבורים כי הסקרים שאליהם מתייחסים הפרסומים האמורים רלבנטיים לכלל הציבור הישראלי, ולאור הוראת סעיף 14 לתקנון ראוי היה לערוך אותם בקרב כלל הציבור".

"כללי האתיקה משמיעים בקול גדול שחופש העיתונות אינו החופש לפרסם דברים המדירים קבוצה מסוימת, ובפרט לא קהילה, עדה או מיעוט"

לגבי עצם האיסור האתי לעריכת סקרים מפלים צידדה ערכאת הערעור בהחלטת הערכאה הראשונה. "אנו סבורים כי כללי האתיקה משמיעים בקול גדול שחופש העיתונות אינו החופש לפרסם דברים המדירים קבוצה מסוימת, ובפרט לא קהילה, עדה או מיעוט", נכתב בהחלטת ערכאת הערעור, "משכך, צדק בית-הדין קמא כאשר קבע שאין לפרסם דרך קבע סקרים המדווחים על דעת הקהל בקרב הציבור היהודי בלבד ולא לסקור דרך קבע את דעת הקהל בקרב כלל אזרחי ישראל. כאשר הסקר רלבנטי לכלל הציבור, יש לערוך אותו בקרב כלל הציבור. גם דעתנו, כפי שגורסת המערערת, כי כאשר סקר נערך בקרב כלל האוכלוסייה, בדרך כלל לא צריכה להיות מניעה מלהציג פילוחי משנה, ולהראות מהי דעת הקהל בקרב ציבורים רלבנטיים".

גם בערכאת הערעור נקבע כי ניתן לערוך סקרים בקרב יהודים בלבד כשיש לכך הצדקה, אולם גבולות ההצדקה צומצמו ביחס להחלטת הערכאה הראשונה. "ההחלטה לערוך סקר רק בקרב קבוצה מסוימת צריכה לבוא מטעמים ענייניים ומקצועיים מצד עורך הסקר ומצד העיתונאי", נקבע בהחלטת ערכאת הערעור.

"היא צריכה להיות הוגנת ואחראית, כלשון סעיף 2 לתקנון האתיקה. היא צריכה להיות רלבנטית לנושא, ולא להפלות לרעה אוכלוסייה מסוימת שלא מטעמים ענייניים מובהקים. ברי, כי אם הכלל הגדול יהיה שסקרים שמפורסמים על-ידי עיתון מסוים מתייחסים לכלל הציבור הישראלי ככל שהדבר רלבנטי ואינם מדירים ציבורים כלשהם, כך ניתן יהיה להגן על מתחם שיקול הדעת העיתונאי במקרים שבהם מטעמים ראויים ייערך סקר בקרב ציבור מסוים, ולהימנע מהתערבות באותם מקרים חריגים".

אשר לשאלה האם יש מקום להבדיל בעניין זה בין עיתונים המכוונים לכלל הציבור לבין עיתונים מגזריים בתפוצה מצומצמת החליטה ערכאת הערעור שלא להכריע ולהותיר את השאלה ב"צריך עיון".

"פרסום סקר שנערך בקרב ציבור מסוים כאילו נערך בקרב כלל הציבור או מתן כותרת שממנה משתמע כך (אף אם נאמר אחרת בגוף הכתבה) מהווים הדרה פר-סה. זוהי, בעינינו, עבירה אתית חמורה"

ערכאת הערעור מדגישה בהחלטתה כי בעצם ההתייחסות לממצאי סקר מפלה כאילו הם מייצגים את עמדת כלל הציבור ישנה עבירה אתית חמורה. "פרסום סקר שנערך בקרב ציבור מסוים כאילו נערך בקרב כלל הציבור או מתן כותרת ממנה משתמע כך (אף אם נאמר אחרת בגוף הכתבה) מהווים הדרה פר-סה", נכתב בהחלטת ערכאת הערעור. "האמירה שממנה משתמע ש'הציבור' או ה'ישראלים' אינם כוללים מגזר מסוים מקרב אזרחי ישראל היא מקוממת במיוחד, ומשכך היא עומדת בניגוד לסעיף 14 לתקנון האתיקה, ולא רק בניגוד לסעיפים 4(א) ו-6(ד) כפי שהראינו לעיל. זוהי, בעינינו, עבירה אתית חמורה".

עו"ד אלעד מן (צילום: "העין השביעית")

בדומה לערכאה הראשונה, גם ערכאת הערעור דחתה את טענת כמה מכלי התקשורת שלפיה יש מקום להבחין בין סקרים שכלי התקשורת הזמין לבין סקרים שנערכו על-ידי גורם חיצוני. "גם בנוגע לסקרים שהזמינו גורמים אחרים, על העיתון להיות זהיר וקפדן", נקבע. "סעיף 5 לתקנון האתיקה מורה לעיתון ולעיתונאי לבדוק בקפדנות את מהימנותן של ידיעות אשר הוא מפרסם. על כן, בפרסום סקר שערך גורם אחר, על העיתון והעיתונאי לבדוק את מהימנות הסקר. אם גורם כלשהו מדווח שסקר שהוא ערך מגלה את דעתו של הציבור בעניין מסוים, אולם ברור שהסקר נערך באופן מגמתי ובלתי מקצועי, ייתכן שאין מקום לפרסם אותו. העובדה שהסקר נערך על-ידי גורם אחר אינה פוטרת את העיתון מלהגיש לציבור שירות מקצועי, הוגן ואחראי, ולפעול בזהירות ראויה, כאמור לעיל.

"מטבע הדברים, על העיתון לפרסם מיהו מזמין הסקר, מיהו עורך הסקר, ובמקרים מסוימים אף פרטים בדבר מזמין הסקר, על מנת ליתן בידי הקוראים את מלוא ההקשר. באופן דומה, פרסום חוזר ונשנה של סקרים שערכו צדדים שלישיים רק בקרב ציבור מסוים, עשוי לגרום להדרה של ציבורים אחרים. יש לדווח על סקרים שערכו צדדים שלישיים בקרב ציבור מסוים למרות שהיה עניין לערוך אותם בקרב כלל הציבור במקרים חריגים, שבהם יש עניין בפרסום, ותוך מסירת מלוא המידע לקוראים (ואף צירוף דברי ביקורת)".

החלטת הערכאה הראשונה של בית-הדין לאתיקה הסתיימה בחיוב כלל כלי התקשורת שהורשעו לפרסם את הטקסט הבא:

בהחלטתו מיום 3.12.17 קבע בית-הדין לאתיקה של מועצת העיתונות בישראל כי העיתונים 'ישראל היום', 'ידיעות אחרונות' והאתר ynet פרסמו כותרות מטעות המדווחות על סקרים המשקפים את דעתם של ה'ישראלים' או ה'ציבור', כאשר הלכה למעשה הסקרים דגמו את הציבור היהודי בלבד. העיתון 'בשבע' פרסם סקר שסקר את הציבור היהודי בלבד, ללא כל גילוי נאות בהקשר זה (בכותרת או בכתבה).

בית-הדין קבע כי אין לפרסם דרך קבע סקרים המדווחים על דעתו של הציבור היהודי בלבד – אלא אם יש לכך הצדקה עניינית. פרסום סקרים שאינם כוללים את הציבור הערבי מהווה הדרה של הציבור הערבי מהמרחב הציבורי והעיתונאי, ועבירה אתית על תקנון מועצת העיתונות".

עד היום, אף לא אחד מכלי התקשורת שהורשעו פרסם את הטקסט שלעיל. החלטת ערכאת הערעור מסתיימת בהוראה לכל המורשעים "אשר טרם פרסמו את הפרסום עליו הורה בית-הדין, לפרסם את הפרסום לאלתר, ובכל מקרה בתוך 7 ימים ממועד פרסום החלטה זו, וזאת בהדגשה ראויה".

"פסק הדין מדבר בעד עצמו וטוב, גם אם מאוחר, שערכאת הערעור העמידה דברים על דיוקם", מסר עו"ד מן אחרי היוודע דבר הפסיקה, "עם זאת ראוי כי שורת העונש תשקף את ההפרות החוזרות ונשנות של עיתון שהוא חבר בכיר במועצת העיתונות ומתהדר בחברותו זו ('ישראל היום'; א"פ). במובן זה אי-אפשר ללכת עם ולהרגיש בלי, ובכוונת עמותת הצלחה לפנות שוב לערכאות המועצה ככל שהפרות דומות יישנו בעתיד בהקשר זה".

Read this article in English

* * *

לעיון בהחלטה המלאה

להורדת הקובץ (PDF, 99KB)