באוקטובר 2013 העניק ראש הממשלה בנימין נתניהו ראיון לרשת BBC בפרסית ובו פנה ישירות לאיראנים והדגיש את הידידות ההיסטורית בין העם היהודי לעם הפרסי, שקיימו יחסים קרובים עד עליית המשטר האסלאמי לאחר המהפכה. כוונת ראש הממשלה היתה טובה, אך דבריו העלו את חמתם של אזרחים איראנים רבים לאחר שטען כי אילו היו חופשיים, הם היו מסלקים את המשטר, לובשים ג'ינסים כחולים ומאזינים למוזיקה מערבית. זמן קצר לאחר הראיון העלו אלפי גולשים איראנים לרשת החברתית טוויטר ציוצים לועגים על דברי נתניהו והציפו את הרשת בעשרות תמונות שבהן הם נראים לבושים במכנסי ג'ינס.

ייתכן שמי שלא סיפר לנתניהו כי הצעירים באיראן לובשים ג'ינס ומאזינים למוזיקה מערבית גם שכח לספר לו כי אותם צעירים, שהם כיום כ-70% מאוכלוסיית איראן, כבר אינם מאזינים כל-כך לרדיו וצורכים את עיקר המידע באמצעות הרשתות החברתיות. בשבוע שעבר דיווח כאן איתמר ב"ז כי תאגיד השידור הציבורי התבקש על-ידי ראש הממשלה, באמצעות מערך ההסברה הלאומי, לחדש את שידוריו בשפה הפרסית, שנפסקו ביוני 2017, זמן קצר לאחר הקמת התאגיד וסגירת קול-ישראל בפרסית.

במהלך שנות פעילותה אכן צברה תחנת קול-ישראל בפרסית פופולריות רבה למדי. יעילותה כמנוף הסברה ישראלי הוכחה בעבר כאשר מסרים ששודרו על-ידי התחנה צוטטו על-ידי אנשי ממשל, אנשי דת בכירים ואמצעי תקשורת ממסדיים איראנים, שתקפו את התחנה והציגו אותה כאמצעי תעמולה בידי "המשטר הציוני" והמערב לקידום שינוי משטר באיראן.

סקר שפרסם אתר איראני במהלך מערכת הבחירות האחרונה לפרלמנט העלה כי למעלה מ-60% מהאזרחים רואים ברשתות החברתיות את מקור המידע החשוב ביותר בנוגע לבחירות

אלא שבעשור האחרון התחוללו שינויים מרחיקי לכת בהרגלי צריכת המידע ברפובליקה האסלאמית. למרות החסימות שהמשטר האיראני ממשיך להפעיל נגד חלק מהרשתות החברתיות, ובראשן פייסבוק וטוויטר, אזרחי איראן אינם מתקשים לעקוף את המגבלות באמצעות שימוש בטכנולוגיות פשוטות למדי.

חדירת הרשתות הפכה אותן לזירת פעילות מרכזית לניהול מאבקים אזרחיים, חברתיים, תרבותיים ופוליטיים, והן מאפשרות לאזרחי איראן לנהל שיח אזרחי חופשי יחסית וליצור קשרים בינם לבין עצמם ובינם לבין גולים איראנים. הפלטפורמה הפופולרית ביותר לשם כך היא לא רשת חברתית, אלא אפליקציית המסרים המיידיים טלגרם, שאינה חסומה על-ידי שלטונות איראן. מספר המשתמשים האיראנים באפליקציה מוערך כיום בכ-30 מיליון. סקר שביצע מרכז הסקרים של הסטודנטים באיראן בסוף 2015 העלה כי היא הפכה לרשת הנפוצה ביותר במדינה, עם קרוב ל-40% משתמשים בקרב בני 18 ומעלה.

תפוצתן הרחבה של הרשתות החברתיות הפכה אותן למקור מרכזי לצריכת מידע על-ידי אזרחי איראן. בשנת 2011 ערכו חוקרים מאוניברסיטת פנסילבניה מחקר על אופן צריכת מידע וחדשות באיראן. כבר אז, כאשר השימוש ברשתות באיראן היה עדיין בחיתוליו וקצב האינטרנט היה איטי מאוד, השיבו 30% מהצעירים בגילאי 28-18 כי הרשת היא מקור המידע החשוב ביותר עבורם.

מאז הפכה הרשת מקור מידע חשוב עוד יותר. סקר שפרסם אתר איראני במהלך מערכת הבחירות האחרונה לפרלמנט האיראני, שהתקיימו בפברואר 2016, העלה כי למעלה מ-60% מהאזרחים רואים ברשתות החברתיות את מקור המידע החשוב ביותר בנוגע לבחירות, לעומת כ-20% בלבד השואבים את עיקר המידע מאמצעי התקשורת המסורתיים. ב-BBC בפרסית כבר הבינו היטב את המגמה, והרשת הבריטית משתמשת כיום בטלגרם ובאינסטגרם כדי לעקוף את מגבלות הצנזורה, לאסוף מידע על המתרחש באיראן, לספק מידע זמין ולקיים שיח שוטף עם אזרחים איראנים. למעלה מ-950 אלף גולשים עוקבים כיום אחר ערוץ התחנה בטלגרם.

אין כל פסול בהפעלת ערוצי קשר ישירים שיעבירו לאזרחי איראן דיווחי חדשות ועדכונים על הנעשה בישראל מנקודת המבט הישראלית. עם זאת, ניתן להניח כי מצוקת המשאבים לא תאפשר לתאגיד השידור הציבורי לשדר בפרסית יותר משעות אחדות בשבוע, כשם שעשה קול-ישראל בפרסית עד הפסקת שידוריו. במצב זה, היה עדיף להשקיע את מעט המשאבים בפעילות ברשתות החברתיות ולא בשידורי רדיו, שהשפעתם על הציבור האיראני, ובמיוחד על הדור הצעיר הנחשב לסוכן שינוי מרכזי כיום באיראן, מוגבלת ביותר.

ד"ר רז צימט הוא מומחה לאיראן מהפורום לחשיבה אזורית והמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) וחוקר רשתות חברתיות במרכז משה דיין באוניברסיטת תל-אביב