ארגוני עיתונות מוחים בחריפות על פעולותיהם של משטרת ישראל, המפכ"ל רוני אלשיך והשר לבטחון הפנים גלעד ארדן, בשל סנקציות והתנהלות אלימה נגד עיתונאים. זו אינה הפעם הראשונה שהמשטרה, ובייחוד במחוז ירושלים, מסלקת עיתונאים ממוקדי סיקור, כולאת אותם במתחמים מוגבלים ונוהגת כלפיהם באלימות. גם הפעם, הקורבנות הם בעיקר צלמי עיתונות, שמעמדם נפגע בשנים האחרונות ושלרוב אינם זוכים לגיבוי פומבי מצד מערכות כלי התקשורת המעסיקות אותם.

מועצת העיתונות בראשות השופטת בדימוס דליה דורנר, וארגון העיתונאים, הארגון היציג הגדול ביותר בארץ בתחום העיתונות, גינו את האופן שבו פעלה המשטרה נגד עיתונאים השבוע בירושלים. מועצת העיתונות מביעה "מחאה חריפה על הצרת צעדים של עיתונאים בשטחי סיקור בירושלים" ו"מדגישה כי גם באזורי מתיחות גוברת שמורה לתקשורת זכות לנגישות ומוטלת עליה חובה להגיע אל זירת ההתרחשות כדי לדווח נאמנה ומקרוב", כך נמסר בהודעה לעיתונות מטעם המועצה.

"הרחקת העיתונאים ממוקדי האירועים ומניעה של כיסוי עיתונאי ישיר יוצרת חרושת של שמועות בלתי אמינות", נמסר בהודעה לעיתונות מטעם ארגון העיתונאים. "הצרת צעדיהם של העיתונאים משרתת בעיקר גורמים מתסיסים, המנצלים את הערפל התקשורתי שנוצר לצורכיהם. תפקיד המשטרה הוא להגן על עיתונאים העושים את עבודתם החשובה, ולא להגביל אותם". אמנם, ראוי לציין כי "הגנה על עיתונאים" היא אחת הסיבות שמשטרת ישראל מצדיקה באמצעותן הגבלה של סיקור עיתונאי ושימוש בכוח כלפי עיתונאים.

שני הארגונים היוצאים נגד המשטרה מתארים את האירועים שקדמו לגינוי: "בבוקר יום ראשון, 23 ביולי, הגיעו צלם 'הארץ' אמיל סלמן וכתב 'הארץ' יותם ברגר לאזור שער האריות בעיר העתיקה בירושלים. בכניסה לרחוב מעלה שער האריות – מרחק כמה מאות מטרים מהשער עצמו – התגבשה עמדת עיתונאים. השוטרים שהוצבו בסמוך להם הודיעו כי אסורה כניסת עיתונאים דרך שער האריות לעיר העתיקה, וכי עיתונאים מורשים לעבוד אך ורק מהעמדה המדוברת. העמדה היתה למעשה מדרכה שבינה ובין מוקד ההתרחשות בשער האריות מפריד למעלה מחצי קילומטר. לאזרחים שאינם עיתונאים היתה גישה חופשית לאזור", נכתב בהודעה לעיתונות של מועצת העיתונות.

שוטר חוסם עיתונאים מלסקר את הנעשה באזור שער האריות, 23.7.17 (צילום: יונתן זינדל)

שוטר חוסם עיתונאים מלסקר את הנעשה באזור שער האריות, 23.7.17 (צילום: יונתן זינדל)

"לאחר דין ודברים התאפשר לצוות לעלות לשער, אולם לאחר כחצי שעה נדרש הצוות לעזוב את המקום. כשכתב 'הארץ' יותם ברגר טען בפני השוטרים כי אין בסמכותם לגרש מהמקום עיתונאי שממלא את תפקידו, הם גררו אותו החוצה באלימות תוך שהם מעקמים את ידו", לשון ההודעה. "יש לציין כי אין זו הפעם הראשונה ש'הארץ' נתקל בפרקטיקה של הרחקת עיתונאים מהאזור, בעוד הוא פתוח לאזרחים שאינם עיתונאים. כך, בשבוע שעבר נמנעה מצלם 'הארץ' אוליבייה פיטוסי גישה לאזור הבידוק בשער האריות.

"המועצה מתייצבת מאחורי בקשת עורך 'הארץ' וכלי תקשורת בישראל שלא להצר את צעדיהם של עיתונאים, על אחת כמה וכמה כשהדבר נעשה באופן אלים ובמיוחד כשהמתחם שנסגר לסיקור פתוח לכלל הציבור. מן הראוי להבהיר למשטרת מחוז ירושלים כי תפקידו של העיתונאי מחייב חופש תנועה ונוכחות במוקדי האירועים. משטרה במדינה דמוקרטית מחויבת לשמור ככל הניתן על חופש זה".

בארגון העיתונאים מרחיבים את היריעה ומזכירים כי לא מדובר בהתנהלות המוגבלת לימים האחרונים ולאזור ירושלים בלבד: "בימים האחרונים נפצעו – לפי דיווחים בתקשורת – חמישה עיתונאים כאשר עשו את עבודתם בכיסוי המהומות במזרח ירושלים, בחברון ובבית-לחם. עיתונאים הורחקו על-ידי המשטרה מבית-חולים בירושלים. כניסת עיתונאים לעיר העתיקה בירושלים נחסמה על-ידי המשטרה. אירועים אלה באו בעקבות הכאת והפלת כתב של אתר האינטרנט ynet על-ידי שוטרים בשבוע שעבר [חסן שעלאן].

"היום [המכתב נשלח ב-25.7] שמענו גם על כתב של תאגיד השידור 'כאן' [אסף פוזיילוב] שנעצר על-ידי המשטרה אחרי שהתלונן כי נכלא שלא כדין על-ידי אזרחים, ורק התערבותך והתערבות השר ארדן גרמו לשחרורו. לאחרונה ביצעה המשטרה חיפוש בבניין 'ידיעות אחרונות' ותפסה מחשבים של מערכת הוצאת הספרים של העיתון. בייחוד התעניינו החוקרים בספרים בעלי אופי עיתונאי, תוך פגיעה בחיסיון העיתונאי.

"לצערנו, אין אלה מקרים חריגים. עיתונאים נתקלים לא אחת באלימות משטרתית או בהגבלות משטרתיות בלתי סבירות על עבודתם", נכתב בהודעה. בארגון הוסיפו קריאה פומבית למשטרת ישראל "לקיים בהקדם האפשרי פגישה קצרה כדי לחדד את הפקודות הניתנות לשוטרים ולאפשר עבודה עיתונאית ראויה".