הרשתות החברתיות בבירת הנגב, באר-שבע, סערו בסוף השבוע. בקבוצות הפייסבוק השונות של תושבי העיר ובעמוד הרשמי של ראש העיר התנהלה פעילות ערה: עשרות מתושבי העיר פרסמו פוסטים זועמים בנוגע לכתבות התחקיר שהוקדשו לעיר ושודרו במהדורת החדשות המרכזית של חדשות 10 כחלק מפרויקט "קרוב לבית" של הערוץ.

למי שלא ראה את מהדורת החדשות המדוברת, להלן תקציר: לאחר פתיחה מחייבת בעניינים מהותיים שעל סדר היום החלו השידורים על באר-שבע בכתבה של אלמוג בוקר ואלי לוי על ראש העיר הצעיר והפופולרי, רוביק דנילוביץ'. דנילוביץ' סיפר על דרכו ועל חלומותיו בפתיחות, ברהיטות ובגובה העיניים, כשהוא מעורר, כמו תמיד, הזדהות רבה.

בין לבין מנה בוקר כמה מההישגים של ראש העיר, ובראשם פארק ההייטק שלצד אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שהוצג כמנהטן בלב המדבר – מנותק ומנוכר. לטובת האיזון, בוקר ריאיין גם בעל מוסך שהלין כי ראש העיר שכח אותו ואת חבריו, וכמה סטודנטים שמכריזים שלא יישארו בעיר. בכתבה הבאה ביקשה טלי מורנו לבדוק את תופעת דמי החסות שגובים עבריינים מעסקים בעיר, בעיקר באזורי התעשייה. מורנו מצאה "להפתעתה" שיש "פרוטקשן" בבאר-שבע, אף שהמשטרה מסרבת להודות בכך.

בהמשך בחן מתן חודורוב את מצב הנדל"ן בעיר: הבועה מתפוצצת, המחירים שהאמירו כבר אינם אטרקטיביים למשקיעים ודירות להשכרה מחולקות בצורה שאינה מאפשרת מגורים. הכתבה שחתמה את המבט שהקדישו חדשות 10 לעיר היתה של סמדר פלד ועסקה בשכונה ד', במצוקה, בהזנחה, בלכלוך ובסמים. פלד ליוותה את בלה אלכסנדרוב, הילדה שהגיעה מריגה לשכונה ד' ורצתה כל חייה לברוח ממנה, כשהיא שבה לבקר ברחובות ילדותה.

פלד הציגה את אלכסנדרוב מתקוממת על המצב בשטח וטוענת שדבר לא השתנה, אך איכשהו לא השכילה להציג גם את הפעילות העכשווית של אלכסנדרוב, שבכל זאת חזרה לעיר ומכהנת כיום כמנכ"לית עמותת תור-המדבר, המבקשת להוביל שינוי בשכונה. את הצד הזה פטרו בחדשות 10 בצילום של אלכסנדרוב מתהלכת כבעלת הבית בבית-הקפה רינגלבלום, ובשורת קריינות שמספרת כי העמותה מעסיקה במקום ילדים בסיכון, שצולמו בחטף.

אז על מה הצעקה אתם שואלים? מתברר שתושבי באר-שבע חושבים שיש בעיר גם כמה דברים טובים וחיוביים, ולא רק שלילה ובעיות, אותן כתבי חדשות 10 בחרו להדגיש. הם לא מתכחשים או מתעלמים מהמציאות, מכך שהדרך עוד ארוכה ושיש עוד הרבה מה לעשות, גם לא מהאחריות של העירייה ושל העומד בראשה לשנות את המציאות גם בשכונות הוותיקות והנחשלות, אבל הם גאים במה שיש ולא רואים רק את מה שאין.

הם מביטים אל הפיתוח המאסיבי של רחובות העיר, שלא פסח גם על העיר העתיקה והשכונות הוותיקות, אל הגנים, הפארקים והמזרקות. אל פארק נחל באר-שבע, פארק מטרופוליני רחב ידיים, ריאה ירוקה בלב המדבר. אל מוזיאון המדע, מוזיאון הילדים "לונדע", מוזיאון הנגב לאמנות, מתחם הקטר והגלריות הרבות שנפתחו בשנים האחרונות בעיר העתיקה. כל אלה מושכים רבים מאזרחי ישראל ואף תיירים מהעולם לסיורים שסובבים בכל יום בבאר-שבע.

הם גם שותפים לחיי התרבות העשירים בעיר, ומלווים את תיאטרון באר-שבע, תיאטרון הפרינג', התיאטרון לילדים ונוער ובית-הספר למשחק, להקת המחול קמע והסימפונייטה באר-שבע, ואוהדים את הפועל באר-שבע, שלקחה אליפות בפעם השנייה ברציפות ועושה צעדים מכובדים גם במפעלים האירופיים, ושינתה את פניה של העיר כולה.

אפשר היה גם להציג את הסטודנטים שגדלו פה ויישארו כאן, שלומדים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ובמכללת קיי, ואת הסטודנטים שגם אם באו לכמה שנים, פעילים בעיר ואכפת להם.

ערוץ 10 לא רק פספס ובגדול, הוא אפילו כשל. ראשית, באר-שבע היא לא תל-אביב, היא לא צריכה להיות תל-אביב וגם לא רוצה להיות תל-אביב. יש בוודאי לא מעט באר-שבעים שחולמים על העיר הגדולה וסטודנטים שלא יישארו כאן ויחזרו הביתה למרכז, אבל כל השוואה לתל-אביב, גם אם נעשתה ברוב הכתבות במרומז, לא רק חוטאת לעניין אלא גם מדגישה את נקודת המבט המנותקת והמתנשאת, ואפילו התל-אביבית, של הערוץ. ההשוואה הזאת אף מקוממת, כי גם בתל-אביב ובערים גדולות ומפוארות בעולם יש אזורים נחשלים ומלוכלכים.

מצד שני, באר-שבע חווה תנופת פיתוח מטאורית. רק לאחרונה מחקר של אוניברסיטת ברנדייס דירג את באר-שבע כאחת משבע ערי ההייטק העתידיות החשובות בעולם, וה-CNN דירג זה עתה את מוזיאון הנגב לאמנות כאחד מעשרת המוזיאונים החשובים בארץ, אך על כך איש לא שמע בערוץ 10.

הכתבות בחדשות 10 סבלו מחוסר איזון משווע. לדוגמה, את ההזנחה בשכונה ד', שאכן קיימת ויש לתקנה, הציגו כפניה של העיר. הכתבת אפילו לא ניסתה לשאול או להתחקות אחר קורות השכונה, או מבצעי השיקום והניקיון שנעשו פה, או לתהות על אחריות התושבים, שם ובכל מקום אחר בעיר, למרחב הציבורי ולגורלם. אחרי הכל, אלו לא ראש העיר או עובדי העירייה שזורקים לרחוב את הלכלוך, הם רק אלה שצריכים לאסוף אותו.

אפשר גם היה לספר על כך שהעיר באר-שבע היא אחת הערים המובילות בארץ בתחום איכות הסביבה, וכיצד העירייה עוסקת יומם וליל במאבק באתרי הפסולת הסמוכים לעיר, שגורמים למטרדי ריח קשים גם בשכונות החדשות והמבוססות, ובהם, ניחשתם נכון, מוטמנת הפסולת של תושבי המרכז.

ואם בבתים מושכרים לסטודנטים עסקינן, חבל שלא הציגו את בעלי הבתים שקנו אותם על הנייר לפני כמה עשורים, אלה שאינם חיים בעיר ואין להם שום אחריות לא רק למצב הדירה אלא גם לסביבתה. רק ציפייה שהעירייה תנקה ותטפח והם ירוויחו ובגדול. חבל גם שחוץ מלראיין אנשים שמתלוננים על העירייה ועל ראש העיר – ואת התלונות שהועלו בכתבות יש לבדוק, ובכשלים יש לטפל – לא ריאיינו גם כמה מאלו שלא רק מרוצים ממה שקורה כאן, אלא גם שותפים לעשייה.

הייתי יכול להציע לעורכי החדשות בערוץ 10 לראיין את תמיר גינץ, המנהל והכוריאוגרף של להקת המחול קמע, שעזב את המרכז ועבר לגור וליצור בעיר, ושכל הרקדנים שלו, מהארץ או מהעולם, מחויבים לגור כאן, ליצור כאן ולהיות מעורבים בקהילה. את איילת בראל, בוגרת בית-הספר למשחק גודמן בעיר, שהפכה בימים אלא למנכ"לית תיאטרון הילדים והנוער החדש.

אפילו, אם רצתה סמדר פלד קצת קיטשיות, יכלה לראיין את איילת עם בעלה, עידן אבישר, גם הוא בוגר בית-ספר גודמן למשחק, שהיה מנכ"ל וממקימי תיאטרון הפרינג' בעיר וכיום מכהן כמנכ"ל בית-הספר למשחק גודמן. בכל זאת, סיפור מהסרטים בעיר מדברית, דרומית ומוזנחת. אפשר היה גם לראיין תלמידי תיכון מהעיר שזכו בתחרות "יזמים צעירים" או במדליות אולימפיות במדעים.

אבל הבעיה העיקרית שעולה מהכתבות של חדשות 10 היא ההפרדה בין העיר לבין ראש העיר. הערוץ מציג את ההצלחה של ראש העיר מול הכישלון של העיר. זה הסאבטקסט שהרבה פעמים הופך להיות הטקסט.

באר-שבע היא עיר של אנשים. עיר גדולה, אבל עדיין קצת קהילה. יש פה הרבה אנשים, צעירים ומבוגרים, שגדלו בעיר או שבאו אליה מבחוץ, שעובדים פה, חיים פה, נושמים פה ואכפת להם מהעיר. האנשים הללו הם אלה שעושים את השינוי. ראש העיר מוביל, מנווט ומנהל, אבל בתפיסתו הייחודית משאיר מרחב גדול גם לאחרים: מדענים, אמנים, אנשי חינוך, אנשי הייטק, יזמים ועוד.

ביקור הבית שערכו חדשות ערוץ 10 בבאר-שבע היה ביקור בבאר-שבע של פעם. חבל שבכל-כך הרבה דקות יקרות של פריים-טיים הערוץ לא הצליח להביא משהו חדש, אחר, או במלים פשוטות – חדשות אמיתיות.

פרופ' עדי וולפסון הוא תושב באר-שבע, פעיל סביבה וראש המחלקה להנדסה כימית במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון

גילוי נאות: הכותב הוא יועץ ראש העיר באר-שבע לענייני קיימות, יו"ר רשות פארק נחל באר-שבע ויו"ר ההנהלה של תיאטרון באר-שבע לילדים ונוער, תפקידים שאותם הוא מבצע בהתנדבות מלאה