התוכנית ה-99 של "קול העין", הפעם בהגשת אורן פרסיקו ונמרוד הלברטל, נפתחת בשיחה עם יפעת גליק, כתבת התחקירים של כאן 11, ערוץ הטלוויזיה של תאגיד השידור הישראלי. בתחילת החודש שודרה סדרת כתבות שהכינה גליק על קבוצת הכדורסל מכבי תל-אביב. תחת הכותרת "משחקים מסוכנים" התמקדה גליק בצדדים הפחות זוהרים של הקבוצה, בכיריה ובעליה.
"הסיפור של מכבי תל-אביב הוא הרבה מעבר לספורט", מבהירה גליק. לדבריה, התוודעה לראשונה לצדדים הפחות מוכרים של מועדון הכדורסל במהלך התחקיר שערכה על פרשת מותו של גל בק. בפרשה זו היה לעו"ד שמעון מזרחי, יו"ר הקבוצה, חלק משמעותי. "בלילה של שידור התחקיר על גל בק קיבלתי טלפון בנושא של שמעון מזרחי, וזה שלח אותי למסע שנמשך הרבה מאוד זמן".
אף שהחלה את עבודת התחקיר על עו"ד מזרחי והקבוצה עוד כשעבדה ברשות השידור, התוצאה הסופית שודרה בתאגיד השידור הישראלי. באחד הפרקים של סדרת הכתבות, שמוקדש ליחסי מכבי תל-אביב והתקשורת, ניתן מקום גם לסכומי הכסף האדירים שקיבלה הקבוצה מרשות השידור עצמה, ומוזכרת הזמנת VIP שקיבל יו"ר הרשות אברהם נתן. לדברי גליק, היא היתה יכולה לשדר את הפרק עם ההתייחסות לרשות השידור גם ברשות השידור עצמה.
"ברשות השידור עבדתי על לא מעט תחקירים ותמיד קיבלתי גיבוי, בעיקר בשנה האחרונה, כשהיא היתה תחת מפרק. המידע הספציפי שהתעסקתי בו במקרה הזה הגיע אלי בשלב יותר מאוחר, כשכבר הייתי בתאגיד, אבל אני משוכנעת שאילו היו לי את המסמכים כבר אז, כשעבדתי ברשות השידור, היינו מפרסמים את זה. אין לי ספק. אפשר להתווכח על דעות, אבל ברגע שאתה מביא מסמכים ועובדות, קשה מאוד לסרב להן".
כשהיא נשאלת כיצד שכנעה את מקורותיה להעביר לה מידע ואף להופיע מול המצלמה, למרות שמדובר בגוף חזק וסגור כמו מכבי תל-אביב, אומרת גליק: "אני מאמינה מאוד בעבודת תחקיר מהסוג הישן. היה לי לדוגמה מקור שהיה לי חשוב מאוד שייתן לי איזשהו מסמך, ופשוט כל יום, במשך כמה חודשים, הייתי פותחת את הבוקר שלי מחוץ למשרד שלו. הוא לא רצה לשתף איתי פעולה, ובאיזשהו שלב הוא הכניס אותי פנימה ודיבר איתי. זאת העבודה שאני מאמינה בה, ואני עושה עכשיו את מה שתמיד חלמתי לעשות. אני יודעת מה הכוח שיש לעיתונאים ביד, היד שלי כל פעם רועדת על המקלדת כשאני כותבת, ואני מאוד אוהבת את מה שאני עושה".
בהמשך התוכנית משוחחים פרסיקו והלברטל עם עו"ד איתי מק, הפועל להגברת השקיפות הציבורית של הייצוא הבטחוני ממדינת ישראל. השיחה עם מק נסובה על החשיפה כי ממשלת מקסיקו ריגלה אחר עיתונאים ופעילי זכויות אדם בעזרת תוכנה שפיתחה ומכרה לה חברה ישראלית.
עו"ד מק מסביר כי לכאורה ממשלת מקסיקו עמדה בהתחייבות שלה שלא להשתמש בתוכנת "פגסוס" של חברת NSO אלא נגד טרוריסטים. "לפי התפיסה של ממשלת מקסיקו", הוא מסביר, "פעילי זכויות אדם, פעילי אופוזיציה, חושפי שחיתויות ולוחמים למען הזכויות של האוכלוסייה הילידית הם פעילי טרור". לדברי עו"ד מק, הפרשה שחשף ה"ניו-יורק טיימס" חוללה שערורייה גדולה במקסיקו, משום שבין האנשים שבמכשיר הטלפון שלהם הושתלה תוכנית הריגול היו קבוצת פעילים שעוסקת במקרה החטיפה של 43 סטודנטים בשנת 2014 וקבוצת פעילים שחוקרת מקרה שבו נשים שהפגינו נגד מי שהיום מכהן כנשיא מקסיקו נעצרו ועברו אונס קבוצתי ברוטלי.
עו"ד איתי מק (צילום: באדיבות איתי מק)
"אנחנו חושבים שרק נשק הורג, רק רובה הורג, אבל גם מערכות מעקב, שהן כאילו מוצרים ניטרליים, מסוכנות ביותר. השאלה היא מה עושים איתן", אומר עו"ד מק. לדבריו, במקרה אחר, של ייצוא מערכות מעקב ישראליות לדרום-סודן, קבעה מועצת הביטחון של האו"ם כי המערכת הישראלית שימשה לביצוע פשעים נגד האנושות, מעקב המוני ומעצר המוני של פעילי אופוזיציה וזכויות אדם, שחלקם נרצחו וחלקם נעלמו.
לדברי עו"ד מק, באמצעות ריגול אחר מידע הנמצא בטלפון האישי של כל אחד מאיתנו אפשר לנצל את נקודות החולשה הספציפיות של כל אדם כדי לפעול נגדו. "המידע הזה משמש למעקב על הפעילות וגם יכול לסכל פעילות של פעילי זכויות אדם לחשוף פרשות אפלות", מסביר עו"ד מק, "אבל הוא גם יכול לשמש ממש בתוך חדרי החקירות נגד אותם האנשים".
עו"ד מק מדגיש כי המקרה של חברת NSO וממשלת מקסיקו אינו מתמצה ביחסים שבין חברה ישראלית פרטית וממשלה זרה, שכן העסקה אמורה היתה להתבצע בפיקוח משרד הביטחון הישראלי. "אני ציפיתי שתהיה כאן רעידת אדמה תקשורתית וציבורית", אומר עו"ד מק. "מצופה ממשרד הביטחון לפתוח בחקירה לגבי החברה, לבדוק אם עמדה בתנאי הרישיון, וכל עוד מתנהלת החקירה להקפיא את הרישיון הזה. ובמקביל צריכה להיות חקירה על עובדי האכיפה של משרד הביטחון, שלא עושים את העבודה שלהם כמו שצריך".
זו ציפייה אוטופית.
"ברור לי שמשרד הביטחון לא יעשה זאת בעצמו, כי הדברים האלה מוכרים למשרד. הוא לא צריך שפעילי זכויות אדם יעדכנו אותם מה קורה במקסיקו. גם בדרום-סודן, אחרי שהוגשה הבקשה שלי ושל ח"כ תמר זנדברג לבטל את הרישיון של החברה, לפי מידע שיש לי מערכת המעקב עדיין פועלת שם".
בהמשך מעיר עו"ד מק כי חלקה של ישראל בפשעים המתבצעים בדרום-סודן לא צפוי להשפיע על דעת הקהל העולמית, בשל המצב הקשה ממילא במדינה האפריקאית הצעירה. ואולם, למעורבות במקסיקו עלולות להיות השלכות קשות. "אני חושב שישראל צפויה לשלם מחיר מדיני משמעותי", הוא אומר, "אלא אם עכשיו יינקטו כאן צעדים פנימיים של חקירה וחשבון נפש".
לקראת סיום התוכנית עולה לשידור העיתונאי בוריס ינטין, שסוקר עבור "העין השביעית" את הנעשה בתקשורת הישראלית בשפה הרוסית, ומספר על נסיבות סגירת אתר החדשות "יזרוס". האתר, שנסגר לאחרונה עם עליית הגרסה המקוונת של אתר "וסטי", נקשר לאחרונה בפרשת ישראל-ביתנו, בחשד ששימש כצינור להלבנת הון.
ינטין מתאר את אתר החדשות, שעלה לרשת לפני כעשור, כאתר ש"הציג את עצמו כשופר של ישראל הרוסית", בעל מאפיינים ימניים. האתר זוהה עם מפלגת ישראל-ביתנו אף שלאורך כל השנים הכחישו בכיריו כל קשר פסול עם המפלגה. בתשובה לשאלה מי מימן את האתר לאורך השנים אומר ינטין כי מייסד האתר ועורכו הראשי הראשון, מיכאל פלקוב, טען שהוא עצמו החזיק את האתר, ובהמשך, "לאחר היעלמותו של פלקוב", מחליפו העלה טענה דומה.
מה זאת אומרת היעלמותו של פלקוב?
"כשהתפוצצה פרשת 242, פרשת ישראל-ביתנו, היו ידיעות שפלקוב חשוד בהלבנת הון, ואיש לא ידע היכן הוא נמצא. יש אנשים שטוענים שהם יודעים היכן הוא, היו פרסומים בכלי תקשורת רוסיים שנמצאה גופה באוקראינה עם דרכון על שם פלקוב, אבל התברר שהוא חי וקיים, ושייבדל לחיים ארוכים".
על פניו ולכאורה, מוסיף ינטין, ניתן לראות גם קשר מסוים בין האתר לבין הממשלה הרוסית, לפחות מבחינת ה"קומון סנס" של מה שדווח והאופן שבו דווח. "במדינות מזרח אירופה יש קהילות דוברות רוסית גדולות שאפשר לעשות בהן שימוש במניפולציות לטובת האינטרסים של רוסיה, להשתמש בהן ככלי לעורר אי-יציבות, שערוריות ומהומות", הוא אומר. אתר חדשות כמו "יזרוס", הוא מסביר, יכול לקחת חלק בפעולה שכזו באמצעות פנייה לאותן קהילות.
ינטין מזכיר עוד כי לפי העיתונאי הבריטי אדוארד לוקאס, לחברת אקסיס-גלוב, שהפעילה את אתר "יזרוס", יש קשר לשירותי הביון הרוסים. "הכי מעניין זה שאנשי אקסיס-גלוב, פלקוב וכל אנשי המערכת של 'יזרוס', מפנים בעצמם לספר של לוקאס. יש פה משהו מאוד טריקי. האמת שיש ב'יזרוס' סיפור שיכול לשמש בסיס מעניין לסדרה. חברת אקסיס-גלוב נוסדה בערך שלוש שנים לפני שנפתח האתר, והיא קיימת עד היום תחת אותם אנשים. אנשי אקסיס-גלוב עסקו כבר אז ביחסי-ציבור, מה שהם מגדירים כ'יחצנות סמויה', לקידום אינטרסים של ממשלת אוזבקיסטן, וכל זה ממש כמו במבצע של שירותים מיוחדים. הם גם טוענים שהקימו במזרח ירושלים רשת של מודיעים שהיו מביאים מידע על פעולות של ארגון קיצוני שפועל גם במרכז אסיה. היתה להם פעילות ענפה, ומה שראינו ב'יזרוס' נראה כמו קצה קרחון".
"קול העין" היא תוכנית משותפת ל"העין השביעית" ולקול-הקמפוס (106FM), רדיו הסטודנטים של בית-הספר לתקשורת של המסלול האקדמי, המכללה למינהל. התוכנית משודרת בקול-הקמפוס מדי שבוע בימי חמישי בשעה 12:00, וזמינה להאזנה באתר התחנה ובאתר "העין השביעית". ניתן גם להתחבר לפיד ה-RSS של "קול העין" באתר icast. עורכת מוזיקלית: חן ליטבק.