בימים האחרונים השם עמרי קרונלנד מעטר את כותרות האתרים והרשתות החברתיות. מתחקירן אנונימי למדי הכתב הצעיר הפך ל"עיתונאי" שכולם נהנים לשנוא. כתבת היחצנות לזנאות של ישראלים בבוקרשט, ששודרה ביום שישי האחרון ב"אולפן שישי" של חדשות ערוץ 2, ספגה קיתונות של רותחין בשל הנורמליזציה והאירוטיזציה שעשתה לתעשייה אכזרית של ניצול נשים. אחרי שידור הכתבה התברר גם שחלקים ממנה היו שקריים ומבוימים, ולפחות כמה מהסיטואציות שהוצגו בה נוצרו לבקשתו ובמימונו של צוות "אולפן שישי" (חדשות ערוץ 2 טענו בתגובה לחשיפה ב"מקום הכי חם בגיהנום" שחלק מהטענות לא נכונות, אבל לא מצאו לנכון להגיד אילו בדיוק).

מערכת חברת החדשות רצתה סיפור על צעירים, ישראלים ממוצא מזרחי, שעושים מסיבות רווקים ברומניה, שם הזונות שמחות יותר וזולות יותר מבארץ. כדי להציג את הסיפור עיגלו קצת פינות, ביימו וערכו פה ושם, ובום – כתבה שמסעירה את המדינה. הזנאים מבסוטים שגילו יעד חדש לנפוש בו, הגזענים מרוצים כי אפשר לצקצק וזו תרבות של "ערסים" שלא נוגעת אלינו המתורבתים, וערוץ 2 מבסוט כי מפיצים את הכתבה עוד ועוד, ולא חשוב שזה מזעזוע על הרמה העיתונאית הירודה.

"גל התגובות המזועזעות ממחיש את חשיבות שידור הכתבה", נמסר בתחילת השבוע מחברת החדשות של ערוץ 2 בתגובה לשטף הביקורת, עד שכשזה הפך למבול נפל אפילו אצלם האסימון והמנכ"ל אבי וייס פירסם התנצלות והצהיר ש"הנושא בבדיקה". אז זה בסדר אבל לא בסדר, ועד כה לא ברור האם ננקטו צעדים כלשהם נגד העורך איתי דנקנר והמגישה דנה ויס ונגד קרונלנד, הכתב שסופג את מרבית האש.

אבל גם בלי לחכות לתוצאות הבדיקה של חדשות 2 על הכתבה ששידרו, נשאלת השאלה האם מדובר במעידה חד-פעמית, או שמא בדפוס התנהלות ובמערכת ערכים מעוותת של אנשי התקשורת במהדורה הנצפית והמרכזית במדינה. מבט לאחור על עבודתו של קרונלנד ב"אולפן שישי" מציע תשובה מבהילה למדי לשאלה הזו.

תנו לי משהו יותר קיצוני

בנובמבר האחרון, בסמוך לחשיפת פרשיית עבירות המין המיוחסות לאלון קסטיאל, פנה אלי קרונלנד כאחת ממובילות מיזם "לילה טוב" למאבק באלימות מינית בחיי הלילה בישראל, כדי שנשתתף בכתבה על הטרדות מיניות במקומות בילוי. מיד בפתח שיחת ההכנה איתי התגלה הכיוון שאליו ביקש קרונלנד למשוך. הבהרתי שאנחנו ב"לילה טוב" לא נשתף פעולה עם כתבה צהובה שמתמקדת בסיפורים האישיים שלנו על הטרדות שחווינו.

אמרתי שנשמח לדבר על המיזם ונהיה מוכנות לחלוק מחוויותינו רק בשביל להעניק הקשר לנושא העיקרי, שהוא אמנת חיי הלילה והדרך שבה אנחנו ושותפינו לדרך בחרנו להתמודד עם תופעת ההטרדות. הוא השיב שכמובן, והסיפורים שלנו יהיו רק כדי לתאר תמונת מצב ולהבהיר מדוע הפעילות שלנו נצרכת. קרונלנד גם טרח להוסיף ש"פה זה ערוץ 2" והיחס הוא רציני ומקצועי, וכי גם הוא באופן אישי תומך נלהב של הפעילות. באותה שיחה שאלתי מה עוד צפויה הכתבה לכלול, ונעניתי כי הוא יראיין גם ברמן ובעלים של מקום בילוי, וזהו.

כשהגענו לראיון עצמו, התקיל אותנו קרונלנד עם בקשה מוזרה: לאחר הראיון הצוות יצלם אותנו ניגשות לבר שעם אנשיו לא דיברנו מעולם ומציעות לצוות שנמצא במקום להצטרף לאמנה, ככה ספונטני. הסברתי שזו אינה דרך הפעולה שלנו ושאנחנו לא חניכות בצופים שמוכרות עוגיות. הוא והצוות שעמו ניסו להפעיל עלינו לחץ בתואנה שהדבר יעניק לנו יותר מקום בכתבה, שהוא חפץ שנעמוד במרכזה. הצעתנו לצלם הדרכה שממילא היתה אמורה להתקיים באחד הברים שכבר חברים באמנה, כדי להיחשף לפעילות האמיתית, לא עניינה את כתב חדשות 2.

למחרת בבוקר התקשר קרונלנד עם הצעה יצירתית נוספת: שנלך להמחיש את ההטרדות המיניות עם מצלמות נסתרות. מובן שגם לזה לא הסכמנו. במהלך הראיון נהיה ברור כי העשייה שלנו הולכת להיות שולית, וכי מה שמעניין את כתב חדשות 2 היא הפורנוגרפיה שבסיפורי ההטרדה. מעל לשעה נשאלנו עוד ועוד שאלות על חוויות אישיות, ו"תנו לי משהו יותר קיצוני", "מה הדבר הכי חמור שקרה לכן", שוב ושוב.

למחרת הראיון כתבתי לקרונלנד שוב שיצאנו בתחושה לא טובה. הוא עוד ניסה לטעון שרוב השיחה היתה על היוזמה, כאילו לא נכחתי באירוע. הוא הבטיח שוב ושוב שזה לא גיא פינס אלא חדשות 2, שהוא עומד בהבטחות שלו ושהיוזמה תקבל את המקום המכובד בכתבה.

לא נאמרה לנו מלה על כך שרוב הכתבה תעסוק בסמים קלים והשימוש של בני נוער בהם, ללא כל קשר לאלימות מינית. לא נאמר לנו שתרואיין בכתבה גם אשה המכחישה את עצם קיומה של אלימות מינית, ושיינתן לה מקום מכובד כאילו אמירותיה לגיטימיות, מבלי שתישאל שאלות קשות או מאתגרות כלשהן.

בסופו של דבר, הדברים שסיפרנו על המיזם הצטמצמו למספר שניות בודדות בכתבה. התהליך שהוביל ליצירת האמנה, העבודה שנעשית במיזם והדיאלוג מול בעלי המועדונים "נשארו על רצפת חדר העריכה". התוצאה היתה מביכה עבורנו, מעין מחזה אימה על הצד ה"אפל" של חיי הלילה התל-אביביים, ערבוביה של צילומים מאיימים של ג'וינט על הבר והתמקדות בסיפורי ההטרדות של צוות "לילה טוב".

מה שהיה מכעיס במיוחד בכל הסיפור הוא המניפולציות. קרונלנד והצוות שלו בערוץ 2 החליטו שצריך להציג לנו מצג שווא כדי שנסכים לשתף פעולה עם הפורנוגרפיה. היה נראה לנו כאילו הוא שאל את עצמו איזה שקר צריך למכור לנו כדי להשיג מאיתנו את פיסת הסליז שתחרמן את הצופים. לא נתנו לנו בשום שלב להבין מה היתה הכוונה האמיתית מאחורי הכתבה, ולאפשר לנו לבחור אם אנחנו רוצות או לא רוצות לקחת בזה חלק. הרי בשביל כתבה כמו זו ששודרה אפשר היה לראיין כל בליינית אקראית במסיבה – מדוע היה צריך לאסוף דווקא את הקבוצה המקצועית שהקימה יוזמה פמיניסטית כדי להילחם בתופעה? ואם העשייה שלנו לא מספיק מעניינת כשלעצמה בשביל הסיפור העיתונאי, בחדשות 2 לא חייבים לשדר כתבה על "לילה טוב" – אבל למה לנסות לעבוד עלינו?

הקורבנות האמיתיים בפרשת בוכריס

בין יתר התגובות לכתבת "מסיבות הרווקים", כתבה בפייסבוק גל אמת, שורדת זנות המובילה כיום את המאבק בזנאים, שאותו קרונלנד "רדף" אחריה ואחרי מקורביה במשך חודש שלם בניסיון לשכנע אותה להתראיין לכתבה על סיפורה. "זה אותו אחד [...] שהבטיח שיטפל בי ברגישות, שנשבע שהוא נגד צרכנות מין וקרא לי גיבורה", כתבה. לדבריה, קרונלנד הבטיח שהוא וכל המערכת לצדה במאבקה הצודק. והנה כמה חודשים אחר-כך הוא "מתעד" את חגיגת הצעירים בלימוזינה עם מי שמוצגת כאשה בזנות, שלא ברור מי שילם לה, מבלי להציג אף שנייה של המציאות המכוערת הנרמזת מאחורי הקלעים.

בפברואר השנה שודרה כתבה ארוכה נוספת של קרונלנד ב"אולפן שישי". שישה חודשים תמימים הוא ליווה את נעמה בוכריס, אשתו של עבריין המין המורשע אופק בוכריס, והתוצאה היתה נרטיב כמעט ולא מופרע של דמעות תנין על משפחת בוכריס כקורבן האמיתי בפרשת עבירות המין שביצע בן הזוג המעוטר שלה. הכתבה שודרה לאחר שנחתמה ופורסמה עסקת הטיעון המרשיעה, ובכל זאת בחרו העורכים וקרונלנד להציג את הנפגעות כמי ש"טוענות" שכך וכך קרה, ולא כמי שחשפו עובדות שבהן הודה בוכריס.

"תראה כמה זה קל", אמרה נעמה בוכריס בראיון בהתייחס לאפשרות להמציא תלונה ולהרוס את חייו של אדם תמים. קרונלנד הנהן באמפתיה, והעורכים נתנו במה מפוארת בפריים-טיים להאשמת קורבנות ניצול מיני במה שנעשה להן, במתן לגיטימציה להטלת רפש עליהן ולעידוד תרבות האונס. אבוי למי שמעזה לספר שפגעו בה, כי מי שיוצגו אחר-כך כגיבורים במהדורה הנצפית במדינה יהיו העבריין ומשפחתו.

באותו חודש שודרה בחדשות ערוץ 2 כתבה של אילן לוקאץ' שעסקה במתקפות סייבר למטרות כופר. אורי שטרנפלד, עובד בחברה המתמחה בתוכנות הגנה מפני האקרים, התראיין לכתבה: "כשעמרי [קרונלנד] הגיע עם צוות הצילום שלו, הם התחילו לעשות כוריאוגרפיה", הוא מספר. לדבריו, קרונלנד התעקש לביים סצינת היכרות בינו לבין לקוח שהעסק שלו נפגע מדרישת כופר כזו, והליכה למעבדה שלא באמת קיימת, זאת למרות שהחברה עוסקת במניעה ולא בטיפול לאחר מעשה. כאשר אותו לקוח אמר שהמידע העסקי שלו היה מגובה והמתקפה לא היתה גורמת לנזק נוראי, קרונלנד עצר וביקש ממנו לומר למצלמות שהוא היה מאוד מודאג מהמתקפה ושהיה בכוחה לפגוע בעתיד העסק.

זהו אותו דפוס התנהלות שעולה מהתיאור שלפיו קרונלנד וחדשות ערוץ 2 המציאו למעשה את "מסיבת הרווקים" שצילמו ברומניה. ואני חשבתי שעיתונות אמורה לחשוף את המציאות כהווייתה, לא לביים סצנות דרמטיות.

ריאליטי חדשות ערוץ 2

"אני יודע לעשות טלוויזיה, בנות", הוא הכריז בפנינו באותו ראיון על "לילה טוב", בזחיחות שכאילו נועדה להרגיע תרנגולות היסטריות. הטלוויזיה שכתב חדשות 2 טען שהוא יודע לעשות דומה יותר לריאליטי של דונלד טראמפ ויורם זק מאשר לעיתונות חוקרת שהיתה אמורה להיות לחם חוקה של חברת החדשות הדומיננטית במדינה.

קו מאוד ברור עובר בין חגיגה ותמיכה בסחר בנשים לבין התעלמות מ"לא" של אשה שאינה מעוניינת להתראיין, או מסרבת לצטט באופן ספציפי את הנרטיב שהכתב יצר בדמיונו. קו מאוד ברור עובר בין מתן במה לאמירות המזלזלות בנשים בזנות לבין הפעלת מניפולציות זולות על מרואיינות כדי שחס וחלילה לא יציגו אמירה מורכבת או אינטליגנטית בחדשות.

מהדוגמאות הללו עולה כי הנשים בסיפור של חדשות 2 הן בובות. אם הן רומניות, הגברים הישראלים חוגגים ונהנים איתן, והן עושות את זה ברצון רב כמובן. אם הן מובילות מאבקים חברתיים, מה שמעניין זה איפה דחפו להן ידיים או כמה לקוחות ביום הן ראו. כל זה, תחת מעטה של הכרזות זחוחות ומניפולטיביות על תמיכה בלתי מתפשרת בערכים חברתיים, שנזרקים אחר-כך לפח בשביל רייטינג.

יותר מההתנהלות הבעייתית בהצגת סיטואציות שהמציא וביים, יותר מכתבות יחצנות לעוולות חברתיות ואנושיות, ואף יותר מעריכה מגמתית – נראה לי שיש כאן בעיה ספציפית של מיזוגניה ושירות האינטרסים של ההגמוניה.

ההגמוניה הגברית האשכנזית נהנית מהצגתן של נשים באופן הזה. טוב לה קידוש התא המשפחתי הקלאסי והגבורה הצה"לית במקרה של בוכריס, הקורבנות שלו רק מפריעות. להגמוניה נעים ונחמד לדמיין שצריכה וסחר בנשים לא באמת קיימים, ואם כן אז לא בישראל, ואם ישראלים אז צעירים מזרחים שממילא אין מהם ציפיות כלשהן להתנהגות הולמת. ההגמוניה רוצה להתחרמן מנשים חזקות ברגעים הכי פגיעים שלהן על המסך, כשהן מספרות איך פגעו בהן מינית.

הייתי רוצה לראות את חדשות ערוץ 2 ברגע של אינטרוספקציה. איך הגיעו למצב שבו מיזוגניה וגזענות שולטים בתכנים המוצגים בפריים טיים של החדשות. מי שם מלמד את הכתבים הצעירים שככה עושים טלוויזיה – בעידוד עברייני מין, בלי שאלות קשות, בלי תחקיר, בלי עובדות, עם אג'נדה מכוערת. הייתי משווה שוב לאולפן "האח הגדול", אבל אני לא בטוחה שההתנהלות הזו היתה עומדת אפילו בסטנדרטים של ריאליטי.

קרן גרינבלט היא משפטנית ופעילה פמיניסטית, ממייסדות "לילה טוב" למאבק באלימות מינית בחיי הלילה

מחדשות 2 נמסר בתגובה: "צריך לזכור את הישגיו של קרונלנד בתקופה הקצרה שבה הוא עובד בחברת החדשות – ראיון בלעדי עם הקצין שטוען שבדה את המיתוס על כוח צביקה במלחמת יום הכיפורים, השגת ראיון טלוויזיוני ראשון אי פעם בטלוויזיה הישראלית עם מרגל האטום מרדכי ואנונו, סיוע בהשגת הראיון הראשון אי פעם עם הקצין שנפל בשבי במלחמת יום הכיפורים ושגילה את סודות המדינה וכונה הקב"ר המזמר, ראיון בלעדי עם הומוסקסואל צ'צ'ני שנמלט ממחנה מעצר ונמצא בדירת מסתור ברוסיה, חשיפת האפליה כנגד הומוסקסואלים בקבורה על-ידי חברה קדישא.

"לגבי 'לילה טוב': קרונלנד ערך כתבה מקיפה על תופעת השימוש בסמי אונס. במסגרת הכתבה פנה לארגון 'לילה טוב' כדי להציף את היוזמה הברוכה שלהן. הוא עמד בכל הסיכומים איתן, הן הופיעו בכתבה, אך מאחר שמספר גדול של נשים הופיעו לצילומים, חלקן היו מאוכזבות מזמן האוויר המועט שקיבלו.

"לגבי בוכריס: גאה על ההישג הבלעדי. אחרי כל הכתבות, הידיעות והפרשנויות, היתה חשיבות לשמוע את גרסתה של אשת עבריין המין, להבין ממנה כיצד היא ומשפחתה מתמודדים עם הפרשה. לגבי כתבת הסייבר: דוחים את הטענות. לגבי ראיון עם האשה שיצאה מזנות: הצעירה שוחחה עם קרונלנד, הביעה נכונות להתראיין ולספר את סיפורה החשוב כדי שאנשים יבינו מה עובר על אשה שעובדת בתעשיית המין הנצלנית. יום לפני קיום הראיון, הבחורה ביקשה לבטל אותו. קרונלנד ניסה לשכנע אותה לחזור בה, בדרכים מקובלות ומקצועיות".