יחסו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לתקשורת בישראל מדרדר שוב את ישראל בדירוג של חופש העיתונות במדינה שמפרסם ארגון בינלאומי. לפני ימים אחדים פורסם דו"ח חופש העיתונות של ארגון עיתונאים-ללא-גבולות, ובו נכללה בין היתר התייחסות ליחסו של נתניהו לתקשורת. כעת מתפרסם דו"ח חופש העיתונות החדש של Freedom House, ארגון אמריקאי שנוסד לפני 76 שנה, ולפיו העיתונות בישראל "חופשית בחלקה". בין הגורמים לכך מוזכר יחסו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לתקשורת.

בשנה שעברה הוריד ארגון Freedom House את דרגת העיתונות בישראל ל"חופשית בחלקה", בין היתר בשל השפעת "ישראל היום" על שוק התקשורת. השנה כולל הדו"ח של הארגון השוואה בין נתניהו לנשיא ארצות-הברית דונלד טראמפ. "כמו טראמפ", נכתב בדו"ח, "ראש הממשלה נתניהו ודובריו מעליבים ומוקיעים לעתים קרובות את אנשי התקשורת המקומית, וראש הממשלה משיב לשאלות כתבים לעתים רחוקות בלבד".

עוד מוזכר בדו"ח של Freedom House כי בשנה החולפת השתמש נתניהו בעמוד הפייסבוק שלו כדי לבקר באופן חריף "שני עיתונאים חוקרים מובילים" (הכוונה ככל הנראה לאילנה דיין ורביב דרוקר), מהלך שהוביל כתבים בכירים לפרסם עצומה בגנותו. גם "תיק 2000" מוזכר בדו"ח, ומצוין שנתניהו נחשד בתכנון קנוניה עם בעלי כלי תקשורת כדי לקבל סיקור חיובי. "אף שבישראל יש באופן מסורתי תקשורת תוססת ומגוונת, בעיות אלה ואחרות גרמו לחופש העיתונות במדינה להידרדר בשנים האחרונות".

הציון המשוקלל של ישראל, שבשנה שעברה עמד על 32, עומד השנה על 33 (ככל שהמספר גבוה יותר, כך מצב חופש העיתונות במדינה גרוע יותר). הציון המשוקלל מתבסס על שלושה משתנים נפרדים (משפטי, פוליטי וכלכלי), שמתוכם מחולץ הדירוג הכללי של חופש העיתונות בכל מדינה ומדינה. לפי נתוני המדד הנוכחי של Freedom House חלה בשנה החולפת הידרדרות ברמת חופש העיתונות בישראל בפן המשפטי. עם זאת, נכון לעכשיו לא שוחרר הדו"ח המלא ביחס למדינת ישראל, כך שלא ברור אילו התפתחויות משפטיות החמירו את מצב חופש העיתונות במדינה לפי אנשי הארגון.

דירוג ישראל בדו"ח חופש העיתונות של "פרידום האוס" (צילום מסך)

לגבי מדינות אחרות, וחופש העיתונות בעולם בכלל, לפי הדו"ח החדש המצב הוא הגרוע ביותר שנמדד זה 13 שנה, כאשר רק 13% מאוכלוסיית העולם חיים במדינות שבהן יש חופש עיתונות מלא. נשיא ארצות-הברית טראמפ והתקפותיו על התקשורת האמריקאית מוזכרים כגורם אפשרי להידרדרות נוספת של מצב החופש העיתונות בעולם בשנים הקרובות. החשש, כך נכתב, הוא שהיחס העוין של טראמפ לתקשורת יאפשר למנהיגים אחרים בעולם להחריף את יחסם לתקשורת במדינותיהם.

אחת המגמות העולמיות שמוזכרות בדו"ח היא השפעה של מנהיגים במדינות דמוקרטיות על הסיקור החדשותי באמצעות "ערעור כלי התקשורת המסורתיים, הפעלת השפעה על השידור הציבורי והעלאת קרנם של כלי תקשורת פרטיים המספקים להם סיקור חיובי". נתניהו אינו הדוגמה המובהקת שמוזכרת בהקשר זה בדו"ח, אלא מנהיגי הונגריה ופולין.