סבר פלוצקר מצא את הסיבה ל"נסיגה בשוק המניות בתל-אביב": "היעלמות הבורסה מהנוף הפיננסי הישראלי היא בעיקרו של דבר תוצאה ממהלך חקיקה קיצוני, חסר תקדים, שחיסל את הכדאיות של הנפקת המניות לציבור ובכך חיסל גם את העניין בשוק המניות". "זהו שכרו של חוק הריכוזיות; הגידו ביי לבורסה", הוא מסכם אחרי שהוא מגיש את המניפסט שלו נגד החוק שמזיק לטייקונים.
פלוצקר הוא מי שכתב בעבר ש"יש לנו פחות מדי נוחי דנקנרים", שסבור שבישראל אין בעיית ריכוזיות, יוקר מחיה או אי-שוויון. אדם כזה הייתי מהסס לשאול מה השעה, לא כל שכן לקבל ממנו חוות דעת כלכלית. גם בדברים שהוא כותב היום, את החיבור למציאות מחליפות מניפולציות.
כבר עצם הנחת היסוד ממנה יוצא פלוצקר מופרכת – פלוצקר טוען שהבורסה "נעלמת" משום שמדדי המניות ב-2017 נמוכים מאלו של 2014. כשמישהו בוחר תאריכים אקראיים כדי להציג עלייה או ירידה בנתונים, צריך תמיד לחשוד בו. בורסה היא מעצם טבעה מחזורית. האם המדדים כיום נמוכים גם מאלו של 2015 או של 2013? האמת היא שזה לא באמת משנה. עצם ההתייחסות למדדי המניות כאל מדד למצבה של הבורסה מוזרה. המדד המתאים יותר היה נפח המסחר – לא מחירי המניות. מה לעשות שהנתון הזה דווקא חיובי, ולא יכול לשמש את פלוצקר לתזה האוליגרכית שלו.
הלאה: אפילו פלוצקר, אלוף הכחשת המציאות, לא יכול להתעלם מכך שהריבית הנמוכה במשך שנים, כמו גם הטבות מס, הון שחור מיהדות התפוצות וחסמים רגולטוריים בוועדות התכנון השונות הפכו את הנדל"ן לאפיק השקעה מועדף. אלא שבעולמו של פלוצקר, "משקיעים פנו לנדל"ן כי הבורסה חדלה להיות אלטרנטיבה להשקעה", וזה לא מפריע לפלוצקר שלשיטתו הבורסה חדלה להיות אלטרנטיבה להשקעה בגלל חוק הריכוזיות, שנחקק שנים ארוכות אחרי שעטת המשקיעים לנדל"ן ועליית המחירים העצומה. שנאמר: אין מוקדם ומאוחר בפלוצקר.
סבר פלוצקר (צילום מסך)
גם אם נתעלם מהנהירה לנדל"ן, האם אי-אפשר לחשוב על סיבות אחרות לירידה (אם אכן יש כזו) במדדי המניות? בעולמו של פלוצקר, לא קרו פשיטות הרגל של נוחי דנקנר, אליעזר פישמן ועוד ועוד טייקונים שחשפו לציבור הרחב את האופן השערורייתי שבו מתנהל עולם העסקים והבנקאות הישראלי – כולל כמובן עיתונאים מושחתים ששירתו אנשי עסקים כושלים ועזרו להם להסתיר במשך שנים הפסדים של מיליארדים.
אבל אצל פלוצקר, מה שמעניין באמת הוא לא פיצוח המוקשים הפזורים בטור, אלא למה לעזאזל הוא נכתב. מה נזכר עכשיו פלוצקר לכתוב על ירידה במדדי המניות מפסח 2014 ועל הנזק מחוק שנחקק ב-2013? וכל זה בשולי טור שמוקדש בכלל לראיון, תמוה בפני עצמו, עם ראש המשלחת של הצלב האדום בישראל (מה הקשר של פרשן כלכלי לצלב האדום? מדוע טור כלכלי מציג ראיון כזה? לפלוצקר הפתרונים).
ובכן, קוראיו המסורים של המוסף הכלכלי של "ידיעות אחרונות" יתעניינו ודאי בכך שלחוק הריכוזיות אין רק השפעות אפשריות ותיאורטיות על שוק המניות, אלא גם השפעות ברורות ומוחשיות מאוד על האנשים החזקים בכלכלה הישראלית. למשל אדוארדו אלשטיין, מי שהשתלט על חורבות אי.די.בי שהשאיר דנקנר. חוק הריכוזיות אילץ את אלשטיין להיפרד מכלל-ביטוח – אחת האחזקות המשמעותיות ביותר בפירמידה של דנקנר, וכזו שאיפשרה חלק מההתנהלות הבעייתית שהביאה לבסוף לנזק האדיר שהוא גרם.
אלשטיין הצליח לדחות שוב ושוב את הגזירה, באמצעים שונים, אבל ממש לאחרונה נכשל סופית במאבק המשפטי בבית-המשפט העליון, והוא זקוק באופן נואש לשינוי חוק הריכוזיות. על כך פלוצקר לא כותב. פלוצקר לא כותב גם שכיום אלשטיין שולט על אי.די.בי עם יותר שכבות מאשר בזמנו של דנקנר, משום שהמחוקק נכנע בזמנו ללחץ מסיבי של לוביסטים שטענו שיש להחריג חברות זרות בספירת השכבות בפירמידה.
האם אלשטיין, או טייקונים אחרים שצפויים להיפגע מחוק הריכוזיות, מנסים כעת להפעיל עיתונאים כדי לנסות ולקעקע את החוק עצמו, או שפלוצקר התעורר השבוע והחליט לחבר תזה מופרכת, מוטלאת ומאולצת, ולפרסם אותה בעיתוי לא מוסבר? עם הקוראים הפתרונים.