העיתונאית שרון שפורר, שנתבעת בסכום עתק על-ידי חברה מסחרית שאחד ממנהליה ובעליה לשעבר הוא סוחר נשים מורשע, טוענת בתצהיר שהגישה לבית-המשפט כי היא חשה איום מצד העבריין וחוששת לשלומה.

התביעה, בסך כ-1.7 מיליון שקל, הוגשה לפני כשלוש שנים על-ידי חברת הנדל"ן ד.ד. מיזמים, כשזו היתה תחת ניהולו של דודו דיגמי. דיגמי, סוחר נשים מורשע, היה מושאן של כמה וכמה כתבות תחקיר של שפורר כשזו עבדה ב"הארץ". בעקבות פרסום פוסטים בחשבון הפייסבוק שלה, בדבר ה"מפוקפקות" של חברת הנדל"ן, הוגשה נגדה התביעה באמצעות עו"ד עמוס ון-אמדן.

בעקבות בקשה שהוגשה על-ידי "העין השביעית" התיר בית-משפט השלום בתל-אביב–יפו לפרסם פרטים על התביעה. בחברה, שכיום נקראת אורבן, טענו כי הפרסומים על אודות ה"מפוקפקות" שלה הסבו לה נזק של ממש. עוד נטען כי אין לקשור בין מעשיו של בעל מניות בחברה לבין החברה עצמה.

לפני שבועות אחדים הגישה שפורר את תצהירה לבית-המשפט, ובו, בין היתר, טענות לאיומים מצד דיגמי כלפיה. "לאחר שניצל עד תום את ההליכים המשפטיים אל מול עיתון 'הארץ', ואף נפסקו כנגדו הוצאות בשל פניות חוזרות ונשנות לערכאות", כותבת שפורר בתצהירה, "פנה דיגמי להשתיק את הביקורת העיתונאית כלפיו וכלפי עסקיו באמצעות הגשת תביעת עתק זו נגדי, כאדם פרטי ונטול אמצעים. כך, ביקש דיגמי לבודד אותי מתוך מערכת העיתון שהעסיקה אותי בשעתו ולהרתיע אותי באופן אישי, ולשלוח בכך מסר לעיתונאים אחרים".

בהמשך התצהיר, שהוגש על-ידי באי כוחה של שפורר, עורכי-הדין אורי קידר, עופר שכטר ועמוס נוה מהמטה למאבק בסחר בנשים, טוענת העיתונאית כי דיגמי רודף אותה "במטרה להטיל עלי מורא". לדבריה, "עדות לכך ניתן למצוא בעובדה שדיגמי עצמו התקשר אלי ואיים עלי לבל אמשיך לפרסם אודותיו, או אודות החברות שבשליטתו. [...] דיגמי, שידע שהוא מוקלט בשיחה זו, עשה מאמץ רב שלא לאיים עלי באלימות במהלך השיחה, אלא רק באמצעים משפטיים. ואולם, על אף נסיונו לאיים רק באופן מרומז, מן השיחה עולה כי דיגמי מאיים שיחל לטפל בי באופן אישי".

לתצהירה של שפורר צורף תמליל השיחה שקיימה עם דיגמי בשנת 2013 לקראת פרסום כתבה ב"הארץ". בין היתר אומר לה דיגמי: "לקחת אותי באופן אישי כפרויקט? [...] מצאת מטרה לחיים שלך? [...] מה את רוצה שמה, שאני אכנס ל... שאני אתחיל לתבוע אתכם באופן אישי, לקחת את הדברים לפסים אישיים? לא הבנתי. זה מה שאת מחפשת, להביא ל... להכניס אותנו לפינות? לפסים אישיים, שאני אתחיל לתבוע אותך באופן אישי? [...] מה את רוצה, לאן את רוצה להביא אותי? לאיזה פינה את רוצה להביא אותי? [...] מה את מחפשת לעשות? מה את מחפשת לעשות, להרוס לי את החיים? זה מה שאת מחפשת? [...] תרדי ממני! תרדי ממני, תעזבי אותי בשקט! תצאי ממני, תצאי ממני מהחיים שלי, אל תכניסי אותי איתך לפינות אישיות גם כן... חבל... חבל, אני אקח אותך לבתי-משפט, אני אכניס אותך למקומות שאת לא רוצה להיות בהם".

להורדת הקובץ (PDF, 248KB)

שפורר מצהירה כי "לאור ההיסטוריה האלימה של דיגמי, דבריו הפחידו אותי, וערערו את בטחוני האישי".

עוד כותבת שפורר בתצהירה כי במהלך ישיבת המהו"ת אשר התקיימה במסגרת התביעה, כחלק מחובת הניסיון להגיע להסדר פשרה בגישור, דיגמי הוא שייצג את החברה התובעת "ואף דאג לאורך ההליך שלא להסיר את עיניו ממני תוך שהוא נועץ בי מבטים מאיימים".

שפורר חוזרת על טענותיה בכתב ההגנה שלה, ולפיהן התביעה אינה אלא תביעת השתקה, וכי חברת ד.ד. מיזמים/אורבן היא הרבה יותר מאשר "מפוקפקת", כפי שכתבה בפוסטים.

לצד התצהיר מטעם שפורר הוגש תצהיר נוסף מטעם העיתונאי גור מגידו, שכתב על הקשר בין דיגמי לחברת אורבן בעיתון "גלובס". מגידו הגיש לבית-המשפט הקלטה ותמליל של שיחה שקיים עם חברת אורבן ובה הוא מבקש לשוחח עם "דודו דיגמי" ובהמשך להשאיר לו הודעה. מי שעונה לטלפון במשרדי אורבן, כך עולה מהשיחה, אינה מתכחשת לקשר בין החברה לדיגמי.

22755-06-14