חברי-כנסת, עיתונאים ונציגי ציבור הגיע השבוע (ב') לכנס שנערך במשכן הכנסת, בשיתוף פעולה בין השדולה לחופש העיתונות וחופש הביטוי של הכנסת לבין אתר "העין השביעית", כדי לדון בדרכים שבהן יכולים חברי פרלמנט ואנשי תקשורת לשתף פעולה כדי לחזק את מעמד העיתונאים ולפעול למען תקשורת בלתי תלויה.
ח"כ קסניה סבטלובה, יושבת-ראש השדולה לחופש העיתונות וחופש הביטוי פתחה את האירוע בהצבעה על כך שאנו נמצאים בתקופה שבה התקשורת בכלל ועיתונאים מסוימים בפרט סופגים סדרה של "התקפות חוזרות ונשנות". לדבריה, "נדמה שפגיעה בתקשורת הפכה לבון-טון, ולא רק בישראל. נדמה שהמתקפה הזו מכוונת נגד המוסד עצמו, מוסד העיתונות". סבטלובה מקדמת תיקון לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שיעגן בחקיקה את חופש הביטוי וחופש העיתונות.
השופטת (בדימוס) דליה דורנר, נשיאת מועצת העיתונות, הזכירה לנוכחים כי חופש הביטוי בישראל אינו מעוגן בחקיקה או בחוקה (שאינה קיימת), אלא הוא תולדה של הפסיקה בלבד. השופטת דורנר קראה למחוקקים בכנסת לפעול לשינוי המצב ולהכניס את המחויבות לחופש העיתונות וחופש הביטוי לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, וזאת כדי להבטיח את קיומו.
"אני מציעה לא לדבר על חקיקה", אמרה בתגובה ח"כ שלי יחימוביץ', החברה גם היא בשדולה. "כולנו רוצים שחופש הביטוי וחופש העיתונות יעוגן בחקיקה ראשית אבל יש תקופות בחיי הדמוקרטיה והפרלמנט שבהן עדיף שהמצב יישאר עמום מאשר שהוא יקובע בחקיקה שתהיה בכייה לדורות".
עם זאת, ח"כ יחימוביץ' הסכימה עם טענה אחרת של השופטת דורנר, כי על חופש הביטוי צריך להגן גם אם אינו נעים. "חופש הביטוי באמת אינו נעים. לי למשל הוא מאוד לא נעים בימים האחרונים", אמרה ח"כ יחימוביץ' ברומזה לדיווחים בתקשורת על ההסכמות בינה לבין ח"כ איתן כבל. "אבל יש פה בלבול מאוד חמור אצל שליחי ציבור, שרים וחברי-כנסת, שסבורים בטעות שאם התקשורת מבקרת אותם זה מאיין את זכות הקיום שלה".
כמו ח"כ סבטלובה, גם ח"כ יחימוביץ' עמדה על המציאות הבעייתית בזמן הנוכחי, הן מבחינת התקשורת והן מבחינת הלך הרוחות בכנסת. "אנחנו היום בתקופה מאוד מסוכנת ואנחנו צריכים לעמוד על המשמר", אמרה. "אני רוצה להיות ריאלית. לשפר את המצב אנחנו לא יכולים. כרגע אנחנו בקרב בלימה".
מלמעלה: ח"כ קסניה סבטלובה יו"ר השדולה לחופש הביטוי וחופש העיתונות, נשיאת מועצת העיתונות השופטת בדימוס דליה דורנר, ח"כ שלי יחימוביץ', בכנס בכנסת (צילומים: "העין השביעית")
שוקי טאוסיג, עורך אתר "העין השביעית", ועו"ד אלעד מן, יו"ר העמותה המפעילה את האתר, דרשו דווקא מהציבור לקחת אחריות. "המהפכה הצרכנית-חברתית שהתחוללה פה בשנים האחרונות צריכה להגיע גם לשדה הביטוי והתקשורת", אמר עו"ד מן. "היא צריכה להחיל גם עליהם את הכללים החדשים של תודעת צרכן מתוחכם ומועצם. צרכני תקשורת צריכים להפסיק להיות פסיביים, לגלות אקטיביות ומודעות. מציבור של מובלים אנחנו צריכים להפוך לקוראים, צופים ומאזינים שמובילים את סדר היום של הסיקור".
טאוסיג טען כי לציבור יש אחריות רבה לשחיתות בתקשורת הישראלית. לדבריו, תמלילי השיחות בין ראש הממשלה בנימין נתניהו למו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס, שנחשפו בפרשת תיק 2000, הם מתנה גדולה שהציבור בישראל קיבל ושאסור לו לבזבז. "מטבע הדברים מי שנמצא במוקד הביקורת הם המו"לים והפוליטיקאים", אמר טאוסיג, "פחות מדברים על העיתונאים והציבור, אבל אלה שני הגורמים שבלעדיהם המצב הזה לא היה יכול להתרחש".
צילום מסך מתוך תמלילי השיחות בין בנימין נתניהו ונוני מוזס, חדשות ערוץ 2
לדבריו, "בלי עיתונאים לא היה למו"לים עיתון כדי למכור לפוליטיקאים שירותים מושחתים או לבעלי ההון, ובלי הציבור כלי התקשורת לא היו מתקיימים. העיתונאים הפכו למעמד מוחלש, מושפל ונרמס, שאין לו כוח מול מושאי הסיקור ובעיקר מול הבוסים, שמשתמשים בו כמוצר ומוכרים אותו, ובעיתונאים כפועלי משוטים בספינה שאפשר להגיד להם לשוט לימין או לשמאל. הציבור הוא מי שמחליט בסופו של דבר מה יהיה בתקשורת".
כשחבר-הכנסת עיסאווי פריג' ביקש הבהרות לטענה אחרונה זו, השיב לו טאוסיג: "על מה שאתה מקליק באינטרנט, את זה יפרסמו יותר. אם אתה ממשיך לקנות 'ידיעות אחרונות' אחרי שאתה יודע שהעיתון הזה מושחת, אתה מסייע לשחיתות. אם אתה ממשיך לקרוא 'ישראל היום' למרות שאתה יודע שזה עיתון מושחת, אתה מסייע לשחיתות. וברגע שאין שכר ועונש, ברגע שנחשפת שחיתות כל-כך בוטה ואין שום תגמול מצד הציבור, הציבור הוא חלק מאותה שחיתות".
לדברי טאוסיג, האחריות הציבורית על צריכת תקשורת הוגנת צריכה להצטרף להליכים חקיקתיים, לשינוי ברוח הפסיקה כך שתכיר באחריות הציבורית של המו"ל ולעיגון בהסכמי העבודה הקיבוציים הנרקמים כעת בכלי התקשורת השונים של יכולתו של העיתונאי לשמור על צלם אתי ומקצועי מול דרישות המו"ל ושלוחיו.
שרי רוט, מו"ל "בחדרי חרדים" וסשה וילנסקי, עורך "וסטי", בכנס בכנסת (צילומים: העין השביעית")
שני עיתונאים שייצגו את התקשורת המגזרית בישראל טענו כי המצב מחוץ לזרם המרכזי של העיתונות גרוע עוד יותר. "המצב של התקשורת החרדית עובר מתחת לרדאר, ואין לכם מושג איזה פחד יש שם", אמרה שרי רוט, מו"ל האתר "חרדים 10". "אתם חושבים שראיתם פחד ב'ידיעות אחרונות'? אין לכם מושג". רוט סיפרה כי רבים מחבריה העיתונאים שעובדים בתקשורת החרדית "צריכים כל שבוע להקשיב למו"ל או לבוס ולשמוע מה הוא רוצה שנכתוב השבוע ומה הוא לא רוצה שנכתוב". לדבריה, אדם שמעז לכתוב כתבה ביקורתית כלפי גורמים שלטוניים בפוליטיקה החרדית עשוי למצוא את עצמו מפוטר.
סשה וילנסקי, עורך העיתון ברוסית "וסטי" מבית "ידיעות אחרונות", תיאר מצב דומה בתקשורת בשפה הרוסית שיוצאת לאור בישראל. וילנסקי תיאר את התקשורת הרוסית בישראל ככזו ש"הכי מושפעת מאינטרסים של הבעלים". לדבריו, "דווקא העובדה שאנחנו דחוקים לפינה יוצרת מצב שכל אחד יכול להגיד מה שהוא רוצה. מפחדים מכל אחד".
וילנסקי סיפר כי לאחרונה הגיע לתחנת רדיו ושם לב לכך שבאחת התוכניות, בפעם השלישית ברציפות, מופיע נציג של אותה המפלגה. "שאלתי את העורך 'למה? אתה חושב שזה בסדר?', והוא אמר לי: 'אם אני לא נותן להם במה, הם מתקשרים לבעלים של התחנה ומתלוננים'. ומה הוא יעשה? זה אדם שמקבל קצת יותר משכר מינימום".
ח"כ סבטלובה הזכירה בהקשר זה שכשפנתה בשאילתא לרשות השנייה, בניסיון לבדוק מדוע אינה עומדת במחויבותה ומאלצת את זכייניות ערוץ 2 לקלוט מכסה מוסכמת מראש של עובדים חרדים, עולים חדשים וערבים, נענתה בהתחמקות. "התשובה שלהם היתה שהם לא מיישמים את זה כי הם לא חושבים שזה בסדר העדיפויות", אמה ח"כ סבטלובה. "אלה דברים שלא ייאמנו".
ח"כ יהודה גליק, הנציג היחיד של סיעות הקואליציה שלקח חלק בדיון, הזהיר מפני רמת השיח בתקשורת ודרש לפעול לא רק למען חופש העיתונות, אלא גם למען יושר והגינות בסיקור. ח"כ גליק קרא למניעת שליטה של המדינה בתקשורת ולמתן חופש גדול יותר לשוק. "עיתון 'ישראל היום' צמח לא כי שלדון אדלסון חיפש מה לעשות עם הכסף", טען ח"כ גליק, "אלא כי היתה דרישה ציבורית, תחושה שהעיתונות לא מייצגת את עמדות הציבור באופן חופשי. אלא כוחות השוק הכי בריאים שיש".
ח"כ עמר בר-לב חלק עליו. "אני לא מקבל את דברי יהודה גליק על 'ישראל היום'", אמר. "אני מקבל שחלק גדול מהציבור במדינת ישראל היה כנראה רעב לעיתונות מסוג אחר, אבל 'ישראל היום' זה עיתון ממומן, עם מטרות מאוד ספציפיות, אישיות".
ח"כ נחמן שי טען כי אנו נמצאים בתקופה שבה שני תהליכים נפגשים. "הרעה במצב התקשורת והעיתונאים, ומנגד עליה בצורך ובחיוניות של התקשורת כשחקן מרכזי בזירה הדמוקרטית". ח"כ שי תיאר את ממשלת ישראל הנוכחית כ"ממשל שנוגס בתקשורת, מנסה ומצליח להשפיע עליה". הוא מנה בין היתר את ההשפעות על גלי-צה"ל, רשות ותאגיד השידור הישראלי. בהקשר של השידור הציבורי אמר ח"כ שי כי "מאות עיתונאים תלויים על קצה אפו של דוד ביטן, שואלים את עצמם כל בוקר באיזה מצב רוח הוא קם היום ומה יהיה איתם. זו מציאות בלתי נסבלת".