המתמודדים על רכישת "גלובס" הציעו הצעות שאינן משקפות את השווי האמיתי של העיתון – כך עולה ממידע שמסרו כונסי הנכסים לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב. הכונסים, עורכי-הדין איל רוזובסקי ורונן מטרי, הופקדו על הליך מכירת מניותיו של בעל השליטה לשעבר אליעזר פישמן, שנקלע לחדלות פירעון. לדבריהם, בעלי מניות המיעוט ב"גלובס" – משפחת בר-און – מנסים כעת לסכל את המכירה בניסיון להשתלט על העיתון.

בחודש שעבר המליצו הכונסים על מכירת העיתון לדוד דוידוביץ', אוליגרך יהודי-רוסי שהציע עבור "גלובס" 45 מיליון שקל והבטיח להזרים עוד 23 מיליון שקל לשם הבראת החברה המפסידה. אלי עזור, שהתמודד מולו, הציע תמורת "גלובס" 44.75 מיליון שקל, אך כשדוידוביץ' הציע סכום גבוה יותר, הודיע כי הוא חוזר בו מהצעתו.

"הצעת דוידוביץ' גבוהה לאין שיעור אף מהקצה העליון של הערכת השווי שנעשתה ביחס לפעילות העיתון", כתבו עורכי-הדין רוזובסקי ומטרי לבית-המשפט בתגובה שהגישו אתמול (8.1) להתנגדות שהגישה משפחת בר-און. הצעתו של עזור, הוסיפו, גבוהה גם היא "לאין שיעור" מהערכת השווי שניתנה ל"גלובס". נכונותם של בעלי הון לשלם מחיר מופקע לכאורה על חברה מפסידה עשויה להעיד כי מטרת הרכישה אינה עסקית גרידא.

"פעילות העיתון הפסדית מזה שנים רבות, בסכומים ניכרים מדי שנה", מסרו הכונסים לבית-המשפט, ומציינים כי פירוט ההפסדים הוגש לבית-המשפט במסמכים חסויים. לדבריהם, חברת מוניטין – החברה שבאמצעותה החזיקו משפחות פישמן ובר-און ב"גלובס" – ספגה בשנים האחרונות הפסדים בהיקף של "עשרות מיליוני שקלים", וזאת בשל "הפעלתו הגרעונית של העיתון".

דן סינור (צילום מסך)

בשבוע שעבר פנתה אלונה בר-און לבית-המשפט בבקשה לעכב את הליך המכירה ולפסול את הכונס עו"ד מטרי בשל ניגוד עניינים. לדברי הכונסים, למשפחת בר-און יש "אינטרס מובהק" לשבש את הליך מכירת העיתון, להרחיק את הרוכשים הפוטנציאליים ולהביא בסופו של דבר להורדת תג המחיר הגבוה שהוצמד ל"גלובס". בתרחיש כזה, תוכל משפחת בר-און לנצל את זכות הסירוב שניתנה לה ולרכוש את השליטה בעיתון במחיר "אפסי", כהגדרת הכונסים.

"בשיחות עם הכונסים הביעה בר-און רצון לנהל את העיתון ולרכוש את השליטה בו במחיר המתאים", מסרו הכונסים. בר-און עצמה, ראוי לציין, ביקשה לעכב את ההליך בין היתר כדי לאפשר לקבוצת משקיעים המיוצגת בידי היזם ואיש התקשורת דן סינור להגיש הצעה מסודרת לרכישת העיתון. בקשה דומה הגיש ועד עיתונאי "גלובס". זהותם של המשקיעים, הפועלים באמצעות חברה אמריקאית בשם New Media Ventures, אינה ידועה.

הכונסים, שמתוקף תפקידם אמורים להשיג את המחיר המרבי עבור נכסיו של פישמן – וכך לכסות חלק גדול ככל הניתן ממאות המיליונים שהוא חב לבנק לאומי – מזהירים כי כל עיכוב בהליך המכירה יפגע בתמורה שיוכלו להשיא לבנק.

"אפילו אם בדרך נס בעוד כמה חודשים יימצא רוכש שיגיע עם הצעה גבוהה יותר מן ההצעות הקיימות, ברי כי לנוכח קצב שריפת המזומנים של פעילות העיתון, התמורה העודפת (ככל שתושג בכלל) תתקזז כנגד ההפסדים שייווצרו במהלך תקופת הביניים", כתבו בהקשר זה, והדגישו כי כל עיכוב יעלה לקופת כינוס הנכסים של פישמן "סכומי עתק".

"במהלך שלושת החודשים הראשונים של שנת 2017 צפויה פעילות העיתון להניב הפסדים בסכומים נכבדים של מיליוני שקלים", הוסיפו עורכי-הדין. לדבריהם, בתוך "פחות מחודשיים" תתרוקן קופת המזומנים של "גלובס", והחברה לא תוכל להמשיך לממן את הוצאת העיתון ללא הזרמות מבחוץ.

עובדי "גלובס" מפגינים מול משרדי ההנהלה, 20.12.15 (צילום: נלחמים על "גלובס")

הבעיות של "גלובס" אינן מסתכמות במישור הפיננסי: הכונסים מציינים בהקשר זה כי עובדי החברה מאוגדים בשתי קבוצות גדולות ובעלות אינטרסים שונים – העיתונאים והעובדים שאינם עיתונאים – ומזכירים כי המנכ"ל איתן מדמון הודיע לא מזמן על סיום כהונתו, וכי ועד העיתונאים הכריז על סכסוך עבודה, שלב ביניים בדרך להשבתה פוטנציאלית של העיתון. על רקע זה ממשילים הכונסים את מצבו הפנימי של העיתון ל"חבית חומר נפץ, הממתינה למי שיצית את הפתיל".

"במערך יחסי עבודה בעייתי שכזה אין זה נבון להאריך את תקופת הליכי המכר, ויש לפעול בתכליתיות ויעילות לשם השלמתם המהירה", כתבו. "כמובן שבר-און [אלונה ואמה, עדנה] אינן מוכנות לממן מכיסן את ההרפתקה של הפעלת פעילות העיתון ואת ההפסדים שייווצרו בתקופה זו", כתבו עוד, והוסיפו: "אותם חלומות ותקוות למכור את פעילות העיתון בסכומי עתק לא מציאותיים הם בדיוק הסימפטום שהביא את פישמן ובר-און למצב הנוכחי".

משפחת בר-און "חיה בבועה", מפריחה קונספירציות

בתגובתם מתייחסים הכונסים גם לשורה של האשמות שהטיחה בהם בר-און, ובכללן האשמה שלפיה פעלו בניגוד עניינים והיטו את הליך המכירה לטובתו של אלי עזור, המועמד שעליו בסופו של דבר לא המליצו.

טענותיה של בר-און, מסרו הכונסים, הן טענות מתלהמות וחסרות בסיס, והן רצופות פגמים משפטיים. לדבריהם, משפחת בר-און והחברה המשפחתית אילקורפ ניסו לשרטט בפני בית-המשפט "תמונה של מציאות מדומיינת, מנותקת לחלוטין מן המצב בשטח. למקרא התגובה נראה כי [אלונה ועדנה] בר-און חיות שנים בתוך בועה סטרילית, מנותקות ממצבה האמיתי של מוניטין והחברות הבנות".

לדברי עורכי-הדין רוזובסקי ומטרי, ההצעה שהגישו משקיעי New Media Ventures היא הצעה בוסרית וחסרה שלמעשה מעולם לא הוגשה באופן רשמי – וזאת בניגוד למצג שיצרו בר-און. גם במסמכים שבהם פירטו המשקיעים האמריקאים את תנאי הרכישה המועדפים עליהם הובהר כי לא מדובר בהצעה רשמית, אלא בהבעת עניין כללית ולא מחייבת.

אלונה בר-און (צילום מסך מתוך התוכנית "עובדה")

באשר לבקשה לפסול את רונן מטרי מטיפול בענייני החברה משום שייצג בעבר את עזור טענו הכונסים כי עו"ד מטרי לא יכול היה לדעת מראש שעזור יגיש הצעה לרכישת "גלובס". "משנודע הדבר, דיווח על כך עו"ד מטרי במסמך הראשון שהוגש לבית-המשפט בנושא", כתבו הכונסים.

"הייצוג בעבר של עזור על-ידי משרדו של עו"ד מטרי לא היה סוד. הוא היה ידוע לבר-און כל העת", הוסיפו. "למרות האמור, בחרה בר-און מסיבותיה שלה להחריש בנושא ולא לפנות לבית-המשפט הנכבד בזמן ניהול הליכי המכר. [...] ומעל הכל – הגם שנטען כאילו הכונסים תפרו את הליך המכר למידותיו של אלי עזור, המלצת הכונסים היתה (ועודנה) להעדיף את הצעת דוידוביץ', הגם שמבחינה כספית הפער בין ההצעות זניח (כחצי אחוז). העובדה שהכונסים המליצו (וממשיכים להמליץ) על הצעתו של מר דוידוביץ' מרוקנת מתוכן באופן מוחלט את תיאוריות הקונספירציה של בר-און".

לחיזוק הטענה מציינים הכונסים כמה מקרים שבהם קיבלו החלטות שהיו מנוגדות לרצונותיו של עזור, כמו למשל דחיית המועד להגשת הצעות הרכישה והחלטתם שלפיה הוא אינו רשאי למשוך את ההצעה הגבוהה שנתן במהלך ההתמחרות.

לטענת בר-און, גם איל רוזובסקי שרוי בניגוד עניינים, וזאת משום שייצג אותה בעבר מול פישמן. על כך משיבים הכונסים כי עו"ד רוזובסקי קיבל אישור לטפל בחברה מכל הגורמים הרלבנטיים, ומוסיפים: "אלונה בר-און עצמה נתנה את הסכמתה לכך שעו"ד רוזובסקי יטפל בענייני מוניטין".

טענה נוספת שהעלתה משפחת בר-און היא שהכונסים מנסים לבצע מחטף שבמסגרתו תועבר ההחלטה על הצעת הרכישה הזוכה מדירקטוריון חברת מוניטין לאסיפה הכללית של החברה. לדברי הכונסים, חברי הדירקטוריון הם אלו שנמנעו מלקבל החלטה בעניין המכירה, וזאת "לנוכח התנגדותם של הדירקטורים מטעם בר-און", שלוותה לדבריהם באיומי תביעה; בהיעדר ביטוח או שיפוי, ולנוכח האיום בתביעה, חברי הדירקטוריון חששו לקבל החלטה בסוגיה.

"מדובר בנסיון השתלטות עוינת של בר-און על מוניטין", כתבו עו"ד רוזובסקי ועו"ד מטרי. "בר-און מנסות להפוך את היוצרות: הן מבקשות מבית-המשפט הנכבד להתערב בהחלטות של מוסדות החברה ולהוציא תחת ידיו צווים בניגוד לעמדותיו של דירקטוריון מוניטין באופן שיהפוך אותן – בעלות מניות מיעוט בחברה – לבעלות השליטה דה-פקטו בנעשה בחברה.

"במסגרת זו טוענות בר-און דבר והיפוכו: מצד אחד מרצות בר-און על כך שיש לכבד את ריבונותו של הדירקטוריון לקבל החלטות שהוא אינו מעוניין לקבל; למנוע כינוס אסיפה כללית בניגוד לתקנון החברה; להורות לדירקטוריון לקבל החלטות בניגוד לעמדת הדירקטורים עצמם (ובכך, הלכה למעשה, עלול הדבר להביא להתפטרות של רוב חברי הדירקטוריון, אשר מונו על-ידי הכונסים)".

32206-09-16

להורדת הקובץ (PDF, 3.68MB)