על סכסוכים מעין אלו אפשר רק לומר – בהצלחה לשני הצדדים. עריץ השידורים בתשלום נגד צהובון הספורט של המדינה. צ'רלטון הגישה בשבוע שעבר תביעת דיבה נגד one על סך של לא פחות משמונה מיליון שקל, בעקבות פרסומים ב-one שלפיהם צ'רלטון דרשה העלאה של מחיר החבילה שלה ליותר מ-100 שקל, פי כמה מהמחיר כיום.

בידיעה של one נאמר כי צ'רלטון, שהוסיפה שני ערוצים חדשים, עלולה להזליג תכנים מהחבילה הנוכחית (שעולה 66 שקל) לחבילה החדשה (שתעלה כביכול למעלה מ-100 שקל). לטענת צ'רלטון בכתב התביעה, אין לקביעה הזו שום בסיס ("בדיות מוחלטות פרי מוחם הקודח של הנתבעים").

"הפרסומים נועדו בבירור לעשות את התובעת מטרה לשנאה ולבוז, ונועדו לפגוע במשלח ידה ועיסוקה", נטען בתביעה. עוד צוין בה כי הידיעה ב-one נגועה בניגוד עניינים מאחר שהתובעת והנתבעת הן מתחרות עסקיות בתחום שידורי הספורט, ולכן אין בפרסום לא יושרה עיתונאית ולא תום לב. ככל הידוע, טרם הוגש כתב הגנה מטעם one.

בידיעה ב-one, שעליה חתום עורך האתר גידי ליפקין, נכתב כי "ביבי מתכנן עליית חבילת הספורט ל-100 שקל". בהמשך הלהיב ליפקין את עצמו כשהכניס לעניינים גם את המחאה החברתית על יוקר המחיה והדיור וכתב: "אין ספק שהציבור לא יאפשר שיעבדו עליו בעיניים וייצא למחאה חדשה – מחאת חבילות הספורט, שעשויות לגרום לכך שכל אחד יצטרך להוציא מכיסו עוד הרבה מאוד כסף כדי לראות בסך-הכל שידורי ספורט".

צ'רלטון טוענת כי בכך "קראו הנתבעים לציבור למרוד ולמחות נגד התובעת ולמעשה להתנתק משירותיה, ומשכך מהווה התערבות לא הוגנת בהתאם לסעיף 3 לחוק עוולות מסחריות". ב-one אמרו ל"דה-מרקר" על התביעה כי "כל הפרסומים מדויקים, נתניהו, בניגוד להבטחותיו כשר התקשורת אישר לצ'רלטון להעלות שני ערוצי ספורט חדשים בתשלום [...] התביעה של צ'רלטון הוא ניסיון שווא למנוע מאיתנו סיקור נושא שחשוב מאוד לכל חובבי הספורט – העלייה הצפויה של מחירי חבילות הספורט". לפי one, "באופן מוזר וללא שימוע ציבורי, בנייר החלטה של מועצת הכבלים והלווין בראשות ד"ר יפעת בן-חי–שגב, בניגוד להצהרות נעלמו באופן מפתיע מגבלות על התכנים אשר ישדרו בערוצים החדשים".

כותרת ראשית ב-one: "ביבי מתכנן עליית חבילת הספורט ל-100 ש"ח". 28.6.16 (צילום מסך)

כותרת ראשית ב-one: "ביבי מתכנן עליית חבילת הספורט ל-100 ש"ח". 28.6.16 (צילום מסך)

הידיעה ב-one התפרסמה שעות אחדות לאחר שב"דה-מרקר" פורסמה ידיעה תחת הכותרת "צ'רלטון רוצה למכור חבילות ערוצים מורחבת ב-100–120 שקלים". נכון לעכשיו, צ'רלטון לא הגישה תביעה נגד "דה-מרקר", אולי מפני שהידיעה ב"דה-מרקר" היתה אינפורמטיבית, בעוד שהידיעה באתר one הפכה בהמשך לטור דעה וקראה למרד צרכנים. ואולי כי בסיפור הזה יש בעיקר אמוציות של מי שעומדים מאחורי הגופים הללו, כפי שיפורט בהמשך.

ל-one יש היסטוריה של פרסומים רבים נגד העלאות מחירי שידורי ספורט. האתר העלה על המוקד את ראשי המועצה לשידורי כבלים – נעמה הניג ("נכשלת – לכי הביתה"), ניצן חן ("שיטת השקשוקה") ויפעת בן-חי–שגב ("לא מבינה בספורט ולא הכינה שיעורי בית"). גם שר התקשורת גלעד ארדן ספג ("מזלזל וחובבי הספורט משלמים"), ולעומת זאת שר האוצר משה כחלון זכה לשבחים על שבזכותו המשחק המרכזי המשיך להיות משודר בערוץ 1, אף שמשרד האוצר התנגד לסכומים ששילמה רשות השידור למינהלת הליגה. אל הפרסומים נגד יוקר השידורים באתר התלוו אייטמים בתוכנית הספורט ברדיו 102 בהנחיית אופירה אסייג, מנהלת התוכן ב-one, שניפנפו בעוז בדגל הצופים העשוקים.

למרות כל זאת, היחסים בין one לצ'רלטון היו בעבר חמימים למדי. ב-one נהגו לדווח על תכנים חדשים של צ'רלטון ופרסומים מפרגנים אחרים. כך למשל דיווחו ב-one לקוראיהם על 28 שידורים חיים בשבוע של צ'רלטון, על ערוץ ה-HD החדש ("חדים מתמיד"), על שבוע של הכרעות ממספר ליגות ועוד ידיעות מחמיאות רבות נוספות, כולן יחצניות בעליל, שקידמו את האינטרסים המסחריים של גוף השידורים. בשום מקום באותם פרסומים ב-one לא הובעה אזהרת צפייה והסתייגות של המערכת מכך שמדובר בערוצי תשלום.

יתרה מכך: לפני כשלוש שנים one עצמו הגיש בקשה לפתוח ערוצי תשלום משלו. בתגובה שמסרו אז ב-one ל"גלובס" נמסר ש"הערוץ החדש יהיה ניתן לצפייה גם במסגרת חבילות הטריפל של הוט, שמוזילות באופן משמעותי את עלויות הטלוויזיה ומשתלמות באופן ניכר יותר מחבילות הבסיס, כך שלמעשה לקהל חובבי הספורט תהיה אפשרות לצפות ביותר תכנים בפחות כסף". תגובה קלושה שמריחה מצביעות. יותר תכנים? ל-one באותה תקופה לא היו תכנים משמעותיים, וזאת מבלי לפגוע בליגה הצרפתית.

להורדת הקובץ (PDF, 851KB)

כתב התביעה של צ'רלטון נגד one

בינתיים תם תור הזהב ביחסים עם צ'רלטון. ב-one פתחו ערוץ טלוויזיה משלהם, הדהימו לפני שנה ברכישת זכויות הליגה הספרדית, וצ'רלטון הפכו למתחרה ישיר ומיידי. בו בזמן התפרסם כי הורעו היחסים בין נוני מוזס, בעל השליטה העיקרי ב-one, לבין אלי עזור, אחד מבעלי צ'רלטון ומי שרכש את "מעריב", המתחרה ב"ידיעות אחרונות" של מוזס. כך נוצרו כל המרכיבים להיאבקות בוץ בזירת הגלדיאטורים: "ידיעות" נגד "מעריב", צ'רלטון נגד one.

על הדרך, האתר בשליטת נוני מוזס גם תקע לנמסיס הוותיק, חביבו של "ישראל היום", המתחרה העיקרי של "ידיעות אחרונות": ראש הממשלה בנימין נתניהו. נתניהו משמש גם שר התקשורת, וככזה הוא האחראי המיניסטריאלי לכל החלטה בעניין שידורי ספורט. שלושה ימים לאחר הפרסום ב-one שתקף את נתניהו על האישור כביכול להעלאת המחיר של ערוצי צ'רלטון, הגיעה תגובת הנגד: ב"וואלה" (שבעליו, שאול אלוביץ', הוא חברו של נתניהו) פורסם כי "אתר one סילף עובדות במטרה לקעקע את נתניהו". הדברים באו מכיוונה של יפעת בן-חי–שגב, יו"ר מועצת הכבלים. לדבריה, לנתניהו אין בכלל נגיעה לנושא.

תגובת one לא איחרה בדמות פרסום נוסף, מאת אופירה אסייג: "ביבי אישר העלאת ערוצי ספורט חדשים בתשלום". הידיעה לא חידשה כמעט דבר אבל הריחה מנקמנות: נראה היה כאילו נועדה בין היתר להשיב ליו"ר מועצת הכבלים כגמולה, כנכתב בכותרת הביניים: "כשלונות רבים בתפקיד ליו"ר יפעת בן-חי–שגב".

"ביבי אישר העלאת ערוצי ספורט חדשים בתשלום". המאמר של אסייג

"ביבי אישר העלאת ערוצי ספורט חדשים בתשלום". המאמר של אסייג

ואז באה התביעה של צ'רלטון. חלפו יומיים, וגידי ליפקין הגיח שוב עם "ביבי מזגזג – תשלום נוסף על שידורי ליגת-העל?". הידיעה הפעם כבר היתה בליווי צמוד של סימן שאלה, אבל נועדה להבהיר לתובעים ש-one לא יירתע וכי הוא עומד על שלו במאבקו למען אוהדי הכדורגל.

מי שעוקב אחרי האתר ושלוחותיו יודע שהציניות שם חוגגת: הנאמנויות והעמדות מתחלפות כמו גרביים, בהתאם להתפתחות העניינים המקומית והצרכים המיידיים. האם בשם המלחמה של הבעלים מוזס בנתניהו הכניס one את ראש הממשלה בעל כורחו לעניין שלא בטוח שיש לו הרבה מושג בו? בכל מקרה, הפרסומים באתר לא שכנעו שמי משדר מה ובכמה כסף זה הדבר שמעסיק את נתניהו בין נמנום בטרמינל באוגנדה לבין התעסקות בחוק העמותות.

ב"העין השביעית" נכתב לפני שנה כי את הפרסומים של one בנושא זכויות שידור צריך לקרוא עם זכוכית מגדלת. למרות שכעת נראה שאפילו זכוכית מגדלת כבר לא צריך, עדיין לא כל אוהדי כדורגל שמהנהנים בהודיה לנוכח מאבקו של one נגד העלאת מחירי השידורים מבינים שלא הכל נעשה למען רווחתם. ניתן לנחש שהצופים יגלו מהר מאוד ש-one אינו מגן הציבור ולא נעליים. מחאת חבילות הספורט? לפני שב-one מדרבנים את הצופים לצאת להפגנות, שימשכו את בקשתם לערוצים בתשלום.

צ'רלטון, מהצד האחר, הזדרזה מדי לתבוע. השם שלה הפך לצנינים בעיני רבים מחובבי הכדורגל, והפרסום ב-one היה עבורה הזדמנות לשיפור המוניטין. במקום לתבוע, שתוציא הודעה לציבור שלא זו בלבד שהיא לא מעלה מחירים – אלא שהיא יוצאת במבצע הנחות לרגל הוספת הערוצים החדשים. מאחר ששם המשחק הוא שיווק ותדמית, היא היתה מרוויחה פי כמה ממהלך כזה, שהיה ממנף את הפרסום ב-one לטובתה, יותר מאשר עוד הליך משפטי ארוך ומייגע שיכול גם להוציא אותה קטנה.

לתגובות: yegerm9@walla.co.il