משרד החקלאות דורש מ"גלובס" להעניש עיתונאי ולהתנצל משום שדיווח על ממצאי דו"ח מבקר המדינה בצירוף שמו של אדם שהוזכר בו. מבקרי המדינה לדורותיהם נוהגים למחוק מפרסומיהם הרשמיים שמות של אישים וארגונים המוזכרים בטיוטות של דו"חות אך אינם עומדים במרכזה של עבודת הביקורת. אף על-פי כן, כלי תקשורת המסקרים את הדו"חות נוהגים לאתר את שמותיהם של האישים והגופים המוזכרים בעילום שם – ומצרפים אותם לדיווחיהם.

בדו"ח המבקר שהוגש בשבוע שעבר, למשל, לא הוזכרו שמותיהם של יחידים וארגונים ששילמו עבור טיסות והלנה של ראש הממשלה בנימין נתניהו ובני משפחתו. למרות זאת, בכמה מכלי התקשורת ביררו את זהויותיהם של בעלי ההון והגופים האנונימיים ששילמו על משפחת נתניהו, וצירפו את שמותיהם לדיווחים.

בדומה לפרק על פרשת "ביביטורס" בדו"ח המבקר, בפרק העוסק במשרד החקלאות לא הוזכרו שמותיהם של בעלי תפקידים שונים שעליהם נמתחה ביקורת. כתב "גלובס" משה ליכטמן, שסיקר את הממצאים, בדק מי הם אותם בעלי תפקידים שהוזכרו במסמך – ופרסם אותם במסגרת דיווחו על הדו"ח.

לטענת הלשכה המשפטית במשרד החקלאות, בעשותו כן עבר ליכטמן על החוק, שכן אחד מסעיפי חוק מבקר המדינה אוסר על פרסום ממצאים שהמבקר לא אישר את פרסומם – לרבות מידע שלא נכלל בדו"חות שפורסמו לציבור.

אף שבידיעה של ליכטמן הוזכרו שמותיהם של שבעה בעלי תפקידים שצונזרו מדו"ח המבקר, מכתב התלונה שנשלח ל"גלובס" מטעם משרד החקלאות עוסק באדם אחד בלבד: אורי צוק-בר, סמנכ"ל לתכנון ואסטרטגיה במשרד. על-פי דיווחו של ליכטמן, צוק-בר נבחר לתפקידו ב"הליך בעייתי", ללא תיעוד מספק ובאופן שנציבות שירות המדינה הגדירה כ"'תקלה' מצערת", כמצוטט בדו"ח המבקר.

"פרסום זה וגילוי שמו של מר צוק-בר בהקשר זה מהווה עבירה פלילית על הוראות חוק מבקר המדינה. זאת, מאחר שיש בו משום פרסום ממצאי ביקורת של המבקר, שלא פורסמו בדו"ח הסופי", כתבה מחברת המכתב, עו"ד דפנה גוטנברג-אבני, סגנית היועצת המשפטית של משרד החקלאות. לטענתה, בניגוד למה שנכתב ב"גלובס" ובדו"ח המבקר – לא נפל כל פגם בהליך המינוי של האיש.

משה ליכטמן: "חובתו של העיתונאי לזהות במי מדובר ולהביא את המידע לציבור. אנו נוהגים כך ועושים זאת עשרות שנים"

על-פי מכתבה של עו"ד גוטנברג-אבני, שמו של הסמנכ"ל אמנם נכלל בטיוטות של דו"ח המבקר, אך הושמט מהדו"ח הסופי לבקשת משרד החקלאות. "לאחר דין ודברים עם משרד מבקר המדינה, הוסכם בין משרד החקלאות ומשרד המבקר כי שמו של מר צוק-בר או תפקידו לא יוזכרו כלל בדו"ח הסופי, וזאת לשם מניעת פגיעה אישית ומקצועית בו", כתבה. "לפיכך, בדו"ח הסופי מוזכר רק 'בעל משרה בכירה' בהקשר זה, ללא כל פרט מזהה נוסף".

בהמשך המכתב מבקשת סגנית היועצת המשפטית מעורכי "גלובס" לתאם עם משרד החקלאות נוסח של "התנצלות הולמת", שתפורסם במהדורה המודפסת ובמהדורה המקוונת של העיתון הכלכלי. בפנייה לנמעני המכתב, העורך הראשי חגי גולן ועורך אתר "גלובס" דורון אביגד, דורשת מהם עורכת-הדין "לפעול בנחישות, באמצעים העומדים לרשותכם לפי כל דין מול מר ליכטמן, לתיקון הליקויים בהתנהלותו ולמניעת הישנות מקרים דומים בעתיד".

משה ליכטמן בחדרו במערכת "גלובס" (צילום: "העין השביעית")

ב"גלובס" מתכוונים לדחות את הדרישה באופן גורף. "למיטב ידיעתי והבנתי, בדיווח עיתונאי על דו"ח מבקר המדינה אין איסור או מניעה לזהות את האישים עליהם נכתב. זו הפעם הראשונה שאני שומע טענה כזו", כתב ליכטמן בתגובה לדברים. "להפך – חובתו של העיתונאי לזהות במי מדובר ולהביא את המידע לציבור. אנו נוהגים כך ועושים זאת עשרות שנים". לדבריו, מדובר בנסיון הפחדה שנועד להרתיע את העיתון מלעסוק בפרשות הקשורות לבעלי תפקידים במשרד החקלאות.

המכתב ובו הדרישה יוצאת הדופן של משרד החקלאות הועבר לידי ליכטמן בשבוע שעבר, כמה דקות לאחר שסיים לדבר על הנושא ב"קול העין", תוכנית הרדיו של "העין השביעית" וקול-הקמפוס. "אי-אפשר להבין את המדיניות של מבקר המדינה בעניין פרסום השמות", אמר בראיון. "ראה למשל את הדו"ח על משרד החקלאות – שמו של המנכ"ל הקודם [רמי כהן] פורסם בגדול ויותר מפעם אחת, ולעומת זה שמותיהם של סמנכ"לים ופקידים בכירים לא נמסרו", הצהיר בנושא זה.

"אני חושב שזו חובתנו העיתונאית לפרסם את השמות", הוסיף ליכטמן. "אם מדובר באדם פרטי שאינו כפוף לביקורת, כמו למשל מיליונר מאנגליה שלא נגבתה ממנו הודעה – אני יכול להבין את זה שלא מפרסמים את שמו. אבל אם זה סמנכ"ל בכיר במשרד החקלאות, מה פתאום לוותר על השם?".

עו"ד גוטנברג-אבני לא השיבה לפניות "העין השביעית".

* * *

בעקבות פרסום הכתבה מסר אורי צוק-בר את התגובה הבאה: "אבקש לציין כי נשוא הביקורת של מבקר המדינה היתה נציבות שירות המדינה, ולא אני, ולכן גם החליט המבקר בדו"ח הסופי להסיר את שמי ואת תיאור תפקידי, כי לא היה בכך עניין ציבורי, וכן היה חשש לפגיעה בי שלא בצדק. הביקורת היתה על הרכב ועדת המכרזים, שלטענת המבקר כללה משקיף במקום נציג של משרד אחר, כנציג נוסף.

"בבירור מול מנהלת אגף בחינות ומכרזים בנציבות התברר כי במכרז היו שלושה נציגי מדינה כנדרש בתקשי"ר, ושני נציגי הסתדרות, הנחשבים לנציג אחד, ובסך הכל ארבעה חברי ועדה. מכאן ברור מאליו כי שלושת נציגי המדינה (נציג משרד ראש הממשלה, נציג משרד החקלאות ונציג המשרד האחר) היו חברי ועדה, ולא נפל כל פגם מהותי במכרז פרט לטעות קולמוס והכיתוב 'משקיף' ליד שמו של החבר השלישי.

"אציין בנוסף כי הציון הכולל שנתנו לי חברי הוועדה היה הגבוה מבין הציונים של כל המועמדים, באופן משמעותי, והוועדה בחרה אותי ברוב קולות ונימקה בפרוטוקול את הבחירה. להלן הקטע הרלבנטי ממכתב הנציבות (מנהלת אגף בכיר, בחינות ומכרזים) בעניין: 'מבדיקה שנערכה בתיק המכרז לא נמצאו כל בקשה מהמשרד למינוי משקיף בוועדה ואף לא אישור נציב שירות המדינה לכך כנדרש, וכפי שמקפיד אגף בכיר בחינות ומכרזים לתעד בקשות ואישורים מסוג זה. בשל כך אנו מסיקים כי מר פיאלקוף צוין בטעות טכנית בפרוטוקול כמשקיף ולא כנציג משרד אחר".