לי-אור אברבך, כתב המדיה של "גלובס", חשף בשבוע שעבר את תוכנם של מסמכים הממחישים כיצד מנסים מפעילי ערוץ 20, "ערוץ המורשת", להרחיב את תחום הגזרה שלהם. בראיון ל"קול העין", תוכנית הרדיו של "העין השביעית" וקול-הקמפוס, דיבר אברבך על המאמצים הרגולטוריים והציבוריים שמפעיל הערוץ במטרה להשיג אישור לשדר תכנים חדשותיים ולשבור את הדומיננטיות ארוכת השנים של ערוץ 2.

המנחים, איתמר ב"ז ונמרוד הלברטל, פתחו את הראיון בשאלה מדוע נזקק בכלל ערוץ טלוויזיה לאישור כלשהו שיתיר לו לשדר חדשות. "זה מה שקובע הרישיון", השיב אברבך. "כל גופי התקשורת בישראל ‒ ואפשר להצטער על זה כמובן ‒ נתונים לרגולציה זו או אחרת. הערוצים הייעודיים, ובהם ערוץ המורשת, מחויבים לתנאים מאוד ספציפיים של שידורי חדשות, אפילו באופן כמעט גורף – אסור להם לעשות חדשות אלא באישור ספציפי של מועצת הכבלים והלוויין.

"ערוץ 9, למשל, קיבל אישור כזה והקים בזמנו חברת חדשות. ניתנה לו אפשרות להרחיב את העשייה שלו בתחום הזה. גם ערוץ 20 התחיל איזשהו תהליך של אפשרות לשדר חדשות – ואולי הוא גם ישלים את ההליך הזה בסופו של דבר".

המסמכים שפירסמת מראים איך הערוץ מבקש מהרגולטור, מועצת הכבלים והלוויין, למחוק פחות או יותר כל מגבלה שהוטלה עליו בנוגע למנעד התכנים.

"יש איזושהי הבהרה של מועצת הכבלים והלוויין, לפחות ברישיון, בנספח אחד שהוא שנוי במחלוקת – 'נספח ג' לרישיון', שבעצם אומר מה מותר ומה אסור לערוץ הזה לשדר. המחלוקת העיקרית היא סביב הנוסח הזה. אומרים בערוץ 20, 'אנחנו רוצים לשדר את עיקר שידורינו כערוץ מורשת – ולא את כל שידורינו כערוץ מורשת', ובעצם הרישיון מגביל לחלוטין את הערוץ לשידורים שהם כמעט אך ורק שידורי מורשת.

"בהמשך הדיון, מה שאנחנו חשפנו בעצם הוא שערוץ 20 פונה למועצת הכבלים והלוויין ואומר, 'המסמך הזה לא תקין כי לא ידענו שהוא ייכלל ברישיון שלנו – ניגשנו למכרז בתנאים מאוד ספציפיים, ואז בלי ששמנו לב, ובלי שאפילו הבחנו בזה, בטקס החתימה, קיבלנו גם את הנספח הזה".

יש שתי אופציות: או שהם לא שמו לב, ואז יש כאן בעיה מקצועית, רשלנות, או שהם כן שמו לב – ואז זו בעיה אתית או בעיה מקצועית מסוג אחר. איך שאתה לא מסובב את זה, הם לא יוצאים טוב מהסיפור הזה.

"כן. בכלל, משעשע לקרוא את הסעיף במכתב שהם שולחים למועצת הכבלים והלוויין. הם אומרים, 'לא דיקדקנו בפרטים ולא קראנו את זה לעומק ברגע החתימה'. זה באמת קצת משעשע. צריך להגיד שבמועצת הכבלים והלוויין כמובן דוחים מכל וכל את הטענה הזאת – אבל לא מכחישים את העובדה שאותם תנאי רישיון הופיעו גם במכרז. הם אומרים שהמכרז איפשר להוסיף בשלב מאוחר יותר נספחים כאלה ואחרים. בערוץ 20 היו צריכים כמובן לדקדק ולדעת מה הם לוקחים איתם ממועצת הכבלים והלוויין.

מסמך ובו שורה של תיקונים שמבקשים אנשי ערוץ 20 להכניס בתנאי הרישיון שלהם, כפי שנדפס בכתבתו של אברבך ב"גלובס" (לחצו להגדלה)

"בכל מקרה, הם מגישים מסמך עם 'עקוב אחרי שינויים', ובו הם בעצם עושים תיקון בנספח. אפשר לראות בעקביות איך כמעט בכל מקום שאומר 'אתם מחויבים לשדר סרטים, סדרות, תעודה על-פי מורשת ישראל' – מוחקים את המונח 'מורשת ישראל'. הם רוצים להוריד את המחויבות הזאת כך שיתאפשר להם לשדר תכנים מסוגים שונים, נוסף לתכנים על מורשת ישראל. עכשיו, יש כמובן את המגה-שאלה: מהי מורשת ישראל. האם היא אך ורק מה שאנחנו נוטים לזהות כמורשת ישראל – דת, תרבות והגות יהודית?".

התראיין כאן בתוכנית מנהל התוכנית של ערוץ 20, ואמר ש"מורשת ישראל" היא מורשת ישראל היהודית וגם הלא-יהודית.

"בוודאי, או לצורך העניין 'הישראלית'".

או למשל לשדר משחקים של הפועל ירושלים בכדורסל בגלל שהקבוצה מירושלים, ואין יותר מורשת יהודית מאשר ירושלים.

לי-אור אברבך (צילום: אורן פרסיקו)

"נכון. אז מועצת הכבלים והלוויין באיזשהו שלב כבר הבינה – ויש בזה יסוד מאוד-מאוד נכון – שגוף שאמור להיות גוף נישה מבין בשלב מסוים של חייו הצעירים שהוא לא יכול לשדר רק בנישה הזאת. כי המפרסמים לא יגיעו, הצופים לא יגיעו, ובסך-הכל מדובר בגוף שצריך להתפרנס ולהביא פרסומות. ולכן גם במועצת הכבלים והלוויין מבינים שצריך קצת לשנות את ההגדרה הזאת ולאפשר לערוץ 20 לשדר גם תכנים אחרים.

"החל משלב מאוד מוקדם הם אמרו, 'תקשיבו, זה לא יהיה מורשת ישראל – זה יהיה בראי מורשת ישראל'. וה'בראי' הזה קצת משנה את תנאי הרישיון, מאפשר פתחון רחב יותר. אבל אז, כשהם באו עם הכדורסל – מועצת הכבלים והלוויין אמרו, 'זה אפילו לא 'ראי', זה כבר בבואה אחרת לגמרי, זה משהו אחר לגמרי' ‒ והם לא איפשרו לשדר את המשחקים".

הכתבה שלך עוסקת בצד המשפטי, הביורוקרטי-רגולטורי, של הקמפיין של ערוץ 20, אבל לקמפיין הזה יש גם צד ציבורי. במקביל למאמצים האלה הם מנסים לשכנע את הציבור שהתקשורת שמאלנית ושיש לתת להם אישור לשדר חדשות משום שדרוש עוד קול, קול ימני-דתי. זה כיוון חכם לדעתך?

"אני יכול לענות לך על השאלה הזאת בכמה כובעים. מצד אחד, ברמה העסקית, יכול להיות שזה מהלך נכון מאוד לזהות לאן נושבת הרוח הציבורית – כשרוב הציבור לצורך העניין, ניתן להניח, הוא ציבור ימני, וכשמחקרים מראים שרוב הציבור הוא ציבור מאמין – ולכן אומרים, למה לא לספק לציבור את מה שהוא רוצה. ואם מחקרים מראים שרוב הציבור גם כועס על התקשורת, למה לא לרכוב על הכעס הזה?

"מצד שני, האם זה שאתה תוקף את עמיתיך בתקשורת משרת אותך? וזו כבר התשובה שלי כיועץ תקשורת: אני לא משוכנע. אני לא משוכנע שזה משרת את הערוץ, כשבשורה התחתונה הוא גם ערוץ תקשורת, והוא מוכיח חוסר קולגיאליות גורף".

אנחנו באמת רואים שגופי התקשורת הטלוויזיוניים האחרים מתנגדים לבקשה של ערוץ 20.

"בוודאי. הם מתנגדים באופן גורף כי הם מרגישים ומריחים את מה שגם אתם מריחים עם השאלה הזאת – אתם מבינים שאפשר להתפלפל משפטית עד מחר, אבל הסיפור פה הוא הרבה יותר גדול, הם מריחים שהערוץ הזה רוצה להיות ערוץ ברודקאסט, ערוץ שפונה למכנה משותף רחב יותר מהמנדט שניתן לו מלכתחילה, ולכן הם רוצים לעצור את זה כשהוא עוד קטן.

"הם מרגישים שמאחורי הלך הרוח הימני הזה, הלאומי הזה, עומדת יותר מסתם משימה עסקית, אלא אולי משימה שהוטלה מגבוה. כי אנחנו מדברים על גוף שלא רק נוטה ימינה – וזה בסדר גמור – אלא גוף שמאוד-מאוד מחבב ומחמיא בשידוריו למשרד ראש הממשלה. אני חושב שהערוץ שידר עד היום שניים או שלושה ראיונות עם ראש הממשלה עצמו, בדרכים שונות, והעביר לא מזמן אירוע במלאות 90 שנה למשה ארנס".

וכמובן היה המקרה של עצרת הבחירות, ששידורה הופסק באמצע.

"עצרת הבחירות של הימין. ולכן הם [המתחרים] מרגישים שיש פה יד נעלמה שמאוד-מאוד רוצה שהערוץ הזה יהפוך להיות ערוץ אחר".

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, נואם בעצרת הבחירות ששודרה בערוץ 20. כיכר רבין, תל-אביב, 15.3.15 (צילום: גילי יערי)

אחד הקטעים מעוררי התימהון בכתבה שלך הוא זה שבו בערוץ 20 מצהירים שאם ייתנו להם אישור לשדר חדשות, השידורים לא יביאו לידי ביטוי את "עמדותיהם ודעותיהם הפרטיות של מנהליו, עובדיו ובעלי מניותיו". זה בעצם מעין שכפול של סעיף ההשתקה שניסו להחיל על רשות השידור. איך זה מסתדר – ערוץ שמצד אחד רוצה להתחייב להימנע מהבעת דעה, וגם למלא משבצת אידיאולוגית מובהקת? זה נשמע כמו ישראבלוף.

"תראה, החוק היום במדינת ישראל אומר שמי שרוצה להקים חברת חדשות זו או אחרת מחויב לכללי אתיקה מאוד ברורים – אני לא יודע אם המלה 'אתיקה' מוזכרת בסעיף, אבל הוא מחויב להקים מועצה ציבורית שתפקח על חברת החדשות, והוא מחויב להיות אובייקטיבי; כלומר, מה שערוץ 20 מנסה לעשות הוא לקלוע לטעמה של מועצת הכבלים והלוויין ולהרגיע אותה, להגיד, 'תקשיבו, אנחנו לא הולכים להיות ימנים, אנחנו הולכים להיות חדשות לכל דבר, כמו שצריך'".

ולציבור הכללי הם אומרים: "בטח שנהיה ימניים – חסר קול ימני, חסר קול דתי".

"בדיוק. אבל לצורך העניין, האם רביב דרוקר או אמנון אברמוביץ' אובייקטיביים? בוודאי שלא. בכלל, המלה 'אובייקטיביות' היא מלה מגוחכת. היום בתקשורת כבר מבינים שהדרישה לאיזון ולאובייקטיביות היא אף פעם לא באמת דרישה אמיתית. אפשר לדרוש הגינות, אפשר לדרוש אתיקה – בזאת בכלל אין ספק – אבל בכל פעם שהמלה 'אובייקטיביות' עולה, מרגולטור למשל, זה תמיד עושה לי תחושה לא נעימה. כי אני מבין שדורשים ממך אובייקטיביות, כמו שלצורך העניין ערוץ 20 דורש מחדשות 2 – הוא אומר, 'למה אתם לא אובייקטיביים?' – אבל הוא לא רוצה שהם יהיו 'אובייקטיביים'. הוא רוצה שהם ייטו ימינה. וזו בדיוק הנקודה.

"לדעתי לוועדת פילבר יש איזושהי סוכרייה גם עבור ערוץ 20, וגם במה שקשור לשידורי חדשות בישראל"

"ואולי הגיע הזמן שהרגולציה תרפה, ויקום ערוץ 20, וייקח רישיון שידורים כמו שצריך מול ערוץ 10 וערוץ 2, ושאת מהדורת החדשות המרכזית יגיש אראל סג"ל [מגיש התוכנית 'הפטריוטים' בערוץ 20], ושיעשה מה שהוא רוצה – אבל שיעשה את זה בתנאים מסחריים שמתאימים למכנה המשותף שהוא רוצה להשיג בשידוריו".

העניין עומד גם לפתחו של שר התקשורת, שהוא ראש הממשלה. הערכה מלומדת – האם זה יצליח?

"על הנייר זה לא עומד לפתחו של ראש הממשלה, אלא לפתחה של מועצת הכבלים והלוויין. אני מניח שהם יקבלו אפשרות להוריד את כמות תוכני המורשת שהם אמורים לשדר – אבל לדעתי יטילו עליהם כל מיני מחויבויות שלא הוטלו עד עכשיו, ופיקוח הדוק יותר. ואם הם רוצים חדשות – זה השלב הבא שלהם – הם יצטרכו לעמוד בכל מיני קריטריונים.

"אם אנחנו מדברים על כדור שנמצא בלשכתו של ראש הממשלה, אני מציע שנחכה בסבלנות עד למרץ, ואז תסיים ועדת פילבר את דיוניה ויוגשו מסקנותיה – ולדעתי לוועדה הזאת, שבראשה עומד מנכ"ל משרד התקשורת, יש איזושהי סוכרייה גם עבור ערוץ 20, וגם במה שקשור לשידורי חדשות בישראל".

בסיום הראיון נשאל אברבך על עתידו של מוסף התקשורת החודשי בעריכתו, "פירמה", שקוצץ במסגרת גל הפיטורים והצמצומים ב"גלובס". "'פירמה' במתכונתו כמגזין חודשי לא ימשיך להופיע", הוא אומר. "יופיעו מספר גליונות של 'פירמה' מדי שנה, כרגע אנחנו מדברים על לפחות שלושה. כבר בשבוע הבא ייצא עוד אחד, גליון 100 המשפיעים בתקשורת. אתם תופסים אותי ממש בסגירה".

• את התוכנית המלאה ניתן להוריד כאן

"קול העין" היא תוכנית משותפת ל"העין השביעית" ולקול-הקמפוס (106FM), רדיו הסטודנטים של בית-הספר לתקשורת של המסלול האקדמי, המכללה למינהל. את התוכנית מפיקה רתם שרעבי, סטודנטית בבית-הספר לתקשורת של המסלול האקדמי. התוכנית משודרת בקול-הקמפוס 106FM מדי שבוע בימי חמישי בשעה 12:00, וזמינה להאזנה באתר התחנה ובאתר "העין השביעית".