הביקורת על מדיניות הוצאת צווי איסור הפרסום שככה אמנם מאז הוסר הצו מעל פרשת ענת קם, אולם היא פירנסה היטב טורי פרשנות, דיווחים ומאמרים. נשיאת מועצת העיתונות, השופטת בדימוס דליה דורנר, אף כינתה את הצו האחרון "מגוחך". הסכמה שגובשה באחרונה בין מועצת העיתונות, המשטרה ולשכת עורכי-הדין עשויה לחולל שינוי במדיניות הנהוגה כיום. על המהלך שוקדים כבר יותר משנתיים. כעת, כשניתן אישור היועץ המשפטי לממשלה, סלולה הדרך למהפכה זוטא בתחום זה של צווי איסור פרסום.

על-פי היוזמה, הנמצאת בשלב של גיבוש נהלים במשטרה, איפול יוטל על חקירה למשך שבוע אחד בלבד, ולאחר מכן, אם המשטרה תבקש להוציא צו איסור פרסום, היא לא תוכל לעשות זאת במעמד צד אחד, אלא בנוכחות נציג של מועצת העיתונות. "הכוונה אינה למקרים שבהם עיתונאי עורך תחקיר עצמאי ומגלה שמוטל עליו צו איסור פרסום, שכן אז הוא יכול לבקש את הסרתו בעצמו. לא נפגע לעיתונאים בבלעדיות", אומר מנכ"ל מועצת העיתונות אריק בכר. "היוזמה מתייחסת לאותם צווים שהמשטרה מוציאה בפרשות שעשוי להיות בהן עניין ציבורי, לרוב ללא ידיעת התקשורת". על-פי הערכתו של בכר, כמאה צווים כאלה מוצאים בשנה.
"לא נתנגד אוטומטית לכל בקשה להוצאת צו", ממשיך בכר. "לעתים הוצאת הצו מוצדקת, אולם חשוב שיתקיים על כך דיון בנוכחות מישהו שאינו מצוות החקירה, ושהשופט ישמע עוד דעה בעניין". את מועצת העיתונות אמורה לייצג בהליך לשכת עורכי-הדין, שתפעל בהתנדבות.

"היוזמה היא של המשטרה", מספרת דורנר, "ראש אגף החקירות, ניצב יואב סגלוביץ', בא איתה אלי". פרופ' אריאל בנדור, שהיה חבר בוועדה המייעצת שגיבשה את ההמלצות ליוזמה, מספר על שינויים נוספים הגלומים בה. "הוועדה מונתה על-ידי המפכ"ל הקודם, משה קראדי, בעקבות הביקורת שהוטחה במשטרה בנושא", הוא אומר. "המלצות הוועדה אומצו על-ידי המפכ"ל הנוכחי, ולשמחתי הן הופכות עכשיו לנוהל שייכנס לביצוע. לא היו עיתונאים בוועדה, אולם נפגשנו עם נציגי כל כלי התקשורת, מעורכי עיתונים ועד כתבי פלילים ומשפט, והדברים ששמענו מהם הובאו בחשבון".

לדבריו, "למשטרה אין היום מדיניות אחידה בנוגע לצווי איסור פרסום, ולמעשה כל צוות חקירה עושה ככל העולה על רוחו. הכוונה היא להכניס קריטריונים ברורים ושקופים – מתי מבקשים צו ולכמה זמן – ושהקריטריונים הללו יעמדו לביקורת ציבורית. בשיחות עם עיתונאים שמנו לב כי על עבודת הצנזורה הצבאית כמעט אין ביקורת. עקב כך המלצנו למנות בעל תפקיד דומה במשטרה, שאינו מצוות החקירה, שירכז את כל הבקשות לצווים ויעמוד בקשר עם העיתונאים. היום הצווים מוצאים במעמד צד אחד ולזמן בלתי מוגבל. אפשר להבין שופט שמהסס לקחת אחריות כשהוא שומע רק צד אחד, הליך תקין הוא כזה שנשמעים בו שני הצדדים. בהקשר זה, איש מקצוע, בדומה לצנזור הצבאי, עשוי גם להיות בעל יותר ביטחון מאשר שופט".

הגבלת זמן לצווים, וקביעת נוסח ברור

אחרי דין ודברים בין נציגי המשטרה לנציגים החיצוניים בוועדה, סוכם כי צווי איסור הפרסום לא יינתנו אוטומטית למשך יותר משבוע. "צו אינו יכול להיות בלתי מוגבל בזמן", אומר בנדור. "גם אם תיאורטית ניתן להסירו, הרי שתמיד קשה יותר לבטל דבר קיים. היום יש צווים שעומדים בתוקפם גם אחרי שהמשטרה איבדה בהם עניין, פשוט מפני שצוות החקירה אינו פנוי להתרוצץ בבתי-המשפט ולבקש שיבוטלו".

שינוי אחר נוגע לבקשות המוגשות לבית-המשפט, שאמורות להיות בעלות נוסח ברור: "היום הצווים מסתכמים בשורה, שתיים, משום שהם נסמכים על הסברים שמוסרים השוטרים לשופט בעל-פה. לאחר מכן דובר המשטרה עובר על החומר ומנסח את ההודעה לתקשורת, כשבלית ברירה הוא זה שיוצר את נוסח הצו בעצמו".

נשיאת מועצת העיתונות דליה דורנר (צילום: אביר סולטן)

בנדור מעריך גם כי היוזמה תצמצם את הפרות הצווים ותשפר את מידת האמון ביחס אליהם. לדבריו, עיתונאים רבים הביעו בפני הוועדה רצון באכיפה משמעותית יותר של הצווים, שתמנע למשל הפרות כפויות משיקולים תחרותיים. במקביל הועלו חששות מוכרים באשר לשימוש לא ענייני בצווים: "הטענות הנפוצות הן שהצווים משמשים כדי לכסות על פשלות ולהגן על מקורבים, ושהם מוסרים כאשר נוח למשטרה לפאר את הישגיה", אומר בנדור. "הליך שקוף והדדי ימנע חלק גדול מהטענות האלו. היבטים מסוימים בביקורת על הצווים אינם מוצדקים בעיני. למשל, הטענה כי אם פרשה פורסמה בחו"ל, לא סביר למנוע את פרסומה בארץ. ראשית, לא תמיד יש חפיפה בין מה שפורסם בחו"ל למה שחל עליו איסור פרסום בארץ. שנית, עוד קיימים עבריינים שאינם קוראים את ה'ניו-יורק טיימס', אבל כן קוראים ynet".

היוזמה, יש לומר, מתייחסת לצווי איסור פרסום על רקע פלילי ולא על רקע בטחוני, אך בנדור מעריך כי הפרקליטות, שנתנה את הסכמתה להסדר, תחיל אותה גם על עצמה. לעומתו, עו"ד טלי ליבליך, שייצגה את "הארץ" בעתירה להסרת צו איסור הפרסום בפרשת ענת קם, אופטימית פחות: "היוזמה היא יוזמה יפה, אבל עולם כמנהגו נוהג. אני לא צופה שינוי מדיניות בקרוב, גם לא אחרי פרשת ענת קם".