הליגה הספרדית עדיין סובלת מקשיי התאקלמות ב-one. יורם ארבל היה קורא לזה "שלב הגישושים", משום שזהו רק החודש הראשון של העונה. בכל מקרה, יש בעיות, ולא הכל תלוי רק ב-one. מה לא תלוי בהם? העובדה שהם משדרים את הבייבי החדש רק בערוץ בודד, אחד ויחיד, ואז מתרחשת התנגשות טיטאנים כמו שקרה להם אתמול, במוצאי יום-כיפור.

המשחקים של ברצלונה וריאל מדריד, שתי הקבוצות שרק בשבילן one התאבדו על הליגה הספרדית בכל מחיר, שודרו כמעט במקביל. משחקה של ברצלונה מול סלטה ויגו החל ב-21:00 ושל ריאל מדריד מול אתלטיק בילבאו ב-22:00. מה עושים? לא עושים, כי אין הרבה אפשרויות. כשהצטלבה דרכם של שני המשחקים, ב-one המשיכו עם זה של ברצלונה, וכשריאל כבשה שער עשו פריצה זריזה כדי להראות אותו ומיד חזרו למשחקה של ברצלונה. זהו פתרון דחק, אבל במצב כזה אין ברירה. אי-אפשר להתחיל משחק ולנטוש אותו באמצע. מצד שני, למה אוהדי ריאל מדריד בישראל לא יכולים לצפות במשחק במלואו?

המצב החדש בשוק השידורים יצר מציאות מעוותת. one מוצא את עצמו עם ערוץ אחד כשהוא זקוק עכשיו לשניים במרתון השידורים שלו מספרד (חוץ מהליגה הזו, אין לו כמעט היצע משמעותי אחר). צ'רלטון עם מגוון של משחקים אטרקטיביים תקועים עדיין עם שלושה, כשהם צריכים ארבעה ואף יותר. ערוץ הספורט נותר עם חמישה אפיקים, אבל תכניו כעת מדולדלים ופחות אטרקטיביים. במצב הנוכחי, ערוץ הספורט יכול להיות בשקט עם שניים פחות, ובהזדמנות זו ייפטר מערוצי התשלום שלו, ישדר HD בחינם ויעשה קולות כאילו הוא חוזר אל חיקו של העם.

נדיר מאוד שריאל מדריד וברצלונה משחקות במקביל, אבל גם אתלטיקו מדריד היא גורם רציני במאבק על האליפות וגם משחקיה עלולים בהמשך להתנגש עם שתי יריבותיה. פתרון אפשרי היה יכול להיות שיתוף פעולה בין one לערוץ הספורט: קחו אתלטיקו, תנו את המשחק המרכזי מאיטליה. אלא שהיריבות בין שני הגופים לא תאפשר דילים כאלה, והצופים הם שייצאו נפסדים. המועצה לשידורי כבלים ולוויין נמצאת בימים אלה בעיצומה של בחינה מחדש של שוקי שידורי הספורט, ומוצא מן הסבך הזה לא צפוי בקרוב.

גם אם יימצא פתרון למיעוט מספר הערוצים ביחס לתכנים ומידת העניין בהם, הוא לא יחלץ את one מהבעיה שקוראים לה יורם ארבל. הטור הקודם בשבוע שעבר עסק בכך, ונידרש לכך גם הפעם. מהקשבה לארבל במשחק בין בילבאו לריאל מדריד אפשר להתרשם שהשדר הוותיק משתדל להיות חד ובעניינים, אבל זה לא כל-כך הולך. הוא נופל לבורות שגם שדרים מתחילים לא ימעדו אליהם. השיא היה כשבילבאו השוותה ל-1:1 וארבל זעק "0:2". לא פעם אחת – פעמיים! אייל ברקוביץ' שלצדו אפילו לא טרח לתקן אחרי הפעם הראשונה, ובכך גרם לארבל לחזור על טעותו הפטאלית. ואיפה היה העורך שעל אוזנו של ארבל, אם היה כזה בכלל?

לא היתה זו הטעות היחידה של ארבל. במקומות רבים ברחבי הרשת היה אפשר לקרוא במהלך המשחק ובסיומו את תלונות הצופים, שפירטו את הטעויות של השדר: התבלבל בזהות הקבוצה וקרא לה אתלטיקו מדריד במקום אתלטיק בילבאו, לא הבדיל בין קאסמירו לוואסקס, טען שהשוער נבאס לא ברמה של ריאל מדריד, על אף שמדובר בשוער מעולה שספג עד כה שער ליגה אחד בלבד, והיו עוד כמה קטנות.

ויש את ברקוביץ', שבתפקידו כפרשן אמור לזהות את כל השחקנים במגרש ולדעת עליהם פרט או שניים. אלא שבכל מהלך המשחק ברקוביץ' כמעט שלא נקב בשמותיהם של שחקני בילבאו. לא חוכמה לדעת מי זה רונאלדו או מודריץ' ולספר בשבחיהם. משלמים לך כדי שתעשה את תפקידך כראוי ותדע גם מי הם מרינו וגומס. כן, מבילבאו הקטנה.

את המחאות הללו אפשר היה לקרוא בדף הפייסבוק של one ובסיקור המשחק באתרי הספורט השונים, מלבד בסיקור שהופיע ב-one. תודה בהזדמנות זו לעורכי המשמרת המסורים ב-one, שדואגים להשתיק את תלונות הצופים ולהציג מראית עין כאילו השידור עבר בסבבה.

רפלקס הלינץ'

אנחנו רק במחזור הרביעי של ליגת-העל בישראל, אבל באתר ערוץ הספורט מחפשים בקדחתנות אחר מאמן פוטנציאלי שיוכלו לכרוך חבל סביב צווארו, רק כדי להיות הראשונים שהעלו את האפשרות הזו.

בשבת האחרונה, כשבית"ר ירושלים איבדה יתרון ונקלעה לפיגור 2:1 מול בני-יהודה, כבר תהו באתר ערוץ הספורט – עוד בעיצומו של המשחק – "האם זהו משחקו האחרון" של המאמן סלובודן דראפיץ'. אולי כי מאמן אחד כבר הלך הביתה אחרי שני מחזורים (מנדיונדו בהפועל תל-אביב), ועכשיו צריך לשמור שהבא בתור לא יחמוק מתחת לרדאר.

בערוץ הספורט חורצים את דינו של המאמן בדקה ה-60 (צילום מסך)

זה קרה חצי שעה לסיום המשחק, כשבית"ר עוד יכלה להשוות ואולי אף לנצח. אבל כנהוג במקומותינו, לעניינים כאלה מזדרזים למצווה של השחזת סכינים רק כדי להגדיל את הרייטינג בשקל ותשעים.

לשלוח הביתה את דראפיץ' היה למעשה רעיון של האוהדים, ובמערכת אתר ערוץ הספורט לא שכחו לתת להם קרדיט ואף לחזק את האפשרות. במקום עיתונות קצת שקולה ועוד קצת אחראית, נותנים לאספסוף לקבוע עבורם את סדר היום. כשהאוטומט של העורכים רואה רק סנטימטר מעבר לאף ולא לוקח בחשבון שום תמונה גדולה, התוצאה היא עיתונות ברמה של טוקבקיסט.

זה לא נגמר כאן. היה צריך לראות את מאיר איינשטיין, כמה שעות אחר-כך, פותח בחדווה את "שבת ביציע" עם דיון במעמדו המעורער כביכול של דראפיץ'. כתב בית"ר ירושלים שהועלה על הקו הודיע מיד שאין שום כוונה לפטר את המאמן, שלא הוא הבעיה, והלב כאב לראות את החיוך הדק של איינשטיין נמוג לאטו.

לתגובות: yegerm9@walla.co.il