לכאורה זו היתה יכולה להיות בשורה משמחת. בשנת 2014 חלה ירידה דרמטית במספר התלונות שהוגשו לרשות השידור בגין בעיות בגביית האגרה, כך עולה מהדו"ח השנתי שהגיש היום נציב קבילות הציבור ברשות השידור, דדי מרקוביץ'. אולם הסיבה שחוללה את הירידה הדרמטית במספר התלונות על האגרה היא שמציבה בימים אלה את רשות השידור בסכנה של קריסה כלכלית.
"בשנת 2014 התקבלו אצל נציב הקבילות 1,677 תלונות, כמחצית מכמות התלונות שהתקבלו בשנה שקדמה לה", כותב מרקוביץ' בפתח הדו"ח. "הסיבה לכך היא הפסקה כמעט מוחלטת של הליכי גביית אגרת הטלוויזיה: נציב הקבילות טיפל ב-2014 ב-632 תלונות על ענייני אגרה וגבייה לעומת 2,611 שנה קודם
לכן.
"למרות הבטחתו של שר התקשורת לשעבר, גלעד ארדן, אגרת הטלוויזיה לא בוטלה ב-1 במרץ, והקמת המשדר הציבורי החדש במקומה של רשות השידור שבפירוק מתעכבת", מוסיף מרקוביץ'. "עם זאת, הליכי הגבייה נעצרו כמעט לחלוטין, עורכי-הדין הונחו שלא לבצע הליכי הוצאה לפועל, האגרה לשנת 2014 נשלחה רק בתחילת שנת 2015, והמבצע לגביית חובות עם הנחה משמעותית לאזרחים על קנסות ופיגורים החל רק בחודש דצמבר 2014. זו למעשה הסיבה היחידה לירידה בכמות התלונות בנושאי אגרה וגבייה".
מספר התלונות לנציג קבילות הציבור ברשות השידור, מתוך דו"ח הנציב לשנת 2014
נציב קבילות הציבור ברשות השידור מבהיר כי על-פי התלונות על האגרה שבהן כן טיפל במהלך 2014, "נראה כי התחלואים משנים עברו נותרו ולא טופלו – מוקד טלפוני הוקם רק לצורכי המבצע בסוף שנת 2014; מערכת המחשוב עדיין מיושנת ומלאת טעויות; החוק לא מעודכן לתקופה; וההתבצרות, המיותרת לעתים, סביב חוק שלא ניתן לאכיפה נותרה בעינה. במקרים רבים, 'הרדיפה' אחר האזרח אינה מוצדקת".
לפי הדו"ח, כ-50% מבין 632 התלונות על אגרה וגבייה – 320 תלונות – נמצאו מוצדקות. מרקוביץ' כותב כי זהו "נתון מדהים, המדגיש עד כמה תסכול האזרחים מדרכי גביית האגרה הוא מוצדק ועד כמה ההנהלה לא הפנימה לאורך השנים את כשלי העבר ומחדליו".
בהמשך הדו"ח מספק מרקוביץ' כמה דוגמאות לתלונות אופייניות. לדבריו, מאז שנת 1999 מתריעים נציבי הקבילות ברשות כי יש לשפר את המוקד הטלפוני לתשלום האגרה, אולם דבר לא נעשה עד אשר נכנסה הרשות להליכי פירוק, אז גויס מוקד חיצוני. הנה כך כתבה מתלוננת אחת, עוד טרם נכנסה הרשות לפירוק:
מעל חודש אני מנסה להגיע למענה אנושי באגף הגבייה של רשות השידור. אני תוהה האם התקנתם בכוח נתב שיחות כל-כך מסורבל או שזה בתום לב. הרי אתם מפרסמים בעצמכם שיש מענה טלפוני בימים א'–ג', בשעות 09:00 עד 14:00 בטלפון או בכוכבית, אז למה אתם לא עובדים?... זה מעציב ומייאש שככה נראה השירות בשנת 2014... מה אני בסך-הכול מבקשת – שיחזרו אלי כדי להסדיר בעיה".
לפי מרקוביץ', כמו בשנים קודמות, גם ב-2014 נשלחו מכתבי דרישה לתשלום האגרה לתושבים שעזבו לחו"ל. "גם כאשר עידכנו את רשות השידור במכתב, הם לא קיבלו תשובה, והחיובים לא נמחקו", הוא מציין ומצטט תלונה לדוגמה:
אני תושבת חוץ זה כ-10 שנים. קיבלתי לפתע דרישת תשלום אגרה אף על פי שאיני גרה בארץ, אין לי דירה בארץ ואין לי טלוויזיה!!! דרישת תשלום זו תמוהה... הגיע הזמן שתפסיקו לאיים ולנצל את החוק תוך כדי ניסיון מתמיד לסחיטת כסף מאנשים שלא גרים בארץ...".
עוד מדווח הנציב על תלונה שהגיעה ממשפחה ששכלה את האב בפיגוע טרור לפני 13 שנה, וקיבלה על שמו דרישת תשלום; תלונות מצד צעירים שקיבלו דרישות תשלום אף שטרם עזבו את בית הוריהם; תלונות על תשלומים כפולים ועל דרישות תשלום ממי שאין ברשותו מכשיר טלוויזיה ועוד. הנה דוגמה לתלונה שכזו:
שלום רב, זה שבע שנים דורשת ממני רשות השידור תשלום אגרה למרות שאין לי טלוויזיה. היום ביצעו עיקול על הרכב שלי למרות שהודעתי להם כי אין לי טלוויזיה דרך עורך-הדין שלי. היום בא מבקר מטעמכם והזדהה שהוא מייצג שני גופים ורצה לבדוק אם יש לי טלוויזיה, ואכן גילה שאין לי. האגרסיביות שלכם מטרידה, אני פונה במטרה שתעזרו לי".
התפלגות התלונות לנציב קבילות הציבור של רשות השידור לפי נושאים, מתוך דו"ח הנציב לשנת 2014
נוסף לתלונות על הליכי גביית האגרה של הרשות, הגיעו בשנת 2014 לנציב הקבילות מאות תלונות בעקבות תוכן השידורים ברדיו ובטלוויזיה.
בין התלונות שנמצאו מוצדקות מונה מרקוביץ' תלונה שהוגשה בעקבות משדר ברשת מורשת שנשא את הכותרת "רב שיח: נערות יהודיות מתחתנות עם ערבים – כיצד נתמודד עם התופעה?"; תלונה על הצגת עו"ד גבי לסקי, שהתארחה בערוץ 1, כ"מומחית למשפט זכויות אדם", בלי לציין את הזיהוי הפוליטי שלה; תלונה על דיווח בדבר יידוי אבנים בשכונת שועפאט בירושלים, בלי להזכיר כי היו אלה פלסטינים שיידו את האבנים; תלונה על השימוש שעושה ג'ודי שלום-ניר-מוזס בתוכניתה ברשת ב' כדי לקדם את ענייניה האישיים; תלונה על מבזק תנועה שהסתיים במלים "העומס הוא בגלל הפגנת הפליטים, שבסך-הכול רוצים שיכירו בהם כפליטים ולא כמסתננים ולא ילכדו אותם בכל מיני מקומות חשוכים. נקווה לטוב"; ותלונה על השימוש שעשה אמנון פאר בתוכניתו ברשת ב' כדי לתקוף את ההנהלה על הוצאתו לגמלאות.
נציב קבילות הציבור של רשות השידור דדי מרקוביץ', 2.12.13 (צילום: "העין השביעית")
נוסף לכך קיבל הנציב 25 תלונות בעקבות שידור הסאטירה "היהודים באים", רובן בטענה כי ערכי הקודש והתנ"ך נפגעו, אך אחרות בשל השימוש שעשו היוצרים בדמויותיהם של יוני נתניהו, אלי כהן ורון ארד. "הנציב קיבל את עמדת אלו שקבלו על חוסר הרגישות ועל אי-הנוחות שנגרמה להם כאשר צפו במערכונים על חללי צה"ל", נכתב בדו"ח. "הנציב סבור כי חללים אינם נושא לסאטירה וסף הרגישות של הציבור לכך גבוה, ובצדק. המלצת הנציב, לקראת העונה השנייה, היתה לפקח באופן הדוק יותר על המערכונים או לפחות להנחות את הכותבים, לא כצנזורה חלילה, אלא רק בשם הטעם הטוב והרגישות כלפי המשפחות השכולות".
מרקוביץ' הצדיק גם את המתלוננים על השימוש שעשו עובדי הרשות במסך הערוץ בזמן שידורי גביע העולם בכדורגל, כדי למחות על חקיקת חוק השידור הציבורי החדש. "מחאתם וכעסם של העובדים היו מובנים. עם זאת, השימוש במסך וברדיו אינו תקין, לא ראוי ולא עומד בקנה אחד עם כללי האתיקה ועם מטרות השידור הציבורי ויעדיו", כתב. כמו כן הצדיק הנציב את המתלוננים על כך שבזמן מבצע "צוק איתן" שודר סרטון שהפיץ חמאס באינטרנט ובו נראים לוחמיו פושטים על עמדת שמירה בנחל-עוז והורגים חיילי צה"ל. "היה ניתן לפרסם את הסרטון ערוך ובצורה מושכלת, ללא תמונות הרג החיילים, כשברקע פרשנות מסייגת המסבירה שהסרטון ערוך", כתב.
השנה נוספה לראשונה לדו"ח נציב קבילות הציבור הקטיגוריה "חוסר דיוק וטעויות", שנועדה לקבץ קבילות העוסקות בטענות כי הדיווח העיתונאי היה שגוי. 47 תלונות שכאלה הגיעו לנציב בשנת 2014, כ-80% מהן נמצאו מוצדקות. אחת התלונות שמצטט מרקוביץ' בדו"ח באה בעקבות מהדורת "מבט" שכללה קטע מהסרט "רובוקופ". לפי התלונה, בכיתוב שליווה את הקטע נכתב: "מתוך הסרט: 'רובוקופ', במאי: חוזה פדיחה'".