מורל
שני הטבלואידים הנפוצים, "ישראל היום" ו"ידיעות אחרונות", מציגים הבוקר זוויות הפוכות על הנאום הצפוי של ראש הממשלה בנימין נתניהו בפני הקונגרס האמריקאי, ועל כך בהמשך.
מעניין יותר להקדיש תשומת לב למאחד את שני העיתונים, בעלי ההשקפות המדיניות הסותרות לכאורה. מהמנוגד בין העיתונים אפשר ללמוד בעיקר על בנימין נתניהו. מהמאחד אותם אפשר ללמוד על זרמי העומק של הישראליות ותפקידה של התקשורת, כפי שאלה מפורשים על-ידי עורכיהם של שני העיתונים.
בכל עיתוני הבוקר מוקדשת הכותרת הראשית, או כותרת בולטת מאוד בשער, לפיגוע הדקירה שהתרחש אתמול. חמזה מוחמד חסן מטרוק, פלסטיני בן 22, תושב טול-כרם, הגיע מביתו לתל-אביב בלי אישור והביא עימו סכין. הוא עלה על קו 40 של דן, המוביל מבת-ים לצפון תל-אביב, ובשלב מסוים החל לדקור את כל מי שנקרה בדרכו.
לוחמי יחידת נחשון שלכדו את המחבל הפלסטיני, 21.1.15 (צילום: אמיר לוי)
כרגיל, הכותרת הראשית של "הארץ" מוסרת לקורא מידע ("שבעה נפצעו בינוני-קשה בפיגוע דקירה באוטובוס בתל-אביב; המחבל נורה ונלכד"), ואילו הכותרות של הטבלואידים עוסקות ברגש. אולם בעוד ש"מעריב" מציב בכותרתו הראשית ציטוט מאיים ("למחבל היה רצח בעיניים"), "ישראל היום" ו"ידיעות אחרונות" מתמקדים בחיובי, עד כמה שיכול להיות מרכיב חיובי באירוע שכזה. "גבורת הנהג" היא הכותרת הראשית ב"ישראל היום". "הגיבורים של קו 40" היא הכותרת שבראש "ידיעות אחרונות".
כותרות המדגישות את הגבורה, ומעדיפות אותה על פני האימה, נבחרות על-ידי עורכים שלוקחים בחשבון את ההשפעה השלילית שיכולה להיות לכותרות מאיימות על מצב הרוח הלאומי. התחשבות במורל מאפיינת את העיתונות הישראלית בזמני מבצעים צבאיים. העובדה שהיא צצה גם לאחר פיגוע טרור מלמדת בעיקר על הפחד מפני האימה, מפני הטרור.
טרור ונורמליות
"נסכל כל פיגוע", קראה הכותרת שהתנוססה בראש הכפולה הפותחת של גליון "ישראל היום" שהופץ אתמול, ציטוט מפי "מקור בטחוני רשמי". רוב קוראי העיתון, מותר להניח, נתקלו בכותרת לאחר שכבר שהפיגוע כבר בוצע.
"שב"חים – סכנה בטחונית מתמדת" היא הכותרת לטור פרשנות מאת יואב לימור המתפרסם בכפולה הפותחת של "ישראל היום". מי שיקרא את הטור לעומקו ימצא כי לימור מציין ש"למרבית השב"חים אין דבר וחצי דבר עם טרור; הם רק מחפשים לפרנס את משפחתם בכבוד". בהמשך טוען לימור כי יש להשלים את גדר ההפרדה כדי למנוע "אוטוסטרדה של שב"חים". כותרות מאמר פרשנות מאת דן מרגלית קוראת "להפוך את הגדר לאטומה, לגמרי".
ב"ידיעות אחרונות" מתפרסם מאמר מאת בן-דרור ימיני, הכותב כי הוא נוהג לנסוע בקו 40 למערכת העיתון כשמזג האוויר אינו מאפשר לו להגיע בצעידה רגלית. ימיני מגדיר את קו 40 של דן כ"קו של דו-קיום" וכותב כי בקו זה נוהגים לנסוע ערבים ויהודים, מבקשי מקלט וישראלים ותיקים, חילונים וחרדים. "המחבל רצה לפגוע בקו 40, דווקא משום שהוא מייצג את הנורמליות הישראלית", טוען ימיני, ובהמשך מוסיף הסתייגות והסתייגות להסתייגות: "זה לא ברור אם למחבל היה מושג מהו קו 40 ומיהם נוסעיו. זה כן ברור שהמחבל רצה לבצע פיגוע בנורמליות שהקו הזה מייצג".
הנורמליות והדו-קיום בין יהודים לערבים במדינת ישראל באה לידי ביטוי ב"ידיעות אחרונות" בכתבות מזדמנות על פעילויות משותפות בחלק המגזיני של העיתון ובהתעלמות מתמשכת מהחברה הערבית בחלק החדשותי שלו. הדוגמה האחרונה: 76 המלים שהקדיש העיתון לרהט, בגיליון שראה אור אתמול.
הסתה
ב"ישראל היום" החליטו כי ראוי לתת לתגובה של ראש הממשלה בנימין נתניהו על הפיגוע בתל-אביב את הכותרת שבראש עמ' 9. "נתניהו: 'הפיגוע – תוצאה של הסתת אבו-מאזן והרשות'", נכתב בה. כתבי העיתון מדווחים כי נתניהו אמר אתמול כך: "הפיגוע הוא תוצאה ישירה של ההסתה הארסית שמופצת ברשות הפלשתינית כלפי היהודים ומדינתם. אותו טרור מנסה לפגע בנו בפאריס, בבריסל ובכל מקום. מי שמיהר לברך על המעשה הזה הוא חמאס, שותפיו של אבו-מאזן לממשלת האחדות. זה אותו חמאס שהודיע שיתבע את ישראל בבית-הדין הבינלאומי בהאג. להסתה ולמהלך בהאג אחראי אבו-מאזן".
"אין כל צורך ב'הסתה' של גורמים ברשות הפלסטינית, או של אנשי ציבור ערבים ישראלים, כדי שצעיר פלסטיני ידקור בסכין כעשרה אנשים בהתקפת אמוק", טוענת מנגד עמירה הס ב"הארץ". "אין צורך בגורמים חיצוניים שיעודדו צעיר פלסטיני לצאת למסע נקמה פרטי ולהסתכן במוות, או באובדן חירותו לשנים ארוכות. יהיו אשר יהיו תנאי חייו של המפגע חמזה מוחמד חסן מתרוך — רגשות הזעם, התיעוב והשאיפה לנקמה המבעבעים בו הם שלו.
"גם אין צורך ב'אווירה' מיוחדת. ה'אווירה' שם כל הזמן. מאז נולד מתרוך במחנה הפליטים טול-כרם, ועוד לפני שנולד. מחולליה: צבא ההגנה לישראל, המינהל האזרחי, השב"כ, משרד הביטחון, ההתנחלויות ויושביהן, מגדלי השמירה של צה"ל, גדרות התיל. המלה 'אווירה' מטעה; מדובר בממשות. ממשות שהציבור הישראלי היהודי מסרב להכיר בקיומה, אף על פי שהיא מעשה ידיו – משום שהוא בוחר את מעצבי המדיניות בבחירות דמוקרטיות ומשום שלו רצה, היה יכול לדעת מה הם חייו של לא יהודי תחת שלטון ישראל".
אגב
ארי שביט חושב ש-2015 היא שנה בסיכון גבוה.
הצ'רצ'ילים
"בממשל האמריקאי נשמעו אתמול קולות שלא שמעתי בעבר", כותב נחום ברנע בשער "ידיעות אחרונות". "חייבים להבהיר לנתניהו שלהתנהגות כזאת יש מחיר, אמרו. חייבים להבהיר לישראלים שראש הממשלה שלהם מאבד ידיד חיוני בגלל רווח פוליטי קצר מועד". בטור המלא, המתפרסם בכפולה השלישית, כותב ברנע כי חברי הקונגרס יריעו לנתניהו כשינאם בפניהם ו"יציצו תוך כדי דיבור ליציע האורחים המכובדים, לוודא שהמיליארדר יכתוב את הצ'ק".
טענות דומות מעלה בן כספית בשער "מעריב". "נדמה לי שאפשר להגיד די באחריות שההלם שפקד אתמול את הממשל האמריקאי, ששמע בתקשורת על ההזמנה של נתניהו לקונגרס, לא פקד אותו מעולם במערכת היחסים הבילטרלית בין וושינגטון לירושלים (אולי חוץ מפרשת פולארד)", הוא כותב. "אין כאן הגזמה. מי שדיבר אתמול עם גורמי ממשל אמריקאיים שמע דציבלים שלא נשמעו כאן עדיין. זה לא היה זעם כבוש (אליו הורגלנו), זה היה חרון קדוש, ועוד יותר מזה, עלבון צורב".
"כבר חודש וחצי – מאז הודעתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, על הקדמת הבחירות לכנסת – הולכים בממשל האמריקאי על ביצים. ההנחיה שירדה למטה גם מהבית-הלבן וגם משר החוץ, ג'ון קרי, היתה להימנע מכל פעולה, אמירה או רמיזה שעלולות להתפרש אפילו כחצי התערבות מצד הממשל בבחירות בישראל, לטובת יריביו הפוליטיים של נתניהו – יצחק הרצוג וציפי לבני", כותב ברק רביד בפתח טורו ב"הארץ". חמי שלו מתאר באותו העיתון את הנאום הצפוי של נתניהו כהתערבות כפולה – של האמריקאים הרפובליקאים בבחירות בישראל ושל נתניהו במלחמה הרפובליקאית נגד אובמה.
עמיר שיבי הזכיר אתמול בעמוד הפייסבוק שלו כי בעבר, כשנשיא ארה"ב ברק אובמה ביקר בחריפות את נתניהו זמן קצר לפני הבחירות בישראל, הכותרת הראשית של "ישראל היום" מחתה נגד נסיונו להתערב בבחירות. הבוקר, לאחר שהקונגרס האמריקאי הזמין את נתניהו לנאום בפני חבריו זמן קצר לפני הבחירות בישראל, אין זכר לטענה כזו בשער העיתון.
"ישראל היום", 22.1.15
"הקונגרס הזמין את נתניהו לנאום בפעם השלישית" היא הכותרת בראש שער "ישראל היום". הביקורת שהובעה בבית-הלבן מוצנעת ומעוקרת בעיתון זה. בעמוד שבו מתפרסמת הידיעה המלאה על הנאום הצפוי מופיעה תיבה קטנה מאת שלמה צזנה, המציין כי נאומו הצפוי של נתניהו בפני שני בתי הקונגרס יהיה השלישי במספר, וכי רק מנהיג אחד בעבר זכה לכבוד שכזה. "במקרה – או שלא – מדובר גם במנהיג שנתניהו מרבה לצטט: ראש ממשלת בריטניה האגדי, וינסטון צ'רצ'יל", כותב צזנה. טור פרשנות מאת עורך חדשות החוץ בועז ביסמוט, המתפרסם מתחת לידיעה על הנאום הצפוי, כולל גם הוא את העובדה הזו.
דן מרגלית, הפרשן הבכיר של "ישראל היום", תקף בחריפות את המהלך של נתניהו. "מקווה שביבי לא ישאיר אדמה חרוכה ביחסים עם אובמה והדמוקרטים, ולא ייסע לוושינגטון בלי תיאום עם הבית-הלבן. אם יצפצף עלינו, שישלם על כך בבחירות", כתב מרגלית. בטוויטר, לא ב"ישראל היום".
מקווה שביבי לא ישאיר אדמה חרוכה ביחסים עם אובמה והדמוקרטים, ולא יסע לוושינגטון בלי תיאום עם הבית הלבן. אם יצפצף עלינו שישלם על כך בבחירות.
— דן מרגלית (@Danmargalit) January 21, 2015
כפי שדווח לראשונה
אתמול דיווח ג'קי חורי ב"הארץ" על התקדמות משמעותית בשיחות לקראת איחוד המפלגות חד"ש, בל"ד ורע"ם-תע"ל. במקביל דיווח דניאל סיריוטי ב"ישראל היום" על "פיצוץ במו"מ לרשימה מאוחדת" .
נכון לעכשיו נראה כי דיווחו של חורי היה מדויק יותר מזה של סיריוטי. "המפלגות הערביות צפויות להכריע לטובת האיחוד ביניהן בתוך יממה", נכתב הבוקר בכותרת משנה לידיעה ב"הארץ". בגוף הידיעה כותב חורי: "המגעים בין המפלגות נמשכו אתמול אל תוך הלילה, לאחר ששלשום הושגה התקדמות משמעותית".
יו"ר חד"ש איימן עודה (צילום: Anan M, רישיון CC BY-SA 4.0)
ב"ישראל היום" מדווח סיריוטי על ההתקדמות במגעים, וזאת בלי לסגת מדיווחו אתמול. "גם המפלגות הערביות משלבות ידיים", הוא כותב. "לאחר פיצוץ המו"מ שנערך בימים האחרונים בין נציגי המפלגות הערביות, הצליח הוועד המגשר שהוקם בעקבות המבוי הסתום להשיג את האיחוד המיוחל, כך שהמפלגות הערביות ירוצו ברשימה מאוחדת לכנסת".
בהמשך הדיווח ב"ישראל היום" נכתב כי "בראש הרשימה יעמוד יו"ר חד"ש איימן עודה". למרות קביעה זו, דיוקנו של עודה אינו נכלל ברצועת ראשי המפלגות שמתנוססת מעל עמודי החדשות של "ישראל היום" ומוקדשות לסיקור הבחירות. כפי שנוהג העיתון מרגע הכרזת הבחירות לכנסת, רצועה זו תפוסה בידי מועמדים יהודים בלבד.
כפוף להוראות הצנזורה
מאמר המערכת של "הארץ" יוצא נגד הצנזורה הצבאית, האוסרת על התקשורת למסור לציבור דיווח אמין על שהתרחש בסוריה, ליד הגבול עם ישראל. "ככל שפרטי האירוע מתבררים, נראה שהטלת הצנזורה נועדה לסייע לקמפיין הליכוד ולהסתיר מהציבור את האמת על התקרית בגולן", נכתב במאמר המערכת. במגבלות הצנזורה, מסתפק מאמר המערכת בהעלאת שאלות:
"האם המצוקה הפוליטית היא שדחפה אותם [את נתניהו ויעלון] להרפתקנות מסוכנת, שהביאה את ישראל אל סף עימות עם חיזבאללה ואיראן? האם רצו להוכיח שהם נועזים לא פחות מבנט, המאיים לגזול מנדטים מהליכוד, ומיעלון את תפקידו? [...] מה היתה עמדת הדרג המקצועי בצבא? האם סברו שם שהריגת גנרל איראני ומפקדים בינוניים של חיזבאללה מצדיקה את הסיכון?".
חיילי צה"ל מתפללים ברמת הגולן, 21.1.15 (צילום: באסל עווידאת)
בשער "הארץ" מדלג עמוס הראל בזהירות בין האיסורים שמטילה הצנזורה הצבאית על התקשורת בישראל וכותב כי "סביר להניח כי מי שהורו על חיסולו של בכיר חיזבאללה, ג'יהאד מורנייה, בפעולת ההתנקשות בצד הסורי של רמת הגולן ביום ראשון, ידעו בעת קבלת ההחלטה על הימצאו של גנרל איראני באחד משני הג'יפים בשיירה שהותקפה". כותרת הידיעה פרי עטו מתחילה במלה "הערכות".
פרשן "ידיעות אחרונות" אלכס פישמן מתמקד בנקמה הצפויה. "חיזבאללה ואיראן רוצים לראות הרבה דם, ובישראל מעריכים שהם מתכננים פיגוע אכזרי במיוחד", הוא כותב בפתח טור המתפרסם בעמ' 8 של העיתון. פישמן מעריך כי המטרה תהיה צבאית, ולא אזרחית.
ב"ישראל היום", שהפר השבוע את הוראות הצנזורה כשהתגאה בפעולת "כוחותינו" מעבר לגבול, מדווחים הבוקר על מתיחות גבוהה יחד עם חזרה לשגרה. כתבי העיתון כותבים כי "למרות המתיחות, בצפון נמשכת שגרת החיים של התושבים סמוכי הגדר בגליל העליון וברמת הגולן. כביש הצפון הישן (8967) בקטע של 10 ק"מ ממושב אביבים למושב דוב"ב עדיין סגור בהוראת הצבא, אבל תושבי הצפון מבינים שככל שהימים חולפים, הסיכוי שהם יותקפו בזמן המיידי פוחת והולך ויש להמשיך בשגרה תוך שמירה על ערנות מתמדת. ביישובים נערכים לסוף-שבוע שקט, ועיקר ההיערכות מוקדש לקליטת עשרות אלפי המטיילים הצפויים לגדוש את אתרי התיירות, ערוצי הנחלים, המפלים ואתר החרמון".
"ביטולים בצימרים בצפון: 'המתיחות הרחיקה את התיירים'", דווח הלילה ב"וואלה".
מול העיתון
כאמור, "ישראל היום" הפר השבוע את חוקי הצנזורה כשפירסם בפירוש ובמובלט, ובלי להישען על מקורות זרים, קביעה שלפיה ישראל היא-היא שעומדת מאחורי התקיפה והחיסול בסוריה. התנהלות דומה לא התקיימה באף אחד מהעיתונים האחרים. למרות זאת, לא שמענו כי הצנזורה ביצעה פעולת אכיפה כלשהי כלפי החינמון.
מאתר "העין השביעית" נשלחה לצנזורה הצבאית השאילתא הבאה: "גליון 'ישראל היום' הפר אתמול לכאורה את הוראות הצנזורה, להלן דיווח בעניין. האם הצנזורה נמנעה מלפעול במקרה זה בשל פנייה ממשרד ראש הממשלה?". בתשובה הכחישו בצנזורה מעורבות חיצונית, אולם סירבו למסור אם אכן מתקיימת אכיפה בררנית בכל הנוגע ל"ישראל היום". "אכן עבירה", היתה לשון התגובה. "פעולת הצנזורה הינה מול העיתון. לא התקשורת ולא לשכת רוה"מ מעורבים בכך".
עושים לביתם
א. ב"ישראל היום" נמצא מקום לידיעה מחמיאה על רעיית ראש הממשלה, הגברת שרה נתניהו.
"בשבע", 22.1.15
ב. שבועון "בשבע" שוב מפרסם מודעה מטעם ארגון יד-לאחים הנחזית להיות ידיעה חדשותית. תחת הכותרת "ברית המילה הביאה לפיוס מרגש" מופיעה כותרת משנה בזו הלשון: "הכול היה מוכן לקראת ברית המילה לבן הניצולה, שחולצה מקשר מפוקפק עם ערבי. אבל השמחה של האם הטרייה לא היתה שלמה: היא ידעה שהוריה ניתקו עימה כל מגע מהרגע שחברה לערבי, והניתוק מהם, כמו גם העובדה שהם לא יהיו עימה במעמד הברית של בנה, הכאיב לה מאוד. ביד-לאחים טיפלו גם במישור רגיש זה. הרגע שבו ישב הסב על כיסא הסנדק בתום הברית ובירך את בתו, אם הרך הנימול, בעודו עטוף בטלית, לא הותיר עין יבשה בקהל".
לפרסום מטעם הארגון יש לא רק כותרת וכותרת משנה, אלא גם קרדיט לכותב (יוסף לביא), תצלום נלווה, והוא אפילו מסתיים בתגובה מצד ארגון יד-לאחים, ממש כאילו היה ידיעה חדשותית. בכל זאת נראה כי מדובר במודעה, עוד מודעה בסדרה של מודעות מטעם יד-לאחים הנחזות לידיעות חדשותיות ומתפרסמות ב"בשבע". בשבוע שעבר הסתיימה מודעה דומה שפורסמה ב"בשבע" בסוגריים שהכילו את האות מ"ם, רמז לכך שמדובר במודעה ולא בתוכן מערכתי. השבוע אין אפילו גילוי בלתי-נאות שכזה.
קדמה
עורך "בשבע", עמנואל שילה, מקדיש את טורו השבועי לביקורת שספג העיתון על רקע רצונו לקיים בכנס קרוב שהוא מארגן דיון תחת הכותרת "האם טיפולי המרה הם פתרון רצוי לבעלי נטייה חד-מינית?".
"יורי החצים ומטילי הבליסטראות החילונים לא הבינו שהכוונה של מארגני הכנס היתה דווקא לצאת במחווה של הקשבה ומתן במה למצוקתם של בעלי נטייה חד-מינית מקרב הציבור הדתי", כותב שילה. לדבריו, להבדיל מ"בעלי נטייה חד-מינית" חילונים, אלה הדתיים סובלים ממצוקה קשה ו"היו שמחים מאוד אילו ניתן היה לשנות את נטייתם".
אמנם יש פסיכולוגים שחושבים שניתן לבצע "טיפולי המרה" בהצלחה ויש כאלה שחוששים שטיפולים אלה גורמים לנזק, כותב שילה, אך מוסיף כי "גם לשיטתם של האחרונים, אין סיבה לא להמשיך לחפש שיטות יעילות יותר". לדבריו, "גם השתלות לב לא היו סיפור הצלחה מזהיר בתחילת הדרך, אך ברבות השנים הרפואה שיפרה את שיטותיה, וכיום אפשר לזכות בעוד שנות חיים לא מעטות לאחר השתלה".
שילה מעיד על הלחץ והביקורת שספגו מארגני הכנס בשל הדיון. "יכולנו לבחור באופציה הנוחה, להיכנע ללחצים ולאיומים ופשוט לבטל את הפאנל", הוא כותב. "החלטנו שלא לעשות זאת, גם משום שמצוקתם הקשה של דתיים בעלי נטייה חד-מינית ראויה להתייחסות ולחיפוש פתרונות, ובעיקר משום שמישהו צריך להעז להתקומם נגד ציד המכשפות וסתימת הפיות של קהילת הגאווה".
בכל זאת דומה שהלחץ השפיע על מארגני הכנס. במודעה העדכנית המזמינה את הציבור לאירוע מופיע שם חדש למושב המדובר. במקום "האם טיפולי המרה הם פתרון רצוי לבעלי נטייה חד-מינית?", כותרתו כעת היא "דרכי התמודדות עם נטייה חד-מינית במגזר הדתי". רשימת המשתתפים חסרה כעת את נציג עמותת "כמוך", הומואים דתיים-אורתודוקסים. במקומו מצוין שמו של זאב שביידל, "עובד סוציאלי בתחום התמכרויות, פובליציסט ב'מקור ראשון'".
ענייני תקשורת
ליטל דוברוביצקי מדווחת במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות" על בקשה לתביעה ייצוגית נגד משווקת תוכנת סינון תכנים מקוונים וחברת בזק-בינלאומי. לטענתם, כאשר הגולש השתמש בדפדפן כרום, התוכנה לא מנעה גלישה לאתרי פורנוגרפיה, אלימות והימורים. הגולש, במקרה הזה ילד בן 13, ניצל את הפרצה במשך שנתיים עד שהוריו גילו זאת.
חיים שיין, המתנה שממשיכה לתת, מבקר בטורו ב"ישראל היום" את הסיקור אתמול ב"ידיעות אחרונות" של האירוע בגולן הסורי.
משה כהן מדווח ב"מעריב" כי העיתון נערך לבחירות לכנסת בשתי יוזמות – קלפי נודדת ואולפן בחירות.
עוד "הבהרה" מתפרסמת הבוקר ב"ישראל היום", שלישית השבוע. ביום ראשון תיקנו טעות מגליון יום שישי, ביום שני תיקנו טעות מגליון יום ראשון, הבוקר הם מתקנים טעות מגליון יום שני: "בהמשך לידיעה שפורסמה ב'ישראל היום' ביום 19.1.2015 בעניין חשיפת הרשימה לכנסת מטעם ישראל-ביתנו, אנו מבקשים להבהיר כי אלכס אברבוך, אלוף אירופה לשעבר בקפיצה במוט, לא נרשם כמועמד במפלגת ישראל-ביתנו ולא הופיע בפני הוועדה המסדרת שלה, וכי המדובר במר אלכס אברבוך אחר. אנו מצרים על הטעות".