תשדירי ההפחדה של ערוץ 10 מילאו השבוע את המעטפת סביב משחק הכדורסל של מכבי תל-אביב מול פנתינייקוס. בעוד "1 יום", הבטיח הכתוב בתשדיר, הערוץ ייסגר ומאות אנשים יאבדו את מקום עבודתם. לצד ההזדהות עם העובדים, היו אלפי צופים שחשבו על דבר אחר: איפה לעזאזל יוכלו להמשיך לראות את מכבי?

משחק היורוליג שודר השבוע בצל חישובי הקץ של הערוץ. אחרי ש-48 שעות קודם לכן הוחשך הערוץ מהלילה ועד הבוקר, לא היה חסר הרבה שאיזה ועד טכנאים או ועד תפאורנים ייקח את השאלטר לידיים וימנע את שידור המשחק. ואם לא זה, בוודאי כותרת בולטת שתתנוסס לאורך המשחק על מצב הערוץ. או לפחות סרטונים קצרים על האנשים שעומדים להיזרק לרחוב, כמו שעשו בערוץ 1 בקיץ האחרון. הכותרת "היום זה אנחנו – מחר זה אתם", קישטה את שידורי המונדיאל ביוני-יולי 2014.

המחר הזה תפס את ערוץ 10 בערב גורלי במיוחד, שבפריים-טיים שלו משחק של מכבי תל-אביב. משחק כדורסל בערוץ מסחרי הוא שידור קצת מסורס. הצופים אינם שותפים לפסקי הזמן בגלל הפרסומות, ולאחר שריקת הסיום מחמיצים דרמות אנושיות קטנות כי שוב מוכרחים לעבור לפרסומות.

ביטול הנוהג הנפסד הזה צריך להיות חלק מתוכנית השיקום של הערוץ, ועל הדרך של הפרסומאים באשר הם: פרסומת שגוזלת מהצופה רגעי אקשן יקרים לעולם תיצרב בתודעתו ככרוכה ברגשי מרירות וטינה, קל וחומר ערוץ שמנצל את ההתרגשות והריתוק של צופיו כדי למכור להם על הדרך עוד איזה משהו, שרובם ממילא אינם זקוקים לו. שיבוץ פרסומות על חשבון התרחשויות שהצופים מחמיצים הוא ניהול בעייתי של סידור עבודה במשחק בשידור ישיר.

במסגרת הטובין שאיש אינו זקוק להם, אבל מישהו משלם מתישהו משהו בשבילם, אפשר לכלול ביקורת סמויה שהיא מהגלויות שבנמצא: בשידור המשחק השבוע התנוססה על המסך ללא הרף הכתובית "מכבי אלקטרה" לצד תוצאת המשחק. כאילו מדובר במשחק בליגה למקומות עבודה. המלים "תל-אביב" נמחקו תחת המגף הכבדה של הספונסר. המותג השתלט על המהות. גם זה, לתשומת לבם של משקמי הערוץ, הוא סוג של יריקה בפניהם של הצופים, כששוב קורצים גבוה מעל ראשיהם לבעל הון תורן.

ערוץ 10 לא לבד בנוהג הבזיוני הזה: גם בערוץ 1 וגם בערוץ הספורט משתמשים ב"מכבי אלקטרה", על אף ששמה הרשמי של הקבוצה הוא "מכבי תל-אביב אלקטרה".

"בשישי – שי שטרן פותח את 2015", שידור משחק מכבי-פנתינייקוס ביום שלישי בערוץ 10 (צילום מסך)

במוצ"ש האחרון, במשחק הגביע ששודר בערוץ הספורט, בישרו הכתוביות על מכבי אלקטרה נגד הפועל תל-אביב. הצופה שמעון מורמי כעס. בתלונה ששלח למועצה לשידורי כבלים ולוויין כתב: "זוהי לדעתי פרסומת אסורה. ניחא, אם זה היה מותר, לא הייתי מעיר דבר. ניחא, אם זה היה אסור, והיו מפרסמים את שני הספונסרים בלי לגבות על כך כסף, גם כן הייתי יכול לעבור לסדר היום. ואולם העובדה שפירסמו ספונסר אחד ולא את השני מלמדת אחת משתיים: או שגבו כסף מאחד ולכן פירסמו אותו, או שהעדיפו העדפה בלתי הוגנת ספונסר אחד ופירסמו אותו 'בהתנדבות', בעוד שאת השני קיפחו". עד כאן ציטוט מהתלונה.

אז למה לא נכתב "מכבי אלקטרה" מול "הפועל אוסישקין"? אולי כי אוסישקין הוא לא מפעל לייצור מזגנים, אלא רק שם האולם המיתולוגי של הקבוצה שנהרס, וכך בחרה הקבוצה להנציח את המורשת שלה. רק שמורשת לא מביאה כסף, ומוצרי חשמל כן, ולכן אלקטרה חזקה יותר מאוסישקין. זו אינה תופעה חדשה: לא מזמן כתב יובל יועז כאן ב"העין השביעית" על "מכבי אלקטרה בהיכל מנורה" ועל השתעבדות כלי התקשורת לאינטרסים המסחריים.

אפשר להבין (אבל לא בהכרח לקבל) את האינטרס של ערוץ 10 לפרגן למכבי. היא משלמת לה עבור הזכויות, והיא תרצה שבמועדון יהיו מרוצים כדי להמשיך בהתקשרות. מכבי גם עוזרת לערוץ 10 לממן הטסת כתב ופרשן למשחקי החוץ, אחרי שלפני כחודשיים הערוץ ביקש להפסיק זאת מסיבות כלכליות ולשדר משחקים מהאולפן בארץ. אפשר להבין גם את ערוץ הספורט, שנמצא בבעלות צולבת עם מכבי תל-אביב ורוצה לפרגן לספונסר, אבל לזכותו, כמו גם לגנותו, ייאמר שהוא נוהג מנהג שווה גם בספונסריות של יתר הקבוצות: "בנק יהב ירושלים", "יונט חולון", "פתאל אילת" ועוד.

רפאל נאה מפרגן ב"ידיעות אחרונות" רק לספונסרית של מכבי

הנוהג הזה של אזכור הספונסרית נשמר רק להזדמנויות הללו בערוצי הטלוויזיה. מי שחריג בנושא הזה הוא ספורט "ידיעות אחרונות", שמתעקש להמשיך לכתוב "מכבי אלקטרה תל-אביב". האם "ידיעות" מקבלים על כך תמורה כספית, או שהם עושים זאת בגלל הזדהות מוחלטת עד כדי סגידה עם הקבוצה שהם מסקרים?

כתב הכדורסל של העיתון, רפאל נאה, מקפיד לכתוב "מכבי אלקטרה תל-אביב", כמו שבעבר פירגן ל"מכבי עלית תל-אביב". ומה באשר לכבודם של יתר הספונסרים? כדאי לשים לב למלים שכתב נאה ביום רביעי (31.12.14) בידיעה שפתחה את עמ' 5: "גמר קלאסי בין מחזיקת הגביע מכבי אלקטרה תל-אביב להפועל ירושלים בבירה?".

לא הפועל ירושלים, ובהמשך הטקסט גם לא הפועל אילת ומכבי חיפה שהוזכרו על-ידי נאה, "זכו" שכתב הכדורסל של "ידיעות" יציין את שמות הספונסרים שלהן. גם בגלל הדבר הפעוט הזה, "ידיעות" מקוטלג כעיתון החצר של מכבי תל-אביב בכדורסל, ויחד עימה הגופים העסקיים שמממנים אותה.

ובחזרה לשידור המשחק השבוע בערוץ 10. צופי ספורט רבים לא היו מתאבלים אם היה נסגר, ולו רק כדי ששידורי הכדורסל יעברו למשל לערוץ הספורט, שיודע לכבד שידור ישיר של משחקים: יש התחלה, יש אמצע, יש סוף, ובין לבין דוחפים מיקרופון לפסקי זמן ומביאים את המראות והקולות. אין פרסומות בטונות ואין כמעט פרומואים.

הפעם בערוץ 10 נוספו לפרסומות גם תשדירי סוף הדרך הדרמטיים, רק שאלה לא הילכו אימים על אף אחד: בכל פעם שחזרו מהן למשחק עלתה כתובית שהבטיחה – "בשישי שי שטרן פותח את 2015". ערוץ שלא יודע מה יהיה מחר, לא מבטיח את מחרתיים. צופה סביר לא היה זקוק לפרשנים מפולפלים כדי לנחש שבערוץ 10 כיוונו את תשדירי ההפחדה והאיום שלהם, הפתעה-הפתעה, לא אליו, כי אם לבעל-בית אחר.

בינתיים חזר ערוץ 10 לעוד כמה חודשי הנשמה מלאכותית, כצפוי, ולצד איחולים וברכות, אפשר להזכיר לו אצל מי באמת מופקדים בלוני החמצן שלו. רמז: לא באלקטרה ולא אצל ביבי, אלא ממש מעבר למסך, על הספה בסלון.

בקטנה

יותר משההגדרה "סמרטוטים" מעידה על שחקני הפועל ירושלים, היא מעידה על מי שנתן אותה: צהובון בלי כבוד לספורטאים. במקרה הזה, אתר ערוץ הספורט.

מי כאן הסמרטוט. אתר ערוץ הספורט (צילום מסך)

רן מלובני, שדר ערוץ הספורט, גילה טעות ב"ידיעות" וכתב בדף הפייסבוק שלו: "מדור הספורט ב'ידיעות אחרונות' עם פאדיחה מהבוקר. כל כדור אליפטי זה רוגבי? לכלכתם... זה פוטבול אוסטרלי! תעשו כבוד למשחק המדהים".

לתגובות: yegerm9@walla.co.il