סטודנט לשעבר במכללת שנקר ישלם פיצוי סמלי לשורה של רבנים מיישובי המועצה האזורית מטה-בנימין בשל מיצג שהוציא דיבתם רעה, כך פסקה בשבוע שעבר השופטת אנה שניידר מבית-משפט השלום בירושלים.
הסטודנט, יוסף אבן-קמה, יצר לפני כארבע שנים מיצג במסגרת תערוכת הבוגרים של המכללה. תחת הכותרת "מדינת יהודה" יצר אבן-קמה שורה של לוחות מודעות ציבוריים ועליהן כרזות שנכתבו, כביכול, בעשור הבא, לאחר שמדינת ישראל הפכה לתיאוקרטיה.
בדברי ההסבר למיצג נכתב:
בשנת 2020 מחליטה ממשלת ישראל לחתום על הסכמי שלום הכוללים נסיגה מלאה מהשטחים הכבושים וחלוקת ירושלים. בעקבות החלטתה, פורצת התקוממות אזרחית של הימין תחת הנהגתו של ארגון חדש: מי לה'. התקוממות זו מובילה לנפילת השלטון הדמוקרטי בישראל ולהקמתה של מדינת הלכה ימנית, היא מדינת יהודה."השתלשלות האירועים משתקפת דרך ארבעה לוחות מודעות ציבוריים, המציגים בפניכם תיעוד אילם של הדרמות הפוליטיות והשינויים החברתיים המתחוללים לאורך תקופה של ארבע שנים.
"הדרמה שנפרשת לעיניכם היא כמובן דמיונית. אולי לא כך יקרו הדברים, אולי לא באופן הזה, אולי לא במלים המדויקות האלו. אבל האם אנו באמת כל-כך רחוקים מתוצאותיה?
"פרויקט זה נולד מתוך פחד. תהליך ההקצנה בחברה הישראלית, היחלשות האמון בדמוקרטיה ובבתי-המשפט והרתיעה ההולכת ופוחתת מרעיונות פשיסטיים הם קרקע פורייה להתפתחויות נוראות, כפי שלימדה אותנו ההיסטוריה.
"פרויקט זה נולד מתוך אהבה. אהבה ללוחות מודעות. יש בכוחם לספר את סיפור הזמן והמקום. הם ראי אותנטי של תרבות וחברה וביטוי גרפי של המתרחש סביבם".
אחת הכרזות הדמיוניות שנכללו במיזם של אבן-קמה נשאה את הכותרת "קול קורא" והסיתה, כביכול, למעשי הרג ורצח. בכרזה נכתב:
אלה הקמים עלינו לפגוע באלוהי ישראל ובתורתו, המפגעים בקודשינו וממיטים חרפה בעמנו, אלה המבקשים למסור את עירנו הקדושה לידי אויבי ישראל, אכזרים וארורים יהיו ודינם מיתה"...
על הקול-קורא הבדיוני הזה הוחתמו שמות של רבנים ובהם הרב שלמה אבינר, הרב עזריאל אריאל, הרב שאול בוצ'קו, הרב אלחנן בן-נון, הרב אברהם גיסר, הרב מיכאל הרשקוביץ, הרב איתי הלוי, הרב בן-ציון עמר, הרב יאיר פרנק, הרב יעקב יחזקאל קופלד, הרב יאיר שחור והרב אברהם שילר. בעקבות העלאת המיצג הגישו הרבנים תביעת לשון הרע נגד אבן-קמה והמכללה בדרישה לפיצוי בסך כמיליון וחצי שקל.
לטענת הרבנים, המיצג גרם להם נזק ועוגמת נפש רבה. בכתב התביעה טענו, באמצעות עו"ד אבי הר-זהב, כי אין מדובר במיצג המבוסס על חופש המחשבה, היצירה והביטוי, אלא במיצג שמטרתו ביזוי, השפלה, הוצאת שם רע ופגיעה קשה, רצינית וחמורה, מתוך כוונה לפגוע בזדון בתובעים ובציבור שהם מייצגים, וכן בכבודם וברגשותיהם.
אבן-קמה והמכללה טענו להגנתם, באמצעות עורכי-הדין יעקוב אטוס וחן סדבון, כי מדובר במיצג אמנותי דמיוני, העוסק בהתרחשות עתידית. לטענתם, כיוון שזו הבעת דעה בעבודה אמנותית, מתוך מטרה לעורר דיון ציבורי, אין מקום לפסוק כי מדובר בלשון הרע.
עוד טענו כי המיצג נועד לכלול שמות של רבנים בדיוניים, אולם כדי "לשמור על אותנטיות" תיכנן אבן-קמה לגזור את השמות הבדיוניים מתוך שמות של רבנים בשר ודם, אלא שבשל שגגה יצא שנכללו ברשימה הסופית שמות של רבנים קיימים. לטענת אבן-קמה, מרגע שעמד על הטעות, למחרת פתיחת התערוכה, שונו השמות הפרטיים בכרזה הבדיונית ובהמשך שונו גם שמות המשפחה.
השופטת שניידר קיבלה את תביעת הרבנים באופן חלקי. "לא שוכנעתי מדברי הנתבע כי התכוון מלכתחילה להציג שמות פיקטיביים", כתבה בפסק הדין. "[...] שאם כן – מדוע טרח בכלל מלכתחילה לחפש שמות רבנים באינטרנט ולא המציא שמות, כשם שהמציא שמות של 'קורבנות שנקטלו בהתקפת הטרור של הימין הקיצוני'? תשובתו של הנתבע בעניין זה, לפיה הוא ידע להמציא שמות רק של תושבי תל-אביב(!), לא היתה מספקת, וזאת בלשון המעטה".
עם זאת, כיוון שהתובעים בעצמם הודו כי לא נגרם להם נזק בפועל וכי התביעה הוגשה "למען יראו וייראו", ולאור הפעולה הזריזה יחסית לתיקון הכרזה, פסקה השופטת שניידר כי על אבן-קמה והמכללה לפצות את הרבנים בסכום סמלי של 180 שקל כל אחד, וביחד 2,160 שקל. כמו כן פסקה כי עליהם לשלם גם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך-דין לתובעים בסך עוד 12 אלף שקל.
18078-07-11