החודש נבחרו המועמדים הראשונים לקבלת "קרנף הזהב", אות גנאי חדש שיוענק לכלי תקשורת או איש תקשורת שסיקר ערבים אזרחי ישראל באופן "שאינו עולה בקנה אחד עם תפקידה של התקשורת כ'רשות הרביעית' במדינה דמוקרטית – כלומר תקשורת שמחויבת לעקרונות של זכות הציבור לדעת ולסיקור הוגן ואמין, החף מסטריאוטיפים גזעניים והסתה".

מאחורי היוזמה החדשה עומד פורום שותפות-שארקה, המגדיר את עצמו כ"פורום של ארגוני חברה אזרחית למען חברה דמוקרטית, משותפת ושוויונית". על-פי אתר הפורום, מדי חודש יוכרזו מועמדים חדשים לאות הגנאי, ואחת לשנה, בחודש מאי, במקביל להענקת פרס סוקולוב, יוענק האות לאחד מהם.

המועמדות הראשונות לאות, חברות החדשות של ערוצים 1, 2 ו-10, הועמדו במוקד הביקורת של הארגון בשל העובדה שבחודש שעבר לא סיקרו כלל את אישור ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת לקריאה שנייה ושלישית את התיקון לפקודת האגודות השיתופיות, תיקון המאפשר ליישובים קהילתיים לדחות מועמדים שאינם מקבלים את ערכי היסוד של היישוב, ובפועל מעגן בחוק הדרת ערבים.

לדברי רלוקה גנאה, רכזת התקשורת של הארגון, אף שאות הגנאי עשוי להינתן לעורך או עורכת, הוא נועד להיות אות מערכתי ולא אישי. "אנחנו לא רוצים להיכנס לאנשים עם הראש בקיר, אלא ליצור דיאלוג", היא אומרת. "להעיר את תשומת לבם למשהו, שאולי הם לא מודעים אליו, על מנת לשנות את השיח התקשורתי ולהשפיע עליו כך שיהיה דמוקרטי והוגן יותר".

הקביעה כי חברות החדשות בערוצי הטלוויזיה לא סיקרו כלל את אישור התיקון נסמכת על מחקר של ארגון קשב, החבר בפורום שותפות-שארקה. רם כהן, מנהל חטיבת החדשות של הערוץ הראשון, הגיב לפניית הפורום וציין כי הנושא סוקר בתוכנית "לב העניין", המשודרת אחרי הצהריים, אולם גנאה מדגישה כי הפנייה והמחקר מתייחסים למהדורות החדשות המרכזיות.

מאותו מחקר עולה שגם "מעריב" לא סיקר את אישור התיקון. בתשובה לשאלה אם בפורום מצפים מעיתונים מסחריים פרטיים לעמוד באותם סטנדרטים של כלי תקשורת אלקטרוניים, הנמצאים בפיקוח רגולטור ומחויבים לייצוג הולם של כלל אזרחי ישראל, אומרת גנאה: "גם עיתון פרטי מחויב לעקרונות אתיים של תקשורת במדינה דמוקרטית. בתקנון האתיקה של מועצת העיתונות נאסר בפירוש עידוד לגזענות או אפליה. התעלמות ממגזר שלם, או אי-דיון בנושא כל-כך מרכזי לחברה הישראלית, נופלים תחת הקטיגוריה הזו".

יש בישראל עיתונות רוסית, עיתונות ערבית, עיתונות חרדית. אולי עיתונות הזרם המרכזי היא למעשה עיתונות של שבט נוסף, ולא של כולם?

"יכול להיות שבכמה מהמקרים זה המצב בשטח, אבל תקשורת הזרם המרכזי לא אמורה להיות מגזרית. אם מבחינתה רק מה שקורה ליהודים בתל-אביב מעניין, אז זה מאוד בעייתי. עיתונים שמגדירים את עצמם בתור 'העיתון של המדינה' לא רואים את עצמם ככלי תקשורת מגזרי".

אולי הם רואים את עצמם ככלי תקשורת ציוני.

"בלי קשר להגדרה מה זה ציוני, כלי התקשורת עדיין לא יכולים להתעלם מ-20% מאזרחי ישראל, ואני לא חושבת שתמצא אדם מכלי תקשורת מרכזי שיגיד לך שהציבור הערבי כולו לא מעניין אותו. יש להם יומרה לשרת את הציבור הרחב, ואנחנו יוצאים מתוך נקודת הנחה שכלי התקשורת האלה רלבנטיים לכל הציבור ואמורים לייצג את כל הציבור".

לדברי גנאה, עוד מוקדם לקבוע מי יהיו המועמדים לאות הגנאי בחודשים הקרובים, שכן ההחלטה תלויה בסיקור בפועל. יחד עם זאת, היא מציינת שיש תופעות שחוזרות על עצמן בתקשורת הישראלית באופן שיטתי, ועשויות להיות סיבה למועמדות. כדוגמה לכך היא מציינת פרסום תוצאות של סקרי דעת קהל המתיימרות להציג את דעת אזרחי ישראל כולם, ובפועל מתבססות על סקירת דעתם של יהודים בלבד.

במקביל להענקת אות "קרנף השנה" מתכוון פורום שותפות-שארקה להעניק גם ציון לשבח על "עבודה עיתונאית שתרמה במיוחד לדמוקרטיה הישראלית" בהקשר של ייצוג ערבים אזרחי ישראל וסיקור חייהם.