שירות המסרונים וואטסאפ (WhatsApp) קיבע בשנים האחרונות את מעמדו כאחד מיישומי הטלפון החכם הפופולריים ביותר בארץ ובעולם, ולאחרונה נרכש על-ידי פייסבוק בסכום עתק של 19 מיליארד דולר. במהלך מבצע "צוק איתן" הצטרף היישום לסדר היום הציבורי והפוליטי בעקבות חשיפת המקרה שבו הדליפו שלושה חיילי צה"ל את שמות הרוגי אסון הנגמ"ש בסג'עייה, עם תחילת המהלך הקרקעי, והפיצו אותם ברבים באמצעות קבוצות וואטסאפ.

"לאורך היום: שמועות שקריות בווטסאפ", כותרת ב"וואלה" ערב היציאה למבצע "צוק איתן"

מקרה זה, לצד מקרים נוספים של שמועות שהופצו בדרך דומה בעת הלחימה, העלה לכותרות את השימוש התדיר שהישראלים עושים בוואטסאפ לא רק בעת שגרה, אלא גם בזמן חירום. מעבר לעניין התקשורתי בתופעה ונסיונם של הגופים הממסדיים (או כשלונם) להתמודד עם אמצעי תקשורת חדשים, בייחוד בעתות חירום, ניתן לבחון את היישום כשחקן חדש ומרכזי בזירה התקשורתית.

על השאלות אם מבצע "צוק איתן" עשוי להיזכר גם כ"מלחמת הוואטסאפ הראשונה" ואיזה מקום תפס היישום הפופולרי בחייהם של ישראלים במהלכו ניסינו לענות באמצעות סקר שבוצע במהלך השבוע השלישי ללחימה. הסקר בוצע בקרב 500 משיבים, שהם מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית בגילי 16 ומעלה (טעות התקן המרבית: 4.4%). מהסקר עולה כי במהלך מבצע "צוק איתן" מילא היישום מגוון תפקידים ושימושים, כמה מהם מזוהים, על-פי רוב, עם אמצעי תקשורת אחרים.

מתי, כמה ולמה

אחד ממצאי המחקר הבולטים והמעניינים ביותר מצביע על הבדל מובהק בתדירות השימוש בוואטסאפ לפי קרבת מקום המגורים של המשתמשים לאזורי הירי. תדירות השימוש הגבוהה ביותר נמצאה בדרום הארץ, מוקד הפעילות המרכזי במבצע "צוק איתן", ואחריו באזור השפלה, שהיה שני לו בכל הנוגע לרמת חשיפתם של התושבים לסיכון. אזור גוש דן היה השלישי במספר. משתמשים מירושלים וסביבותיה, אזור שנותר מחוץ למעגל הירי במשך רוב ימי הלחימה, השתמשו בוואטסאפ בתדירות נמוכה יחסית.

ממצא יוצא דופן ומעורר מחשבה התגלה ביחס לאזור הצפון. דווקא בקרב תושביו של אזור זה, המצוי בריחוק הגיאוגרפי הגדול ביותר ממוקד המבצע וממפת האיום של ירי הטילים, דווח על שימוש בתדירות גבוהה למדי ביישום. הסבר אפשרי לממצא זה יכול להיות חשש מפני התלקחות חזית נוספת בגבולה הצפוני של המדינה, כפי שעלה בהערכות צבאיות ומדיניות שונות שהושמעו בימי המבצע.

אמצעי התקשורת שדרכם מתעדכנים בנוגע למבצע הצבאי (הגרף מתייחס לתשובותיהם של כל 500 המשיבים)

בעתות חירום עולה תדירות הצריכה של תכנים חדשותיים, וסבב הלחימה הנדון אינו יוצא דופן. כך למשל דיווחו 68% מהמשיבים על התעדכנות בחדשות כמה פעמים ביום באמצעות הטלוויזיה ו-45% התעדכנו באופן דומה באמצעות הרדיו. כצפוי, נמצא כי ככל שעלתה רמת הדאגה הכללית (לעצמי, לקרובים ולמדינה) בתקופת המבצע, כך עלתה מידת ההתעדכנות בחדשות באמצעי התקשורת השונים (בינאישיים ותקשורת המונים).

על אף שאמצעי התקשורת הוותיקים (הטלוויזיה, הרדיו והעיתונים) המשיכו למלא תפקיד חשוב כספקי מידע, קרוב ל-47% מהישראלים השתמשו בוואטסאפ לפחות פעם ביום כדי להתעדכן במצב, ולמעלה מ-36% עשו זאת כמה פעמים ביום. כאשר בוחנים את הנתונים באופן מפורט יותר, עולה כי כמחצית מהישראלים נעזרו בהודעות אישיות כדי להתעדכן בחדשות הקשורות למבצע לפחות פעם ביום, ו-40% בקירוב עשו זאת באמצעות הודעות קבוצתיות.

ממוצע השימוש בווטסאפ כמקור חדשותי לפי גיל

השימוש בוואטסאפ רווח בכל שכבות הגיל, לא רק בקרב קבוצות הגיל הצעירות, המזוהות, על-פי רוב, עם אימוץ מהיר של טכנולוגיות חדשות. עם זאת, בקרב צעירים עד גיל 35 צריכת חדשות באמצעות הוואטסאפ היא עבור רבים תחליף לאמצעי תקשורת ההמונים, בעוד שבקרב קבוצות גיל מבוגרות יותר (55+) ניתן לזהות צריכת חדשות גבוהה באמצעות הוואטסאפ לצד שימוש בערוצי החדשות המסורתיים.

תפקיד מרכזי נוסף מילא הוואטסאפ בכל הנוגע להתעדכנות בשלומם של בני משפחה וחברים: 49.2% מהישראלים השתמשו בהודעות אישיות לצורך התעדכנות בשלום קרוביהם לפחות פעם ביום, בעוד ש-43.5% עשו זאת באמצעות הודעות קבוצתיות. ייתכן שממצא זה (ואחרים) עשוי להסביר את העובדה ש-28% מהמשיבים הסכימו או הסכימו מאוד עם הקביעה שהיישום עוזר להם להירגע ולהפיג מתחים. יתרה מכך, במהלך המחקר נמצא קשר חיובי בין תדירות השימוש בוואטסאפ ומגוון השימושים הנעשים בו לבין מידת תרומתו להפגת מתחים, כפי שייחסו לו המשיבים.

שמועות, בדיחות ומחאות

תופעת הפצתן של שמועות במהלך "צוק איתן" עוררה ביקורת ציבורית על עצם קיומה ועל השלכותיה הפוטנציאליות. כאשר נשאלו משתתפי המחקר על מעורבותם בהפצתן ו/או בצריכתן של שמועות מעין אלו, הודו 31% מהמשיבים שהיו מעורבים בהעברת שמועות לפחות פעם אחת במהלך ימי הלחימה. סוג אחר לגמרי של הודעות וואטסאפ זכה לפופולריות מרשימה בימי המבצע הצבאי: 85% מהמשיבים היו מעורבים בהעברת הודעות הומור/סאטירה הקשורות ללחימה לפחות פעם אחת, 50% מהם עשו זאת לפחות פעם ביום.

נוכחותו של היישום בימי הלחימה בלטה מאוד גם בכל הנוגע להיבטים שונים של מעורבות אזרחית והתגייסות: 44.6% מהמשיבים היו מעורבים בהעברת ידיעות שעודדו פעולה (התנדבות/תרומה/מחאה) לפחות כמה פעמים בשבוע, בעוד ש- 67.5% עשו זאת לפחות פעם אחת במהלך המבצע.

העברת תכנים בוואטסאפ במהלך המבצע

עם הפיכתו של היישום למקור מידע חדשותי עבור משתמשים רבים בזמן מבצע "צוק איתן", לא מפתיע לגלות כי 42% מהמשיבים הסכימו או הסכימו מאוד שהוואטסאפ עזר להם להישאר מעודכנים במצב, 30% הסכימו או הסכימו מאוד שסייע להם להבין טוב יותר את החדשות, ו-21% הסכימו או הסכימו מאוד שסייע להם לגבש עמדה ביחס למתרחש בימי הלחימה.

השפעות משמעותיות נוספות שיוחסו לשימוש בוואטסאפ בעת המבצע הצבאי ניתן להגדיר כ"השפעות אינטגרטיביות": 31% מהמשיבים הסכימו או הסכימו מאוד שהשימוש ביישום חיזק את תחושת השייכות שלהם למדינה, ובדומה לכך בקרב 41% הוא חיזק את תחושת שייכותם לקהילה. שיעור זהה של משיבים (41%) דיווחו שהשימוש בוואטסאפ בזמן הלחימה גרם להם לרצות לעשות משהו למען הלוחמים ו/או האזרחים. הבדלים מגדריים מעניינים קיבלו ביטוי בהקשר זה: בממוצע, נשים ייחסו ליישום רמה גבוהה יותר של תרומה לתחושת הקהילתיות והמגויסות שלהן, בהשוואה לגברים.

בהתבסס על ממצאי הסקר ניתן לקבוע כי השיח הציבורי-תקשורתי בנוגע למרכזיותו של יישום הוואטסאפ בימי מבצע "צוק איתן" קרוב מאוד למציאות וכי הוואטסאפ מילא תפקיד מרכזי הן בתחומים המזוהים עם כלי התקשורת המסורתיים, כהפצת מידע, עדכון בחדשות ופרשנות, והן בתחומים המזוהים עם אמצעי תקשורת בינאישית, כשיחות טלפון ומסרונים, בעיקר לצורך התעדכנות בשלום החברים והקרובים.

ממצאי המחקר מעידים עוד על מרכזיותו של היישום כבמה להעברת מסרים הומוריסטיים, להפצת "שמועות חדשותיות" ולגיוס אזרחים לפעולה למען הקהילה. במובן זה יש בממצאי המחקר כדי להחליש את עוצמת הטענה שלפיה שימוש באמצעי תקשורת מקוונים מעודד פסיביות ואדישות חברתית.

את המחקר ערכו ד"ר ורד מלכה, ד"ר רות אבידר וד"ר ירון אריאל מהחוג לתקשורת במכללה האקדמית עמק-יזרעאל ואילת חן-לוי מהמרכז לחקר האינטרנט והחוג לניהול מידע וידע באוניברסיטת חיפה. הסקר בוצע על-ידי מכון רושינק