ב"וואלה" סיפקו ביום ראשון השבוע (7.9.14) שיעור נפלא בייצורה של ידיעת נפל הפותחת בהבטחות להתפרצות וולקנית ומסתיימת בקושי בנפיחה. הכותרת "תוכנית ההתנתקות" ותמונתו של מיטש גולדהאר במורד הידיעה הכינו את הקרקע לספקולציה שהכותב, יניב טוכמן, החליט לכתוב עליה טור, ולפיה גולדהאר, הבעלים של מכבי תל-אביב, ייפרד מן הקבוצה.
אפשרות כזו היא רעש אדמה בדרגה 8 עבור הכדורגל הישראלי ו-10 עבור המועדון. הכותרת הטעונה, שלוחצת על כפתורי ההתרגשות והמועקה הקולקטיביים, הבטיחה מספר שיא של הקלקות, וייתכן שאף קיימה, אלא שהמחיר הוא כרגיל צניחה בטור הנדסי באמון הקוראים. את הבוז שהרוויח האתר סיכם היטב הטוקבקיסט האלמוני תחת השם "וואלה תתביישו": "עיתונאות שכונה", ציין. "איך מפרסמים דברים ירודים כאלה? הנה נכנסנו הקלקנו. מרוצים?".
מיטש גולדהאר, הבעלים של מכבי תל-אביב (צילום מסך)
טוכמן הסב את תשומת לבם של הקוראים לעובדה שגולדהאר, הבעלים היהודי-קנדי של מכבי תל-אביב, שתחת ניהולו חזרה מכבי תל-אביב להיות אימפריה וזכתה בשתי האליפויות האחרונות, לא הגיע הקיץ לבקר בישראל, לראשונה אחרי חמש שנים, ודווקא כשהמועדון חווה כמה משברים. "מטבע הדברים בסיטואציה הזו נשאלת השאלה, למה?", הניח טוכמן את המסד הרעוע לידיעה שלו, כשהוא שותל את התשובה המתבקשת בגוף השאלה. "מדוע הוא לא הופיע? למה לא נחת בישראל כדי לנהל את המועדון שלו מקרוב במיוחד בעת המלחמה?".
רבים וטובים נמנעו מלהסתכן בלטוס לארץ בימים שבהם השמים מלאו ברקטות וטילי כיפת-ברזל, וקשה שלא להבין אותם. אבל האפשרות הזאת לא נראתה לטוכמן סבירה, כי מיד המשיך בטוויית הפסבדו-דרמה: "שאלות יש הרבה. תשובה יחידה לא קיימת". טוכמן טרח הרבה בבניית המגדל שלו. הוא כתב כי בכל שנה השקיע גולדהאר כ-60 מיליון שקל, ובסך-הכל 300 מיליון, אלא שכעת הוא קרוב להתפכח מהפנטזיה לבניית איזה מודל כלכלי שגם יכניס לו רווחים. "הכדורגל הישראלי לא יהיה לעולם עסק כלכלי", כתב, "וגם אם מכבי תל-אביב עושה כסף מהחנות ברחוב דיזנגוף וממרצ'נדייז, זה לעולם לא יגיע למצב בו הוא לא צריך לדחוף את היד עמוק מאוד לכיס כדי להחזיק את המועדון".
אחרי להג נוסף על מקומו של הכדורגל הישראלי ביחס לאירופה, והקביעה שאם מכבי תל-אביב תגיע לליגת האלופות זה יהיה מקרי, ביצע לפתע הכתב היפוך דרמטי והרגיע את האוהדים והקוראים: "ובכל זאת, קרוב לוודאי ששחקני מכבי תל-אביב ועובדי המועדון יכולים לישון בבטחה. ה-DNA של גולדהאר לא ייתן לו לעזוב כל-כך מהר. בטח, כל עוד הוא לא קיבל את תמונת הניצחון שהוא כל-כך רצה". קצת התבלבל, טוכמן, בין היהודי-הקנדי לצבא ההגנה לישראל, אבל כשמקשקשים הכל הולך.
תוכנית ההתנתקות של יניב טוכמן
הפזילה הקשה לז'רגון ליקוק הפצעים בעקבות "צוק איתן" הובילה אותו, כצפוי, לעוד ניחוש עילג וחסר נימוקים בסגנון דומה: "יותר משקשה לרכוש קבוצת כדורגל, קשה להשתחרר ממנה, על אחת כמה וכמה כשקוראים לך מיטש גולדהאר, ואתה חייב לנצח במה שהתחלת".
אם ככה, התחלנו עם תוכנית התנתקות וגמרנו עם תוכנית היצמדות. אוהדי מכבי תל-אביב, שלמראה הכותרת לקו בהתקף חרדה, קיבלו בסיום כדור הרגעה, אבל גם חטפו את הג'ננה.
קוראים רבים שביזבזו שתי דקות מחייהם על הידיעה המופרכת הזאת חשו מרומים. תגובות הזעם הרבות העידו על כך: "לא הבנתי מה אתה רוצה", "עוד פעם כתבות הסרק האלה?", "כתבה שלא מבוססת על כלום", "סתם לעשות רעש", "עיתונות בינונית במיטבה", "אתה מבייש את המקצוע", ועוד.
הכתבה תויגה תחת הכותרת "הבלוג של יניב טוכמן", כאילו כדי להצביע על כך שלא מדובר במוצר של שדרת העורכים והכותבים של האתר, אלא בתוצר חלול שנשלה מהפח שלו; "בלוג" שבו הכתב רשאי, ככל אדם, להגג מחשבות קש, ששודרג משום מה לידיעה ראשית עם אופי סנסציוני, אבל הלו, כולה בלוג, חברים. עיתונות חפשו במקום אחר. אגב, הצצה לבלוג של טוכמן ב"וואלה" מגלה שזהו הפוסט הראשון שלו. משמע, הרומן רק התחיל, אל תלכו לשום מקום.
ספורט "וואלה", שממוקם בתודעת אוהדי הספורט גבוה מיתר האתרים, לוקה כנראה בהנגאובר קל. כדאי שיצטייד בדלי מי קרח קטן, אם לא לטובת איזה מיזם אופנתי למען חשוכי מרפא, אז לפחות כדי להתעשת ולהיזכר שלקוראים שלו יש זיכרון ארוך, ובעיקר נאמנות שנשענת על יחסים של כבוד הדדי.
החצרנות של one
ב-one ממשיכים לספק במלוא הכוח עיתונות חצר משובחת לאייל ברקוביץ', המנג'ר של הפועל תל-אביב ויקירם של בכירי האתר. הכותרת "פלאח ואזולאי לא יעברו בגלל החמדנות של דגני?" נועדה להשחיר את פניו של הכדורגלן וללחוץ עליו לסגת מסירובו לעבור למכבי חיפה בגלל 30 אלף שקל שהפועל תל-אביב חייבת לו, ובכך להוציא לפועל את עסקת החליפין (מה שאכן קרה לבסוף).
"החמדנות של דגני", one
מי שקבע שדגני חמדן הוא גורם שבידיעה כונה "בהפועל תל-אביב אמרו". ב-one ויתרו על הגרשיים סביב המלה "חמדן", ולמעשה קיבלו ללא עוררין את גרסת הקבוצה שמדובר בשחקן תאב בצע.
תגובת סוכנו של דגני, שהוא בסך-הכל מבקש את המגיע לו, עשויה היתה לשכנע את הכתב ואת המערכת לבצע היפוך מחשבתי וללכת על הכותרת "פלאח ואזולאי לא יעברו בגלל הקמצנות של הפועל?". אבל במציאות של one, שבה מיישרים קו על-פי האינטרסים של מנג'ר קוסם וידיד המערכת, זה לעולם לא יכול לקרות.
לתגובות: yegerm9@walla.co.il