"איגוד תעשיות המזון: 'פתיחת השוק לייבוא מזון תחסל מפעלים ולא תוריד מחירים'", נכתב בכותרת ידיעה של יובל אזולאי ב"גלובס". הידיעה, המסתיימת בהודעה על פרס שיינתן ליצרן טחינה, נקראת כולה כקומוניקט לקראת "הכנס השנתי של איגוד תעשיות המזון בהתאחדות-התעשיינים". במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות" משכילים לקבל כסף מגיבורי ידיעות הקומוניקט שלהם. נווית זומר חתומה על טקסט מפרגן למפעל טחינה ("יהודי, מוסלמי ונוצרי עושים טחינה"), שבסופו הכיתוב "המדור מתפרסם כחלק משיתוף פעולה עם איגוד תעשיות המזון בישראל".
האם ידיעות קומוניקט לא ביקורתיות כמו זו שב"גלובס" אינן עדיפות למפרסמים – במקרה זה, תאגידי המזון – על פני ידיעות תוכן שיווקי כמו אלו הרווחות ב"ידיעות אחרונות"? לא בטוח. ידיעה כמו זו שב"גלובס" מוצגת כידיעה עיתונאית לכל דבר, הגם שאין בה יומרה כלשהי לבדיקה עיתונאית או לפחות אתגור של הטענות והקביעות המוצגות בה, ובכך היא לכאורה משרתת טוב יותר את המסר הפרסומי (הקמפיין של התאגידים נגד פתיחת השוק). מנגד, מאחר שזו ידיעה שמושאה לא שילם עליה (באופן ישיר לפחות), הרי שהמפרסם אינו יכול להיות בטוח שהיא לא תהיה ביקורתית או שבכלל תתפרסם.
ועוד דבר שיש להביא בחשבון: הגילוי הנאות שב"ידיעות אחרונות" הוא לכאורה כורח שנכפה על המפרסם כמס שפתיים לאתיקה העיתונאית, אבל אחרי הכל גם הוא מרוויח ממנו. כך הידיעה ב"ממון", ודומות לה שהתפרסמו ומתפרסמות ב"ידיעות אחרונות", משמשות איתות לעיתונאים, עורכים ומו"לים. הן מסמנות את האיגוד כגוף בעל ממון המנהל קמפיין ופתוח להצעות.
שער המוסף "מסלול" של "ידיעות אחרונות", 16.6.14
לא רק מוזס עושה לביתו, גם הכתבים החביבים עליו. "רז שכניק התנדב לבדוק", נכתב בכותרת המשנה לראשית על שער מוסף "מסלול", שיחד עם "24 שעות" (היום: הקרן-לידידות) ו"ממון" משמש מסלקת התוכן השיווקי העיקרית של העיתון (היום: רשות הטבע והגנים). מה התנדב לבדוק שכניק, כתב בידור המתמחה בכיסוי עניינים שיש להם קשר לאהבותיו ושנאותיו של הבוס? שיט בספינת תענוגות לאורך החופים הקריביים.
בהמשך הגיליון מספקת גם נווית זומר את רשמיה משיט תענוגות אחר, ששולם על-ידי חברה נוספת. כתבה אחרת היא פרי טיול לאיטליה של עורכת ב"ידיעות", רינת זיו, והצלם תומריקו, שמומן על-ידי חברת תיירות שלישית. שלוש הכתבות הללו הן שלוש הכתבות היחידות במוסף.
אם רוצים בעיתון לצ'פר מי מעובדיו, מדוע על הקוראים להתעדכן בחוויותיו? זו שאלה רטורית כמובן. הרי רק כך תשלם חברת התיירות על הבילוי. כלומר, מי ששילם על החופשה שרצו ב"ידיעות" להעניק לעורך/כתב/צלם הם הקוראים. ולא סתם קוראים, אלא קוראים במוסף, שלמרבה האירוניה, במחלקת הפרסום של העיתון משווקים אותו כבונוס מיוחד "למנויים בלבד".