לפני כמה ימים הדלקתי את הרדיו בשעת ערב מאוחרת למדי. שוטטתי על הסקאלה, נחתתי על רשת ב' וקיוויתי לפגוש משהו מעניין. לשמחתי, בדיוק התחילה שיחה על נושא שקרוב ללבי: חקלאות ומזון. על הפרק – תערוכה חדשה בפארק המדע של באר-שבע (קומפלקס מרשים, מסממני התנופה של עידן רוביק דנילוביץ'), שעוסקת ב"הגנת הצומח".

על הקו היה נציג פארק קרסו למדע (זה השם הרשמי של הפארק, על-שם הקבוצה/משפחה שהשתתפה במימונו). הוא סיפר בהתלהבות על התערוכה שאמורה לרתק את ילדי הדרום: בעולם של היום, הסביר, יש יותר בני-אדם ופחות שטחים ומשאבים, וכדי שניתן יהיה להאכיל את כולם צריך לשכלל את הטכנולוגיות, להגדיל את התפוקות החקלאיות ולהשתמש בחומרים שמגינים על הצמחים מפני מחלות ומזיקים ומאפשרים להם להניב מה שיותר תוצרת.

תוך כדי ההסבר הבחנתי שנציג המוזיאון מרבה להשתמש במלה "אדמה". בתחילה הנחתי שהוא מתכוון לקרקע פשוטו כמשמעו, זו שמשמשת מצע לגידולים החקלאיים, אבל אז נפל האסימון: הוא מתכוון לחברת "אדמה".

לוגו חברת אדמה לאחר שבעליה הסינים שינו את שמה ממכתשים-אגן

אדמה הוא השם החדש של מכתשים-אגן. צחוק הגורל: דווקא אחרי שהשליטה במכתשים-אגן עברה מנוחי דנקנר לתאגיד הסיני כמצ'יינה, מישהו שם החליט שחשוב להעניק לחברה שם עם ניחוח עברי-חקלאי-שורשי. אדמה/מכתשים מייצרת, כידוע, קוטלי עשבים, חומרי הדברה ושאר רעלים כימיים שמשמשים בחקלאות האינטנסיבית. ואדמה/מכתשים – שמדורגת בעשירייה הפותחת של יצרניות הכימיקלים לחקלאות בעולם – היא זו שעומדת מאחורי התערוכה במוזיאון המדע. או בניסוחו של האתר העירוני: "התערוכה 'הגנת הצומח' הוקמה על-ידי הצוות המקצועי של פארק קרסו למדע ו'אדמה פתרונות לחקלאות' (מכתשים לשעבר)".

חקלאות בעידן המודרני היא נושא מרתק לתערוכה מדעית, אבל כשהתוכן של תערוכה כזו מוכתב על-ידי תאגיד לחומרי הדברה כימיים, זה דומה לתערוכה על תעשיית הבשר שתכניה ייקבעו על-ידי אדום-אדום. הטענה כאילו רק באמצעות שימוש בחומרי הדברה ניתן להאכיל את אוכלוסיית העולם (משימה שבפועל אינה עולה יפה, כפי שיעידו מאות מיליוני רעבים) היא טענה לגיטימית, אבל לצדה כדאי גם להזכיר את ההשלכות הבריאותיות החמורות של שימוש יתר ברעלים כימיים ואת זיהום הקרקע ומקורות המים.

באותה הזדמנות אולי כדאי גם לציין שבשנים האחרונות ניהלו תושבי ניר-גלים, המושב שמשקיף על מפעל אגן-כימיקלים מעברו השני של הכביש, מאבק ממושך נגד מפגעי הריח, הרעש וזיהום האוויר שלטענתם יצר המפעל. לכל אלה, מיותר לציין, לא היה זכר בראיון הרדיו עם נציג פארק המדע. הוא רק הפליג בשבחי "תכשירים להגנת הצומח" וגרם הרבה נחת לפרנסי החברה שמייצרת אותם ושעמדה מאחרי הכנת התערוכה. מהצד העיתונאי של הקו, אגב, לא נשמעו תהיות או הערות.

אז מה היה לנו? מוזיאון ציבורי שמתיימר להנגיש לנוער הבאר-שבעי מדע אובקייטיבי ומתהדר בתערוכה שנעשתה בשת"פ עם תאגיד שמשתמש במוזיאון כפלטפורמה להפצת תפיסת העולם שלו והאדרת המותג; ראיון רדיו שנשמע כמעט כמו תשדיר מטעם התאגיד, ובסך-הכל – חבילה של מידע "מדעי" ו"עיתונאי" שעוברת לציבור דרך הפילטר של חברה מסחרית. רק אצלי השילוב הזה יוצר תחושה עזה של מחנק?