הדומיננטיות של האינטרנט במערכת הבחירות עשויה להיראות לכמה מהישראלים דרמטית. מפלגת ארץ-חדשה, המכונה גם "מפלגת ההאש-טאג", נשענת כמעט בלעדית על פעילותה בפייסבוק ובפלטפורמות מדיה חברתית אחרות. אך סקר שנערך לקראת הבחירות על-ידי "העין השביעית" בשיתוף בית-הספר לתקשורת של המסלול האקדמי במכללה למינהל והמכון הישראלי לדמוקרטיה מגלה כי במערכת הבחירות הנוכחית, דווקא הטלוויזיה משחקת תפקיד מרכזי, הרבה יותר מהאינטרנט. מצד שני, בחינה של תשובות הנשאלים בחלוקה לקבוצות גיל מגלה כי יש קו שבר דורי שממוקם בגיל 45.

פרסומת לטלוויזיה, 1965 (דן ה', רשיון cc-by-nc-sa)

במסגרת הסקר, שעבודת השדה שלו בוצעה בתאריכים 25–30 בדצמבר 2012, על-ידי מכון מדגם בפיקוח מרכז גוטמן לסקרים, נאספו נתונים מ-602 נשאלים שהם מדגם מייצג של בני 18 ומעלה בישראל. הנשאלים רואיינו באמצעות הטלפון (בשפות העברית, הרוסית והערבית). ראוי לציין כי השיחות נעשו לטלפונים נייחים בלבד, עובדה העשויה להתבטא בהטיה לטובת המדיה המסורתית. בעוד שהסקר בדק שורה של נושאים, ברשימה זו יפורטו עיקרי המסקנות בכל הקשור להתנהגות התקשורתית של האוכלוסייה בישראל, כפי שהיא משתקפת בסקר.

מהנתונים עולה כי 80% מהנשאלים במדגם גולשים באינטרנט. לכ-45% מהם חשבון באתרים חברתיים דוגמת פייסבוק, טוויטר או אינסטגרם. נתונים אלו יהפכו למשמעותיים בהמשך.

במסגרת הסקר נשאלה השאלה הבאה: "כשאתה רוצה לדעת משהו על מה שקורה בפוליטיקה או על המפלגות ומועמדיהן, באיזה ממקורות המידע הבאים אתה משתמש". הנסקרים יכלו לענות כמה תשובות, כמו "רדיו", "טלוויזיה" "חוגי בית" ותשובות אחרות (ולכן התשובות מסתכמות ביותר מ-100%). מניתוח התשובות עולה כי בקרב כלל המדגם, הטלוויזיה נמצאת במקום הראשון וכ-57% מהנשאלים הזכירו אותה. במפתיע, העיתון המודפס והרדיו הגיעו למקום השני והשלישי (כ-43% וכ-39% בהתאמה), כאשר אתרי החדשות באינטרנט הגיעו למקום הרביעי, עם כ-37%.

ואולם כזכור, המדגם מכיל גם את אלו שאינם גולשים באינטרנט כלל. כאשר מנפים אותם, התמונה משתנה. הטלוויזיה עדיין מחזיקה במקום הראשון עם 57%, אך אתרי החדשות המקוונים מזנקים למקום השני עם כ-46%. העיתון המודפס והרדיו יורדים למקום השלישי והרביעי בהתאמה. אגב, הרשתות החברתיות כמקור מידע למתרחש בזירה הפוליטית הוזכרו רק על-ידי חמישית מגולשי האינטרנט.

אחרי שפירטו את רשימת מקורות המידע, התבקשו הנשאלים לבחור מקור מידע עיקרי לאינפורמציה פוליטית. כ-27% בחרו בטלוויזיה לעומת כ-20% שבחרו בעיתון המקוון. הרשתות החברתיות הוזכרו כמקור מידע עיקרי לעניינים פוליטיים על-ידי פחות מ-4% מהנשאלים. בקרב גולשי האינטרנט המגמה השתנתה, ואתרי האינטרנט הדביקו את הפער מול הטלוויזיה ושני אמצעי התקשורת התייצבו במקום הראשון עם כ-25% כל אחד. הרשתות החברתיות רשמו עלייה מזערית לכ-4.5%.

בתשובה לשאלה הזו נחשף אחד הסיפורים המעניינים של הסקר, סיפור קו פרשת המים של בני ה-45. הנה פילוח תשובות הנשאלים בחלוקה לגיל.

טבלה 1: מקור המידע העיקרי – כלל הנשאלים בחלוקה לקבוצות גיל

כפי שניתן לראות מטבלה 1, אתרי החדשות באינטרנט הם אמצעי התקשורת העיקרי של בני ה-44–18, אולם בקבוצת הגיל הבאה, 45–54, המגמה מתהפכת.

כאשר בוחנים מה קורה בקרב הנשאלים היהודים בלבד (טבלה 2), מגלים שהפערים בגילים הצעירים מתחדדים, אך קו פרשת המים, בכל הקשור למקור המידע העיקרי, נשמר והוא עדיין ניצב על גיל 45.

טבלה 2: מקור המידע העיקרי – יהודים בחלוקה לקבוצות גיל

ומה קורה בקרב גולשי האינטרנט, יהודים וערבים? נראה שמחסום גיל ה-45 נסדק.

טבלה 3: מקור המידע העיקרי – כלל המדגם שגולשים באינטרנט, בחלוקה לקבוצות גיל

כאשר בוחנים את המצב בקרב גולשי האינטרנט היהודים, התמונה מתבהרת. כפי שניתן לראות מטבלה 4, הפערים בין הטלוויזיה לאתרי החדשות באינטרנט בקרב בני 24–44 ברורים וחדים. היחס בין אתרי החדשות לטלוויזיה מתהפך רק בקרב בני 55 ומעלה.

טבלה 4: מקור המידע העיקרי – יהודים שגולשים באינטרנט, בחלוקה לגיל

משמעות הנתונים היא שהטלוויזיה משחקת תפקיד חשוב עבור ישראלים רבים ומשמשת עבורם מקור מידע עיקרי, אולם אותם הנתונים מלמדים שהצעירים עוברים לרשת. בעוד שאלו חדשות טובות עבור אתרי החדשות, לא בטוח שהתשובה לשאלה הבאה תניח את דעתם.

הנשאלים התבקשו לבחור מקור מידע אחד ולהצביע עליו כמקור הרציני והמהימן ביותר. הטלוויזיה הגיעה למקום הראשון (26.5%), העיתון המודפס והרדיו אחריה עם כ-10.5% כל אחד, ואתרי החדשות ברשת הגיעו למקום הרביעי עם כ-7.5% בלבד. אגב, הרשתות החברתיות הוזכרו כמקור המידע הרציני והמהימן ביותר רק על ידי 3.5% מהנשאלים.

חלוקה לקבוצות גיל בקרב גולשי האינטרנט חושפת תמונה מרתקת. קבוצת הגיל הצעירה ביותר, בני ה-18–24, סימנה את הטלוויזיה כמקור המידע הרציני והמהימן ביותר בשיעור הגבוה ביותר (38%) מבין כל קבוצות הגיל האחרות, אפילו יותר מבני ה-65 ומעלה (כ-17%). לעומת זאת, אתרי החדשות באינטרנט זוכים ליחס מזלזל למדי.

כך, למשל, רק 8.4% מבני ה-18–24 סבורים שאתרי החדשות הם הרציניים והמהימנים ביותר. שיעור דומה של צעירים (8.4%) העניק לרשתות החברתיות את התואר "המקור המהימן והרציני ביותר" (אף קבוצת גיל אחרת לא נתנה לרשתות החברתיות את התואר "האמין והרציני ביותר" בשיעורים גבוהים יותר מקבוצת גיל זו). זאת ועוד, בקרב בני ה-45–54 נרשם שפל יוצא דופן ביחס לאתרי החדשות ברשת, כאשר רק כ-1% מהנשאלים בקבוצה זו סברו שהם אמינים ורציניים יותר מאמצעי תקשורת אחרים.

פרסומת לטלוויזיה, 1955 (ג'יימס ווהן, רשיון cc-by-nc-sa)

בהערת אגב ראוי לציין שגולשי האינטרנט בני 54–45 גילו את חוסר האמון הגדול ביותר כלפי כל אמצעי התקשורת, ו-25% מהם ענו כי אף כלי תקשורת אינו רציני או מהימן. למעשה, תשובה זו היתה הפופולרית ביותר בקבוצת גיל זו.

שאלה נוספת שראוי לתת עליה את הדעת נוסחה כך: "האם דנת בזמן האחרון עם אנשים, במשפחה, בעבודה בלימודים או במקום אחר, האם להצביע או עבור מי להצביע? באיזו דרך עשית זאת?". גם במקרה הזה יכלו הנשאלים לענות כמה תשובות, ולכן התשובות מסתכמות ביותר מ-100%. גם במקרה זה, החלוקה לגילים חושפת מסקנות מעניינות.

חלק ניכר מהנשאלים, כשליש מהם, בקבוצות הגיל השונות, טענו שכלל לא דנו בנושא הזה בשום דרך. כאשר מנטרלים את הקבוצה הזו מסתמנת מציאות מעניינת. רוב הנשאלים, בכל קבוצות הגיל, מעדיפים את השיטה הוותיקה והמאוד לא דיגיטלית, של שיחה פנים-אל-פנים. כך, לדוגמה, כמעט 92% מהצעירים בני 24–18 ענו כי הם דנו בנושא ההצבעה פנים-אל-פנים. למעשה בכל קבוצות הגיל שיעור הנשאלים שענה כי דיבר על הנושא פנים-אל-פנים נע סביב ה-90%.

ואולם בניגוד לקבוצות גיל אחרות, קבוצת הצעירים פנתה בשיעור הגבוה ביותר לרשתות חברתיות. מעט יותר מעשירית מהנשאלים (כ-11%) בני 24–18 ציינו שהם דנו בנושא זה ברשתות חברתיות, בכתיבת פוסט, בתגובה לו או באמצעות "לייק". אף קבוצת גיל אחרת לא ציינה שדנה בנושא ההצבעה ברשתות החברתיות בשיעורים כה גבוהים. לשם השוואה, רק כ-6% מהנשאלים בני 25-34 דנו בנושא ברשתות חברתיות, כ-3% מבני 45-54 ו-0% בני 55-64.

אז היכן אנשים מדברים על נושא ההצבעה חוץ מפנים-אל-פנים? בטלפון. כ-20% מהנשאלים בני 35-44 וכ-18% מבני ה-24-34 וה-65 ומעלה דיווחו כי הם מדברים בטלפון על נושא ההצבעה. אולי גם זה עניין דורי. רק 3% מבני ה-18-24 משוחחים על נושאי ההצבעה בטלפון.