רשות השידור הגישה הבוקר לוועדה לענייני ביקורת המדינה ממצאי בדיקה שהתבצעה לבקשת יו"ר הוועדה, ח"כ רוני בר-און. בבדיקה נערכה השוואה בין מספר הראיונות והאזכורים להם זכו חברי כנסת מהקואליציה ברשת ב' לבין מספר הראיונות והאזכורים של חברי הכנסת מהאופוזיציה.

ברקע הבדיקה פרסומים חוזרים ונשנים על פוליטיזציה גוברת ברשות, בעקבות מינויים של מיקי מירו למנהל קול-ישראל ויוני בן-מנחם למנכ"ל הרשות. לפני כחודשיים וחצי דווח ב"גלובס" כי מנהל רשת ב', מוטי אמיר, טען במכתב ששלח ליו"ר הרשות אמיר גילת ש"מאז מינויו של מיקי מירו גדלו ב-50% הראיונות והמופעים של אנשי הליכוד ביומני החדשות ובתוכניות האקטואליה של רשת ב', מכ-600 פעמים בחודש לכ-900 פעמים בחודש שבו מכהן מירו".

מגמות בשיעורי אזכורים של חברי כנסת ברשת ב' ב-2011 (מתוך הדו"ח)

בדיקה שערכה חברת יפעת מידע תקשורתי עבור "גלובס" מצאה כי סיקור רשות השידור את פרשת שרה נתניהו והמטפלת הנפאלית בבית ראש הממשלה היה מצומצם ביותר לעומת כלי תקשורת אחרים.

בעקבות הטענות לפוליטיזציה ביקש ח"כ בר-און בישיבה הקודמת של הוועדה מנציגי רשות השידור לבדוק את מספר המופעים ברדיו ובטלוויזיה של חברי כנסת מהקואליציה לעומת חברי כנסת מהאופוזיציה בשתי תקופות: ינואר 2001 עד יוני 2011, ויולי 2011 עד סוף ספטמבר 2011 (מירו נכנס לתפקיד מנהל קול-ישראל באמצע חודש יולי).

הבוקר, כאמור, הגישה רשות השידור דו"ח שערכה מבקרת הפנים של הערוץ, איתנה גרגור, ובו הושווה מספר השמעות חברי הכנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה בכל התוכניות של רשת ב'. לפי הבדיקה, בכל התקופה נערכו 915 ראיונות, מתוכם 554 עם חברי כנסת מהקואליציה ו-361 ראיונות עם חברי כנסת מהאופוזיציה (יש לציין כי בקואליציה, באופן טבעי, יותר חברי כנסת מאשר באופוזיציה, 66 לעומת 54).

החלוקה לתקופות מעלה כי בתקופה הראשונה, טרם כניסתו של מירו לתפקיד מנהל קול-ישראל, רואיינו חברי כנסת מהקואליציה 355 פעמים ואילו חברי כנסת מהאופוזיציה 217 פעמים. בתקופה השנייה, לאחר כניסתו של מירו לתפקיד, רואיינו חברי כנסת מהקואליציה 199 פעמים לעומת 144 ראיונות עם חברי כנסת מהאופוזיציה.

כך, בניגוד לטענות על ריבוי הופעות של חברי כנסת מהקואליציה ברדיו, מהבדיקה שערכה מבקרת הפנים של רשות השידור עולה כי בתקופתו של מירו דווקא צומצם הפער בין מספר הראיונות של חברי קואליציה ואופוזיציה.

דו"ח רשות השידור בוחן גם את מספר האזכורים של חברי כנסת בתקופות הללו ומצא כי במשך כל התקופה שנבחנה 79% מהאזכורים (11,445) היו של אנשי קואליציה ואילו 21% (3,107) של אנשי אופוזיציה. חלוקה לפי תקופות מעלה כי בתקופה הראשונה הובילו חברי הקואליציה על האופוזיציה ביחס של 7,661 לעומת 1,884 ואילו בתקופה השניה ביחס של 3,784 לעומת 1,223. במילים אחרות, גם לפי משתנה זה ניכר צמצום בפער בין הקואליציה לאופוזיציה דווקא בתקופתו של מירו.

הממצאים בדו"ח ספגו ביקורת עם פרסומם.כפי שצוין באתר וואלה, הדו"ח גם לא טיפל בטענות כי פוליטיקאים מהקואליציה רואיינו למשך זמן ארוך יותר ולא רק מספר פעמים רב יותר. כמו כן לא כלל הדו"ח בבדיקתו מרואיינים מטעם הקואליציה שאינם חברי כנסת, כגון דוברים ואנשי לשכות שרים וראש הממשלה. כמו כן, יצוין כי הבדיקה לא כללה את הראיונות והאזכורים במשדרי החדשות והאקטואליה של ערוץ הראשון.

גם בדיקת האזכורים בעייתית, כפי שמודגש בדו"ח עצמו, משום שאין לתוכנה בה השתמשו מחבריו היכולת להבחין בין אזכורים שליליים, אגביים או חיוביים. כך למשל יתכן כי מספר האזכורים הגדול יותר של חברי האופוזיציה נובע מכך ששמם הוזכר לשלילה על-ידי חבר קואליציה.

עוד עולה מהדו"ח כי תשעה מחברי הכנסת מהאופוזיציה כלל לא רואיינו, וכך גם 13 חברי כנסת מהקואליציה. אחד מהם הוא ראש הממשלה, בנימין נתניהו.