שלוש חלופות ועוד אחת

"ייתכן מאוד שכולנו נכנסים לשבוע שיכונה בעתיד על-ידי ההיסטוריונים כ'שבוע שזיעזע את העולם'", כותב סבר פלוצקר בפתח טור המתפרסם הבוקר במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות". הנה תסריט הזעזועים של פרשן הכלכלה: "נצחון השמאל והימין הקיצוניים ביוון, שמיטה חד-צדדית של חובותיה, התנפלות המונית על הבנקים במדינות דרום אירופה, הזרמת אשראי זול בטריליוני יורו על-ידי הבנק המרכזי של אירופה והתפשטות התחושה שאין מנוס מפירוק החבילה האירופית". אפשר שגם ההפך יקרה, מרגיע פלוצקר, ועל כל מקרה משרטט שלוש אפשרויות למניעת השפעה שלילית של המהומה בכלכלה העולמית על המשק הישראלי.

תחת הכותרת "איך יוצאים מהפלונטר הכלכלי?" מציג פלוצקר שלוש חלופות: את הראשונה ("קיצוץ אכזרי בכל ההוצאה הממשלתית, בלא הגדלת מסים ושמירה על תקציב הביטחון") הוא מייחס לימין הכלכלי הקיצוני; את השנייה ("קיצוץ דרסטי בביטחון, העלאת מסים רק ל'עשירים' ואי-קיצוץ בהוצאות אזרחיות עודפות") הוא מייחס לשמאל החברתי הקיצוני; וכך נותרים פלוצקר והקורא עם חלופת הביניים: "תערובת של מסים יותר גבוהים, קיצוץ בביטחון וקיצוץ בהוצאות האזרחיות".

באשר למסים, פרשן "ידיעות אחרונות" ממליץ על העלאת המע"מ באחוז (עם אפשרות לבידול בין מוצרי מותרות למוצרי בסיס), העלאת מס ההכנסה באחוז והעלאת מס החברות באחוז (לא כולל עסקים קטנים). כמו כן מציע פלוצקר אפשרות של מס מיוחד על בעלי הכנסות גבוהות.

בכפולה הפותחת של "דה-מרקר" מדווח מוטי בסוק על החלטת ראש הממשלה ושר האוצר בנוגע לגזירות המס, או לפחות על הכיוון המסתמן, ואולי זה רק בלון ניסוי שנועד לבחון את תגובות הנוגעים בדבר. מכל מקום, הכותרת מנוסחת כאילו התקבלה כבר הכרעה: "המע"מ ומס ההכנסה יועלו ב-1%, מס החברות לא ישונה".

כמו כן, בגוף הידיעה מדווח כי מסתמן שלא יוטל מס על בעלי הכנסות שנתיות גבוהות של למעלה ממיליון שקל, "בשל התנגדות ראש הממשלה ושר האוצר". אשר לתקציב הביטחון, בסוק מדווח כי שר האוצר תומך בקיצוץ של שני מיליארד שקל, בכירי משרדו מבקשים לקצץ שלושה מיליארד שקל, ואילו שר הביטחון ידרוש תוספת של חמישה–שבעה מיליארד שקל. "הערכה היא כי רה"מ, הפעם, נוטה יותר לעמדות מערכת הביטחון", נכתב.

הנה כי כן, מתברר שיש גם חלופה רביעית – העלאת המע"מ ללא בידול בין מוצרים, העלאת מס ההכנסה ללא השפעה על מס החברות, ויתור על מיסוי בעלי הכנסות גבוהות ותוספת לתקציב משרד הביטחון. מאין יבוא הכסף שיגשר על הפערים בין חלופה זו להצעתו של פרשן "ידיעות אחרונות"? בסוק מסיים את כתבתו בהערכה כי יתבצע קיצוץ רוחבי ברוב משרדי הממשלה. אם התוכנית אכן תצא לפועל לפי הקווים שמתוארים בדיווח של בסוק, יש להניח כי המהלך של ראש הממשלה ידרוש קיצוץ ניכר ב"הוצאות האזרחיות" ויידמה לחלופה הראשונה שהציג פלוצקר, זו של "הימין הכלכלי הקיצוני".

איפול תקשורתי

תיבה נפרדת בכפולה הפותחת של "דה-מרקר" מוקדשת לסודיות הדיונים על תקציב המדינה לשנת 2013. לפי בסוק, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, הורה, לפי דרישת ראש הממשלה נתניהו, להטיל איפול מוחלט על דיוני התקציב. "מקורות כלכליים העריכו בשבוע שעבר כי רה"מ חושש, בין השאר, שהדלפות על הגזירות הצפויות בתקציב השנה הבאה יזינו את המחאה החברתית", מסביר בסוק.

דרך נוספת למנוע את התעוררות המחאה החברתית – אי-דיווח עליה. בראש עמ' 10 של "הארץ" מדווחים אסף שטול-טראורינג ויניר יגנה כי קבוצה של פעילים, ובהם דפני ליף, הקימה אתמול מאהל בשדרות רוטשילד. "דקות ספורות לאחר מכן הגיעו פקחי עיריית תל-אביב ופינו את האוהל", מדווח. בהמשך מוזכרת קריאתה של ליף להקים עימה מחדש אוהלים בשדרה ביום שישי הבא. כמו כן מדווח על הפגנה של 500 איש שהתקיימה בבאר-שבע "במחאה על מדיניות ראש הממשלה בנימין נתניהו וממשלת ישראל ביחס לפריפריה".

בתחתית עמ' 27 של "ידיעות אחרונות" מתפרסמת ידיעת תצלום שבה מדווח דני ספקטור כי ליף הקימה אוהל בשדרות רוטשילד וקראה להקמת מספר רב של אוהלים בשבוע הבא. לא מדווח על ההפגנה בבאר-שבע נגד מדיניות הממשלה ביחס לפריפריה.

ב"מעריב" לא מדווח כלל על הקמת האוהל של ליף בלב תל-אביב, ובאשר להפגנה בבאר-שבע – ובכן, לא מדווח על הפגנה של 500 איש שמחו על המדיניות של ממשלת ישראל ביחס לפריפריה, אך נמצא מקום, די בולט יחסית (ראש עמ' 21 בעיתון), לדיווח מאת ליאור אבני על הפגנה אחרת שהתקיימה בעיר, ביום חמישי האחרון. לפי דיווחו של אבני, כ-200 סטודנטים מהמחלקה להנדסה כימית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב מחו על רמת הבחינות במחלקה, הגבוהה מדי, לדעתם.

גם ב"ישראל היום" הוטל איפול תקשורתי מלא על מאהל המחאה שהוקם אתמול לרגע בשדרות רוטשילד. יחד עם זאת, יעל ברנובסקי מדווחת בתחתית עמ' 21 כי "במסגרת יוזמה ייחודית תיפתח בשנת הלימודים הבאה במכללת אפרתה בירושלים תוכנית חדשה לתלמידות, שתתמקד במחאה החברתית שפרצה בקיץ שעבר".

התמונה העולה היא ברורה ועקבית. יש מי שמעוניין בערעור הסדר הקיים, יש מי שמעוניין בשימורו, ויש מי שנע ונד בין שני הקטבים, רוצה להחליף את ההנהגה, אבל חושש שבדרך ישתנה גם המסלול.

הקואליציה לאמונה ולחירות

במדור חדשות החוץ של "מעריב" מדווח צח יוקד כי איש העסקים והפילנתרופ שלדון אדלסון, ידידו האישי של ראש ממשלת ישראל ומקים החינמון התומך בו "ישראל היום", התחייב לתרום 71 מיליון דולר לטובת קמפיין הבחירות של המועמד הרפובליקאי לנשיאות, מיט רומני.

לא ברור מנין שאב יוקד את הסכום שעליו הוא מדווח. הסכום אמנם מוזכר בדיווח של ה"הפינגטון פוסט", אבל מי שיקרא שם מעבר לכותרת יגלה כי סכום זה כולל בתוכו למעלה מ-20 מיליון דולר שכבר נתרמו לקמפיין הכושל של ניוט גינגריץ' לתפקיד המועמד מטעם המפלגה הרפובליקאית. מכל מקום, ב"פורבס" דווח בשבוע שעבר כי אדלסון מתכנן תרומות "בלתי מוגבלות" לקמפיין רומני. ברור כי אדלסון יהיה גורם משמעותי, אולי מכריע, בבחירות הקרובות לנשיאות ארה"ב.

ב"ישראל היום" טרם דווח על התרומות שהעביר מקים החינמון לטובת המועמד הרפובליקאי לנשיאות ארה"ב, או על התרומות שהוא התחייב להעביר לו בעתיד הקרוב. לא כידיעה חדשותית ולא כגילוי נאות לצד הסיקור השוטף של המירוץ לתפקיד (יש לשוב ולהדגיש כי אין התמיכה של "הארץ" באובמה דומה לתמיכה של "ישראל היום" ברומני. בעוד הראשונה נובעת מאידיאולוגיה בלבד, השנייה מלווה בתמיכה כלכלית של בעל העיתון).

לפי דיווח שפורסם בשבוע שעבר ב"וול-סטריט ג'ורנל", בטרם הכריע אדלסון באשר לתרומותיו לרומני, נפגש איש העסקים והפילנתרופ עם המועמד לנשיאות לשיחה פרטית. על סמך "מקורביו" של אדלסון דווח באותה ידיעה כי אדלסון "רצה להיות בטוח לגבי עמדותיו של מר רומני ביחס למספר סוגיות יסוד, בהן התמיכה בישראל נגד גורמים תוקפניים במזרח התיכון. מר אדלסון ביקר בחריפות וטען כי תמיכתו של הנשיא ברק אובמה בישראל חלשה מדי".

נראה שהפגישה והתרומה עשו את שלהן. הבוקר מדווחים ב"ישראל היום" אלי לאון וסוכנויות הידיעות כי רומני תקף את אובמה על עמדתו כלפי איראן. "אתה בוחן את ההתנהלות הפוליטית שלו בנוגע לאיראן", מצוטט רומני, "והוא כמעט נשמע מפוחד יותר מכך שישראל תפעל צבאית מאשר שהוא מודאג מכך שאיראן עשויה להפוך לגרעינית". לפי הדיווח, רומני אמר זאת "לקהל תומכיו מ'הקואליציה לאמונה ולחירות' – ארגון פוליטי של נוצרים אוונגליסטים, שרבים מהם נחשבים לאוהדי ישראל מובהקים". הוא זכה לתשואות.

ילדי הגנבים והאנסים

"אובמה קורץ להיספנים: עשרות אלפי מהגרים לא חוקיים לא יגורשו מארה"ב", נכתב בכותרת המתפרסמת בשער "הארץ". נטשה מוזגוביה מדווחת כי נשיא ארה"ב הודיע על "תפנית חדה אך מוגבלת במדיניותו כלפי מהגרים השוהים שלא כחוק". לפי דיווחה, מהגרים שנכנסו לארה"ב בלא אישור בטרם מלאו להם 16 יוכלו להגיש בקשה לקבלת אישור עבודה לשנתיים ולא יגורשו, בתנאי שסיימו תיכון ולא הורשעו בעבירות פליליות. בטור פרשנות נלווה מגדיר חמי שלו את ההודעה של אובמה "מהלך פוליטי ציני ושקוף, שלמרות זאת עשוי להשיג את מטרתו". המטרה היא, כמובן, גיוס תמיכת ההיספנים לקראת הבחירות לנשיאות ארה"ב.

לאורך כל הידיעה ב"הארץ" נעשה שימוש במונח "מהגרים בלתי חוקיים" ולא "מסתננים", על אף שמדובר בבני-אדם שחצו בהיחבא את הגבול המדברי בין מקסיקו לארה"ב ולמעשה הסתננו לתוך המדינה, בדומה לבני-האדם שחצו את הגבול המדברי בין מצרים לישראל. גם בידיעה שמתפרסמת בשער "הארץ" לצד הידיעה על המהלך של אובמה נכתב "מהגרים".

"מהגרים מדרום-סודאן: מגרשים אותנו לפני שקיבלנו את המשכורות שמגיעות לנו", נכתב בכותרת הידיעה של טליה נשר ויניב קובוביץ. השניים מדווחים כי 120 מאזרחי דרום-סודאן יועברו הערב לנתב"ג, שם יחוסנו ויועלו, בליווי נציגים רשמיים מדרום-סודאן, על מטוס נוסעים בולגרי שחכרה מדינת ישראל לצורך זה.

גם בידיעה המתפרסמת ב"ישראל היום" על המהלך של נשיא ארה"ב [יוני הרש] נעשה שימוש במונח "מהגרים בלתי חוקיים". אבל משום מה, באותו העמוד, ידיעה מאת יורי ילון, אבי כהן ויעל ברנובסקי נושאת את הכותרת "הלילה: 120 מסתננים ישובו לדרום-סודאן".

זה אינו ההבדל היחיד בין הסיקור של "ישראל היום" לזה של "הארץ", כמובן. ב"ישראל היום" מדווח בכותרת המשנה: "כל עוזב מרצון מקבל מענק של 1,000 יורו", ובגוף הידיעה נכתב כך: "במהלך האכיפה של רשות ההגירה והאוכלוסין, שהחלה בשבוע שעבר במרכז הארץ ובאילת, ננקטו צעדים נגד כ-600 מסתננים מדרום-סודאן, שיותר ממחציתם הסכימו לעזוב מרצונם החופשי וקיבלו סיוע בגובה של 1,000 יורו, והשאר נעצרו".

ב"הארץ" נכתב: "רשות ההגירה אמנם הודיעה ביום חמישי על הארכה של כמה ימים בפרק הזמן שבו יכולים אזרחי דרום-סודאן להחליט על עזיבה מרצון – הסגרה וחתימה על עזיבה בתמורה למענק כספי, אולם מדובר באחת הטיסות האחרונות של המבצע, במסגרתו מעניקה המדינה מענק על סך 1,300 דולר לבגיר ו-500 דולר לקטין, בתמורה ליציאה מישראל. למעט האבות שנתפסו השבוע וניתנה להם האפשרות לחתום על עזיבה עם משפחתם בתמורה למענק – מאז החל מבצע הגירוש, אזרחי דרום-סודאן שייתפסו על-ידי יחידת עוז יגורשו ללא כל מענק".

בכלל, הסיקור ב"ישראל היום" הוא המוטה ביותר מבין כל העיתונים לטובת המשכו והתעצמותו של המבצע. בסוף-השבוע האחרון הוקדש שער מוסף "ישראל השבוע" למבצע הגירוש ושלוש כפולות עמודים עסקו בו, אך שלושתן מנקודת המבט של המדינה, לא של המגורשים. איציק סבן כתב על השב"ס, יהודה שלזינגר כתב על פקחי יחידת עוז ומתי טוכפלד כתב על ההשלכות הפוליטיות של הגירוש.

ב"ידיעות אחרונות", כרגיל, ניתן הסיקור האמוציונלי ביותר. הבוקר שמים בעיתון דגש על מצוקתם של הילדים המגורשים. "השבת העצובה של שני ילדים מבין 120 אזרחי דרום-סודאן שיגורשו היום לארצם", נכתב בכותרת הגג בכפולה הפותחת של העיתון. תמר טרבלסי-חדד מביאה את סיפורה של לוינה אדיסון, בת עשר מתל-אביב. מתי סיבר מביא את סיפורו של סאהר יאסיר, בן 11 מערד. לדיווחיהם נלווים תצלומים מעוררי הזדהות של ילדים בפנים עצובות.

השימוש שעושה "ידיעות אחרונות" במצוקתם של הילדים ציני במיוחד לנוכח הדיווחים מלבי ההיסטריה שהתפרסמו בעיתון זה בשבועות האחרונים, על אודות פשעים, עם דגש על פשעי מין, שביצעו זרים בתל-אביב. הדיווחים האלה הכינו את הקרקע לשתיקה הציבורית הנרחבת אל מול מבצע הגירוש המזורז. כעת, רגע אחרי שהילדים נעקרו בבת אחת מכיתותיהם וחבריהם ורגע לפני שהם מועלים (יחד עם הוריהם) על מטוס בולגרי חכור, נזכרים ב"ידיעות אחרונות" שפעם היה משהו שכונה "ילדי העובדים הזרים", ושוב מתייחסים לזרים כאל כבני-אדם.

הכותרות הראשיות

"חמאס ירה רקטות מסיני לדרום הנגב לבקשת האחים-המוסלמים", נכתב בכותרת הראשית של "הארץ". "לראשונה: רקטה למצפה-רמון", נכתב בזו של "מעריב". "טווח הטרור גדל: שרידי רקטת גראד אותרו באזור מצפה-רמון", נכתב בכותרת הראשית של "מקור ראשון".

"רגע האמת של מצרים", לשון הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות", העיתון היחיד שמספק הבוקר לקוראיו דיווח מאת שליחו (יחד עם אתר ynet) למדינה הגובלת בישראל מדרום, שבה ייערכו היום בחירות לנשיאות.

ב"ישראל היום" הכותרת הראשית מנוסחת כך: "ביטחון: מבחן במצרים; כלכלה: הכרעה ביוון".

בשולי החדשות

בכפולה המרכזית של "ידיעות אחרונות" מדווח איתמר אייכנר על זוג אחים אמריקאים שיעלו מחר לישראל במטרה להתגייס לסיירת הצנחנים.

ענייני תקשורת

תחת הכותרת הלא אופיינית לעיתון "הארץ", "סבר פלוצקר, ההיסטוריון הקשיש ומה ש'ישראל היום' הצליחו לשמוע", מדווחת אמילי גרינצווייג על גבה מקוונת שהרים בסוף-השבוע הפרשן הכלכלי של "ידיעות אחרונות" לאור פרסום ראיון שקיים דרור אידר עם ההיסטוריון ד"ר רוברט קונקווסט. פלוצקר כתב בפייסבוק כי בבואו לראיין את ההיסטוריון, פגש "שבר כלי". פלוצקר מתאר את הפגישה ביניהם כך: "ישבתי מולו קרוב לשעה עם פנקס פתוח, שאלתי שאלות ולא הצלחתי להוציא מפיו משפט אחד מובן". משום כך התפלא לראות את הראיון הארוך שקיים אידר עם אותו ההיסטוריון. "השיחות מוקלטות וישנם תמלילים", מצוטט אידר בתגובה לידיעה.

"החל מהיום יאוחד המוסף היומי 'ז'ורנל' עם המוסף היומי 'המגזין' וכמות העמודים של 'המגזין' תגדל", נכתב בנייר שנלווה הבוקר לקונטרסי "מעריב". בהמשך מובטח כי "התכנים החווייתיים של 'ז'ורנל' בתחומי התרבות, הבידור, האופנה והאוכל ימשיכו להתפרסם מדי יום במוסף 'המגזין' המורחב". בשער מוסף "המגזין" נכתב הבוקר: "כולל מוסף התרבות 'ז'ורנל'". בין התכנים החווייתיים שנדדו מ"ז'ורנל" ל"המגזין": שיחה בין מיקי לוין למייקל הרפז, ביקורת סרט מאת מאיר שניצר ומדור המצטט ציוצים נבחרים מרשת טוויטר.

מיה מנע מדווחת במוסף "עסקים" של "מעריב" על הצעת חוק חדשה שלפיה רשות השידור תחויב להקים מערך שידורים בטלוויזיה וברדיו שישדר לאורך כל שעות היממה תכנים בערבית ובאנגלית למדינות ערב לצורכי הסברה. לפי הדיווח, ההצעה עלתה בעקבות הביקורת שמתח מבקר המדינה על כשלי ההסברה הישראלית בעת מבצע ההשתלטות של צה"ל על משט ספינות לעזה. "בפירוש לא מדובר בערוץ לצורכי שידורי תעמולה", מצוטט ח"כ נחמן שי, מיוזמי הצעת החוק.

גרינצווייג מדווחת ב"הארץ" כי ועד עיתונאי קול-ישראל בתל-אביב מאיים בשביתה בשל קליטת עובדים חיצוניים למערכת. בין העובדים החדשים שנקלטו לאחרונה – מירה בר-אל, בתו של מנכ"ל הרשות לשעבר ג'ו בראל, שקיבלה חוזה בכיר ברשת א'.

"מאחורי כמעט כל ביקורת מסתתרים מניעים רבים נוספים כמו הכללה, קנאה, שנאת האחר וביטול כל מי שלא מתיישר עם דעתך", כותבת לילך סיגן במדור הדעות של "מעריב".