פסק הדין של בית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב–יפו השבוע, בעניינו של כתב ynet תני גולדשטיין, רחוק מלהיות חד-משמעי. השופטת דגית ויסמן הורתה לבטל את פיטורי גולדשטיין על רקע שני צירופי מקרים. ראשית, הודיעו לו על הפסקת עבודתו ימים רבים לאחר שהוחלט לכאורה בהנהלת ynet שלא לקבלו חזרה לאתר. שנית, הודיעו לו על הפסקת עבודתו יחד עם זימונם לשימוע של כמה עיתונאים אחרים, מהם פעילים כמותו בהתארגנות עובדי האתר. בשורה התחתונה, פסק הדין ביטל את פיטוריו של גולדשטיין וכבר למחרת שב הכתב למערכת האתר, אך השורות שלפני התחתונה מעידות כי התוצאה היתה יכולה להיות הפוכה.
הפגנה מול בית-הדין לעבודה במהלך המשפט נגד הנהלת ynet.
23.2.12 (צילום: "העין השביעית")
מבחינת הנהלת ynet, מקור כל הטענות שהיו לארגון העיתונאים וההסתדרות לאורך המשפט באי-הבנה. עבודתו של גולדשטיין כלל לא הופסקה בגלל מעורבותו בארגון העיתונאים, ובכלל, הנהלת ynet מעולם לא היתה מעזה להתערב ולו ברמז בזכות ההתארגנות של עובדיה, שכן כפי שהצהירו נציגיה בפני בית-המשפט חזור והצהר, הם רואים זכות זו כזכות קדושה.
אך הנהלה אחרת, המורכבת מאנשים זדוניים בהרבה מאבירי זכויות העובדים שיושבים כיום במשרדי הנהלת ynet, הנהלה שהיתה מבקשת בכוונה תחילה לחבל בהתארגנות העיתונאים, היתה יכולה לעשות זאת בקלות ולהימנע מהפסד משפטי. לו רק היתה להוטה פחות לקטוע את המהלך באיבו היתה יכולה אותה הנהלה – היפותטית כל-כך עד שקשה להעלותה על הדעת – להפסיק את עבודתם של מובילי ההתארגנות באופן פחות נחפז. לא מספר רב של פעילים בבת אחת. לא את כולם מעכשיו לעכשיו. תוך מתן זכות שימוע כדין. עם צבירת "תיק תלונות" מבעוד מועד ולא רק לאחר קבלת מכתב מאיים מעורכי-הדין של ארגון העיתונאים. וכמובן, לא לכלול במפוטרים את מי שהתפטר והתחרט וחזר בינתיים לעבוד כרגיל באתר.
במקרה כזה המסר המתריע לעובדים היה אולי פחות בוטה, אך למרבה האירוניה, זימונם לשימוע של כמה מראשי ההתארגנות בבת אחת היה בעוכריה של ההנהלה דווקא בשל המסר שעלה ממנו. הנימוק השלישי של בית-הדין להכרעתו בעניין גולדשטיין נגע ל"אפקט המצנן" שהיה למהלכי הנהלת ynet על התארגנות העובדים באתר.
יום לפני מתן פסק הדין הכריז ארגון העיתונאים בישראל על הקמתם של שמונה ועדים במערכות כלי תקשורת שונות. אף אחד מהוועדים החדשים לא הוקם בכלי תקשורת השייך, כמו ynet, לקבוצת "ידיעות אחרונות". ניתן להניח כי פרשת הפיטורים באתר תרמה לכך, כמו גם ההיסטוריה של צעדי הנהלת "ידיעות אחרונות" נגד העבודה המאורגנת. כעת, לאחר מתן פסק הדין בעניינו של גולדשטיין, יש לקוות כי גם ב-ynet, "כלכליסט" ו"ידיעות אחרונות" יוקמו ועדים שיוכלו לייצג באופן ראוי את האינטרסים של העובדים מול ההנהלה.
אשר ל"כלכליסט", עובדיו כבר הודיעו השבוע כי הם מתכוונים להקים ועד. ב-ynet, הדרך נראית סלולה להקמת ועד, לאור הגישה החיובית שהביעה בעדותה בבית-המשפט הנהלת האתר כלפי עבודה מאורגנת בכלל ועבודה מאורגנת של עיתונאים בפרט. אשר ל"ידיעות אחרונות", ובכן, ב"ידיעות אחרונות" עדיין קיימים שרידים לעידן העיתונאות המאורגנת בישראל, אך אלה אינם רלבנטיים לעיתונאים הצעירים שעובדים היום בעיתון.
על האתגר שעומד כעת בפני ארגון העיתונאים החדש ניתן ללמוד מבחינת מצבו ותולדותיו של ועד העיתונאים שעדיין קיים ב"ידיעות אחרונות". אם ארגון העיתונאים רוצה לייצר בחודשים הקרובים תשתית איתנה לוועדים שיוכלו לפעול כראוי לאורך שנים, יהיה עליו להקפיד שוועדי העובדים שהקים, ושהוא עתיד להקים, יתנהלו בצורה שקופה ודמוקרטית.
בלי לאפשר למחנאות פנימית לבוא על חשבון אינטרס הכלל; בלי לתת להנהלות כלי התקשורת הזדמנות לקיים שיתוף פעולה עם נציגי הוועד על חשבון יתר העובדים; ובעיקר – בלי לקדם את זכויותיהם של בני דור מועסקים אחד על חשבון בני דור אחר. אחרת, התוצאה תהיה בסופו של דבר מנוונת וחסרת שיניים, ודור עיתונאים עתידי ייאלץ שוב להתחיל הכל מהתחלה.