עד המדינה ניר חפץ החל היום (22.11) לתאר את מסכת יחסיו עם נאשמי משפט המו"לים. הוא הספיק לדבר על שלושת הנאשמים בשוחד שישבו באולם בית-המשפט המחוזי בירושלים: ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו ובעל השליטה לשעבר בבזק וב"וואלה" שאול אלוביץ', וזוגתו איריס. נכון לעכשיו חפץ לא נשאל על יחסיו עם נאשם מספר 4, מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס, שממילא לא הגיע לבית-המשפט.

את נתניהו, סיפר חפץ, הכיר כבר בתקופה שבה עבד כעיתונאי ב"ידיעות אחרונות", ובעיקר אחרי שהפך לעורך מוסף "7 ימים". חפץ טען כי היה "העיתונאי הימני הבכיר ביותר" באותה תקופה, שבה "עוד לא היו תופעות כמו ערוץ 20 ולא היה שמעון ריקלין", ולכן אף שההיכרות שלו עם נתניהו היתה שטחית, היה ליחסיו עם נתניהו "מאפיין של סימפתיה".

עו"ד אמיר טבנקין מפרקליטות המדינה ביקש מחפץ לתאר באופן כללי את יחסו של נתניהו לתקשורת. בתשובה טען עד המדינה כי "אי-אפשר להפריז וקשה גם לתאר במלים, ומי שלא נמצא ורואה את זה לא יאמין עד כמה שהנושא הזה חשוב לו". לפי חפץ, "בנימין נתניהו הוא אדם שאם ניקח את המלה 'פריק של קונטרול', הוא הרבה מעבר לזה".

עד המדינה ניר חפץ ביום הראשון לעדותו במשפט המו"לים. בית-המשפט המחוזי בירושלים, 22.11.2021 (צילום: אורן בן-חקון)

עד המדינה ניר חפץ ביום הראשון לעדותו במשפט המו"לים. בית-המשפט המחוזי בירושלים, 22.11.2021 (צילום: אורן בן-חקון)

חפץ תיאר את סביבת נתניהו ככזו שמנסה להימנע בדרך כלל מלהפריע לראש הממשלה לבצע את עבודתו, למעט כשהסוגיה היא תקשורתית. "בנושאים תקשורתיים", הדגיש, "הוא מבקש לדעת הכל. עד לפינה הכי נידחת. וגם אם זה ישיבות בטחוניות מכניסים לו פתקים פנימה, יש נוהל. השליטה שלו בכל מה שקורה בנושאים התקשורתיים ומאוחר יותר גם בנושאים של הרשתות החברתיות, אין גבוהה ממנה בהגדרה".

בתשובה לשאלת המשך קבע חפץ כי היקף העיסוק של נתניהו בתקשורת הוא "אדיר, הרבה יותר ממה שנוטים לחשוב וממה שיוצא החוצה".

"אני הייתי אומר שהעיסוק, אם היינו יכולים למדוד אותו בזמן, בסוגיות תקשורתיות הוא לפחות – ואני מדגיש, לפחות, עם עשרה סימני קריאה – הוא לפחות כמו נושאי ביטחון, שזה הנושא השני", טען חפץ. בתגובה צחק נתניהו ונפנף את ידו בביטול. חפץ הדגיש כי הטיפול בנושאים תקשורתיים לא בא על חשבון הטיפול בסוגיות בטחוניות, אך מנגד טען כי אותם נושאים תקשורתיים היו יכולים להיות כאלה ש"למתבונן מהצד ייראו כמו שטויות".

ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו נכנס לאולם משפט המו"לים, 22.11.2021 (צילום: אורן פרסיקו)

ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו נכנס לאולם משפט המו"לים, 22.11.2021 (צילום: אורן פרסיקו)

חפץ העיד כי ההתעניינות האובססיבית של נתניהו בתקשורת לא היתה אקדמית, אלא נועדה לעצב ולהשפיע על הסיקור התקשורתי ואת שוק התקשורת. בנובמבר 2014, כשגלעד ארדן עזב את משרד התקשורת, נתניהו נטל את התיק לעצמו. לדברי חפץ, "זו היתה החלטה שבנימין נתניהו קיבל בעצה עם משפחתו, בעיקר עם רעייתו, אבל היתה גם מעורבות של הבן יאיר, ולמעשה היא בכלל לא היתה פתוחה לאיזשהו משא-ומתן או התלבטות, זו היתה החלטה משפחתית חד-משמעית שרק הוא יהיה שר התקשורת".

בתשובה לשאלת עו"ד טבנקין מדוע היה חשוב לנתניהו ומשפחתו להחזיק בתיק התקשורת הסביר חפץ: "משום שהתפיסה היתה שכל שר תקשורת שימונה, גם שר תקשורת מהליכוד, גם נאמן, גם אדם בעל יכולות וכישורים, התקשורת תכופף אותו בכוח שלה ולמעשה תאלף אותו, ואף אחד לא יוכל לעמוד מול התקשורת חוץ מבנימין נתניהו עצמו". חפץ ציין כי באותה עת הסכים להערכה זו.

בעל השליטה לשעבר בבזק וב"וואלה", הנאשם בשוחד שאול אלוביץ', מגיע לבית-המשפט המחוזי בירושלים ליום עדותו הראשון של ניר חפץ. 22.11.2021 (צילום: יונתן זינדל)

בעל השליטה לשעבר בבזק וב"וואלה", הנאשם בשוחד שאול אלוביץ', מגיע לבית-המשפט המחוזי בירושלים ליום עדותו הראשון של ניר חפץ. 22.11.2021 (צילום: יונתן זינדל)

בשלב זה של החקירה נכנס לסיפור העלילה שתיאר חפץ נאשם מספר 2, שאול אלוביץ'. חפץ סיפר כיצד במהלך המחצית השנייה של שנת 2014, "בנימין נתניהו נתן לי הנחיה ליצור קשר ולהיפגש עם שאול אלוביץ', ושהוא יהיה איש הקשר היחידי והבלעדי שלי להעברת מסרים שלו בנושאים תקשורתיים שקשורים לאתר 'וואלה'". חפץ אכן החל להיפגש עם אלוביץ' על בסיס קבוע. לדבריו, עד מינויו של שלמה פילבר למנכ"ל משרד התקשורת באמצע שנת 2015, הוא הִרבה להיפגש עם אלוביץ' בשליחות נתניהו, בעיקר בביתו של טייקון התקשורת.

כבר בפגישה הראשונה עם אלוביץ', כך לפי חפץ, "הוא אמר לי שהדלתות של האתר פתוחות בפנינו, אני לא זוכר את המלים המדויקות אבל זה היה המסר". בעל השליטה בבזק וב"וואלה" ביקש מחפץ, אז דובר משפחת נתניהו, שייפגש עם מנכ"ל האתר אילן ישועה. "המסר היה שכל דבר שאני רוצה משאול אני יכול לבקש מישועה והוא ידאג לי, כלומר לבנימין נתניהו", העיד עד המדינה. הוא סיפר כי אכן נפגש עם ישועה, "בבית-קפה ברמת-אביב", ושם שמע ממנו "דברים דומים מאוד, שכל מה שנבקש אפשר לפנות אליו והוא יטפל".

אילן ישועה, מנכ"ל "וואלה" לשעבר (צילום: יונתן זינדל)

אילן ישועה, מנכ"ל "וואלה" לשעבר (צילום: יונתן זינדל)

חפץ, שקיבל הוראה מנתניהו להעביר את כל המסרים הרלבנטיים לאלוביץ', וקיבל בקשה מאלוביץ' להעביר את כל המסרים הרלבנטיים למנכ"ל ישועה, החליט לא להמרות את פיו של איש ולשלוח את כל ההודעות והבקשות פעמיים, פעם לבעל השליטה ופעם למנכ"ל – נוהג שנחשף שוב ושוב במהלך עדותו של ישועה.

הפגישות עם אלוביץ', סיפר חפץ, נערכו באותה תקופה בארבע עיניים, בעיקר בקומת הקרקע בביתו הפרטי של אלוביץ', "הכוללת מטבח, סלון ויציאה לבריכה". השניים השאירו באופן קבוע את מכשירי הטלפון הסלולריים שלהם בכניסה לאחד מחדרי הבית. "יש מצד שמאל שירותים קטנים וכיור קטן, שם היינו שמים את המכשירים, ולעתים במגירה במטבח", אמר חפץ, וציין כי לא ראה בכך שום דבר חריג משום שהוא ואחרים נהגו באופן דומה בכל פעם שנפגשו לשיחה עם ראש הממשלה.

במפגשים הראשונים, סיפר חפץ, אלוביץ' עסק בעיקר בשאלה מי יהיה שר התקשורת במקום גלעד ארדן. בהמשך התמקדו הפגישות, מצדו של אלוביץ', ברצונו ששר התקשורת החדש, נתניהו, יחתום על אישור עסקת המיזוג של בזק עם yes. "עד כמה הטענות האלה חזרו על עצמן?", שאל עו"ד טבנקין. "חזרו שוב ושוב, ממש בקינות ותלונות", השיב חפץ. "זה היה מאוד אינטנסיבי. מאוד".

לפי חפץ, הוא העביר לנתניהו את מסריו של אלוביץ' באופן כללי, אבל כיוון שהיתה זו תקופת בחירות, ראש הממשלה ודוברו לא הקדישו אז תשומת לב רבה לסוגיה. "אנחנו היינו בעולם אחר", הגדיר זאת חפץ. "זה ממש לא עלה באיזו שיחה שיש לה משקל יותר מנוצה, ביני לבין נתניהו, חוץ מהחובה לעדכן אותו במה שקורה. לא התרשמתי שזה היה חשוב לו באיזשהו מובן".

"איך התרשמת ממידת הדחיפות של נאשם 2?", שאל עו"ד טבנקין. "הו", השיב חפץ, "בוא נגיד שהיה עדיף שתהיה בחוץ ניידת טיפול נמרץ. הוא היה בלחץ אדיר מהנושא הזה"

"באחת הפגישות הללו", סיפר חפץ, "באותו צד תחתון של הבית של מר אלוביץ', התיישבנו כהרגלנו בסלון, הוא בכורסה בגבו לבריכה ואני בכורסה כשהבריכה מימיני, ועל השולחן הסלוני היו מונחים דפים משודכים בסיכה. הוא ביקש ממני לקחת את הדפים האלו אל מר נתניהו ולהעביר לו את המסר שיש תפוגה להחלטה של הרשות להגבלים עסקיים לאשר את עסקת yes בהיבט של דיני התחרות, ושבעצם כדי שלא יפוג האישור של הרשות להגבלים עסקיים חייבים לחתום על העסקה הזו לפני הבחירות".

חפץ סיפר כי הרגיש לא בנוח להעביר את המסמך לנתניהו, אולם אחרי שאלוביץ' אמר לו כי מדובר במשהו שאפשר למצוא באינטרנט בחיפוש פשוט, הסכים. המסמך, שנשא את הכותרת "הרשות קובעת תנאים למיזוג בזק-yes לקראת תחרות בשוק הטלוויזיה", היה למעשה הודעה לעיתונות שהוציאה רשות ההגבלים.

"איך התרשמת ממידת הדחיפות של נאשם 2?", שאל עו"ד טבנקין. "הו", השיב חפץ, "בוא נגיד שהיה עדיף שתהיה בחוץ ניידת טיפול נמרץ. הוא היה בלחץ אדיר מהנושא הזה".

עד המדינה תיאר כיצד לקח את הדף והניח אותו במכוניתו, במושב שלצדו, כשתוכנו כלפי מטה, "ובהזדמנות הראשונה, שהיתה חייבת להיות יום-יומיים אחר-כך, כי באותם ימים של מערכת בחירות נפגשתי עם נתניהו בתדירות יומית, ישבתי איתו בחדר העבודה בבלפור והסברתי לו במפורט את המסר שהעביר לי שאול אלוביץ'. אני זוכר שנתניהו לקח את הדפים וקרא אותם עד הסוף, ואני זוכר שחשבתי לעצמי שזה מדהים, הירידה הזו לפרטים. הוא קרא עד הסוף, הוריד את הסיכה, גרס את זה, הרים את הטלפון למזכירה בלשכה ואמר לה: תקבעי לי פגישה לאלוביץ'".

"אני מגיף את הווילונות בין הפאטיו לסלון, הולך לכניסה, מכניס את מר אלוביץ' לחדר העבודה של בנימין נתניהו. ממול השולחן יש וילון שגם הוא חוצץ בין החדר לפאטיו, ואני זוכר שרק וילון שהוא חצי שקוף היה ממוגף, אז הגפתי גם את השני, שהוא יותר מאסיבי, ואמרתי לו לשבת. יצאתי החוצה לפאטיו ואמרתי למר נתניהו שמר אלוביץ' מחכה לו בפנים"

חפץ הסביר כי אצל נתניהו "יש קוד" שלפיו ניתן לדעת אם הוא מתכוון לעשות את מה שהבטיח. אם נתניהו "אומר למזכירה או רושם את זה, כמעט תמיד על דף A4 לבן בטוש או בעט, אתה יודע שהוא הולך לטפל בעניין". לעומת זאת, "אם הוא אומר לך 'בסדר' ולא עשה אחד מהדברים האלה, שיהיה לך בהצלחה". זמן לא רב לאחר מכן נערכה הפגישה בין נתניהו ואלוביץ', במעון ראש הממשלה ברחוב בלפור בירושלים. "אני זוכר באופן צלול שאני יושב בפגישה בפאטיו של בלפור, עם עוד מספר אנשים ועם נתניהו, ובשלב מסוים הוא מסמן לי להתקרב אליו ולוחש על אוזני שאלוביץ' נמצא בכניסה ושאכניס אותו בצורה שהנוכחים האחרים בפגישה לא יבחינו בו.

"אני מכיר את היציאות והדרכים השונות שיש לבית ראש הממשלה מצוין. אני מגיף את הווילונות בין הפאטיו לסלון, הולך לכניסה, מכניס את מר אלוביץ' לחדר העבודה של בנימין נתניהו ואז אני זוכר בדיוק, הוא לבש ג'ינס, והוא נעמד לידי. ממול השולחן יש וילון שגם הוא חוצץ בין החדר לפאטיו, ואני זוכר שרק וילון שהוא חצי שקוף היה ממוגף, אז הגפתי גם את השני, שהוא יותר מאסיבי, ואמרתי לו לשבת. יצאתי החוצה לפאטיו ואמרתי למר נתניהו שמר אלוביץ' מחכה לו בפנים".

אני מתנגד, ומתנגד ומתנגד ומתנגד

אף שיום הדיונים כלל כשש שעות חקירה ברוטו, חפץ לא דיבר אפילו מחצית מהזמן. בדומה למה שאירע בתחילת עדותו של אילן ישועה, העד המרכזי הקודם, חלק ניכר מהיום הוקדש לאינספור התנגדויות של הסנגורים על שאלות ספציפיות שנשאלו על-ידי הפרקליטות, על כאלה שלא נשאלו, ועל קווי חקירה כלליים שלדברי הסנגורים היו מטעים, פסולים ולעתים, כך הסנגורים, עלו עד כדי חומרה בסדרי גודל שטרם נודעו כמותם.

השופטים דחו את רוב ההתנגדויות, תוך שסבלנותם הולכת ופוקעת ככל שהתקדם היום, אולם דווקא בנקודה זו, של המפגש בין אלוביץ' לנתניהו במעון בבלפור, התקבלה עמדת ההגנה שלפיה חפץ לא יכול להעיד על המועד המדויק של הפגישה, משום שהמועד אינו קבוע בזכרונו. בחקירתו במשטרה הציגו בפניו החוקרים ראיות, כולל כאלה שהסתמכו על בקשת חופש מידע ועל איכון טלפונים, ולפיהן הפגישה נערכה ככל הנראה ב-28.11.2014 בשעות אחר-הצהריים המוקדמות. אך העד הסביר כי אינו יכול לזכור שזה אכן היה המועד.

רה"מ לשעבר והנאשם בשוחד בנימין נתניהו מגיע לבית-המשפט מלווה בעורכי-דינו עמית חדד (משמאל) ובעז בן-צור (מימין) ויועץ התקשורת עופר גולן, ביום הראשון לעדותו של עד המדינה ניר חפץ. 22.11.2021 (צילום: אורן בן-חקון)

רה"מ לשעבר והנאשם בשוחד בנימין נתניהו מגיע לבית-המשפט מלווה בעורכי-דינו עמית חדד (משמאל) ובעז בן-צור (מימין) ויועץ התקשורת עופר גולן, ביום הראשון לעדותו של עד המדינה ניר חפץ. 22.11.2021 (צילום: אורן בן-חקון)

מועד זה של הפגישה בין ראש הממשלה ושר התקשורת לטייקון המדיה, כפי שהעיר היום עו"ד שחר בן-מאיר, הוא בעל משמעות. עשרה ימים לפני כן עזב ארדן רשמית את משרד התקשורת והוחלף על-ידי נתניהו. ביום האחרון לכהונתו כשר תקשורת חתם ארדן על תקנות המחייבות את אלוביץ' לשתף פעולה עם רפורמת השוק הסיטונאי, שמימושה היה פוגע קשות בהכנסות של בזק. בנוסף, באותם ימים ממש אלוביץ' היה שרוי במירוץ נגד הזמן כדי להשלים את מיזוג בזק עם yes, שנועד להניב לחברה הפרטית שלו, יורוקום, הכנסות של מאות מיליוני שקלים, שלהם היה זקוק נואשות כדי לפרוע את הלוואות העתק שנטל כדי להשתלט על בזק.

יאיר מנדנד, איריס מפקחת

את הנאשמת 3, איריס אלוביץ', חפץ פגש רק בהמשך הדרך, כמי שנטלה לדבריו את המושכות בכל הנוגע לטיפול בסיקור של משפחת נתניהו ב"וואלה". בתקופה זו, כבר אחרי הבחירות של 2015, שבסופן שב והפך נתניהו לראש ממשלה ולשר תקשורת, השתנה סדר היום הדוברותי של חפץ. לפי עדותו, את דברור קמפיין נתניהו, כולל מול "וואלה", החליף דברור שרה נתניהו, כולל כמובן מול האתר של אלוביץ'.

במקביל, כך לפי חפץ, בסביבתו של נתניהו חל שינוי, והשפעת בנו יאיר על האסטרטגיה התקשורתית של ראש הממשלה הפכה חזקה. "אחרי הבחירות ב-2015 עולה מאוד-מאוד-מאוד, ואני מוסיף עוד 40 פעם מאוד, משקלו של יאיר נתניהו בקבלת ההחלטות, בוודאי בנושא תקשורת ופוליטיקה", העיד חפץ.

"למעשה מתחולל בתוך הסביבה הקרובה של בנימין נתניהו סוג של מאבק שמוביל יאיר נתניהו, שאומר שאלוביץ' מקבל המון מבנימין נתניהו אבל בעצם עובדים על נתניהו והחשיפה שיש ב'וואלה' זה עלה תאנה, זה לא באמת הדברים החשובים", הוסיף חפץ.

הנאשמת איריס אלוביץ' בבית-המשפט המחוזי בירושלים, 15.6.2021 (צילום: יונתן זינדל)

הנאשמת איריס אלוביץ' בבית-המשפט המחוזי בירושלים, 15.6.2021 (צילום: יונתן זינדל)

"יאיר נתניהו", המשיך עד המדינה, "מנהל מאות אינטראקציות שבהן הוא מנסה להוכיח את זה לאביו ולגבור על העמדה האחרת, של יועצי תקשורת ושל יועצים משפטיים שחלקם יושבים כאן היום, שאומרת שההתנהלות של משפחת אלוביץ' ב'וואלה' היא שהם עושים כמיטב יכולתם כדי שהאתר יהיה פוזיטיבי לנתניהו".

נתניהו הבן, כך לפי חפץ, "כל הזמן בא בתלונות ומביא דוגמאות, והוא כל היום יושב על הרשת ושולף דוגמאות מתוך האתר", כדי להראות ש"וואלה" לא מספק את הסחורה. "ואז איריס לוקחת על עצמה את התפקיד של לפקח בעצם על אתר 'וואלה' ועל אילן ישועה בהיבט של משפחת נתניהו", טען חפץ, "והיא אפילו מזמנת אותי לביתה ומראה לי את המחשב בחדר העבודה שלה, שממנו היא משגיחה".

לא מקובלת, קו נטוי מביכה

חפץ הדגיש בעדותו כי בעוד שנתניהו ייחס ל"וואלה" חשיבות פוליטית עצומה בתקופת הבחירות, בזמנים רגילים השתנתה המשמעות: מבחינה פוליטית ל"וואלה" לא היתה חשיבות גדולה, אך היכולת להשפיע באופן חריג על תכני האתר הפך משמעותי מאוד מבחינה אחרת.

"וואלה", אמר חפץ, מעולם לא היה אתר שהצליח לקבוע סדר יום. וכך, למרות שהוא היה ועודנו אחד מכלי התקשורת בעלי החשיפה הגדולה בישראל, כלי תקשורת קטנים הרבה יותר, כמו "הארץ" למשל, הם משמעותיים וחשובים יותר. אלא שבתקופת בחירות, המשיך חפץ והסביר, קשה מאוד לכלי תקשורת אחד להשתלט על סדר היום, ועל כן "סופרים ראשים" – מידת החשיפה שמקבלת כל ידיעה נעשית חשובה יותר מהדומיננטיות של כלי התקשורת שבו היא מתפרסמת. מהבחינה הזו, בתקופת בחירות החשיבות של "וואלה" עולה בהרבה על זו של "הארץ".

"משקל הנגד היחיד באתרי הניוז באינטרנט, שזה דבר מאוד משמעותי בתקופת בחירות, התשובה היחידה לאתר ynet, היתה אתר 'וואלה'"

באותה תקופה, הוסיף חפץ, הוא ונתניהו שרטטו את המפה התקשורתית בישראל, "על נייר A4", ויצרו ציר לדירוג מידת העוינות של האתרים. בצד העוין מוקמו "הארץ", ערוץ 10, קבוצת "ידיעות אחרונות" ולדעת נתניהו גם ערוץ 2 (חפץ ציין כי לטעמו ערוץ 2 נטה למרכז). במרכז הציר מוקמו קול-ישראל וערוץ 1, ואילו בצד האוהד מוקמו "ישראל היום" ואתר nrg, שכמו החינמון היה אז בבעלות שלדון אדלסון, ועמם ערוץ 20 ואתר "0404". "משקל הנגד היחיד באתרי הניוז באינטרנט, שזה דבר מאוד משמעותי בתקופת בחירות, התשובה היחידה לאתר ynet, היה אתר 'וואלה'", אמר חפץ. משום כך, לדבריו, חשיבותו לנתניהו היתה אז עצומה.

לאחר הבחירות, הסביר חפץ, שוב מקבל כל כלי תקשורת את כוחו היחסי בקביעת סדר יום, לאו דווקא לפי גודל קהלו, ועל כן קבוצת "הארץ" יכולה להשפיע יותר מאשר אתר כמו "וואלה". אך לפי חפץ, גם אם מבחינת נתניהו האתר חדל לעורר עניין ככלי להשפעה פוליטית, הרי שמבחינת רעייתו שרה נתניהו – ולכן, גם מבחינת בעלה – היה ל"וואלה" תפקיד חשוב.

"בזווית שאני הייתי עד לה, רוב האינטראקציות [עם 'וואלה'] לאחר הרכבת הממשלה נגעו בענייני המשפחה. אתר 'וואלה' היה זה שהלך הכי רחוק בנכונות להתחשב בבקשות המשפחתיות האלה, אז זה הפך לאקמול שמעביר את הכאב ראש שעושות הפניות של התקשורת אל המשפחה והרבה פחות אתר שיש לו חשיבות למעמדו הפוליטי, המדיני ולשרידות שלטונו".

בנימין נתניהו עם רעייתו שרה ובניו יאיר ואבנר בקלפי ירושלמית בבחירות 2013 (צילום: מארק ישראל סלם)

בנימין נתניהו עם רעייתו שרה ובניו יאיר ואבנר בקלפי ירושלמית בבחירות 2013 (צילום: מארק ישראל סלם)

"מה המשמעות של אקמול?", תהה עו"ד טבנקין.

"זר לא יבין זאת", השיב חפץ, "אבל מי שנמצא בסביבת נתניהו כל השנים יודע שהעיסוק בענייני התקשורת שנוגעים למשפחתו הוא בעצימות אדירה. ברגע שיש אירוע שקשור למשפחתו, פעמים רבות זה משבית אותו למשך שעות מעבודתו. בני המשפחה גם לוקחים קשה חלק גדול מהאייטמים, ואז מתקשרים אליו שוב ושוב ומתחוללת סערה של מספר שעות, לפעמים על שטויות ולפעמים על דברים באמת לא נעימים. [...]

"בסביבת נתניהו, בגלל האופי המיוחד, במשך השנים חלק מוצהר וידוע ומדובר הוא בעצם הניסיון ליצור לו שקט, בועה שקטה, כדי שיוכל לבצע את תפקידו. וזה הרבה מאוד להרגיע את הסערות האלה שיש לו בתוך הבית; הן בוודאי שבועיות, לפעמים יומיומיות לפעמים כמה פעמים ביום. הן גוזלות שעות ארוכות. ולכן הסביבה הקרובה, ראש סגל, דובר, חלק מהתפקיד שלהם הוא להיות אקמול, להרגיע את הסערה ולתת לו לעבוד בשקט. במובן הזה 'וואלה' היה חשוב, אבל הוא לא היה חשוב אסטרטגית".

"באתר 'וואלה' היתה לו יכולת לשלוט עד לרמת הכותרת וכמה זמן בהומפייג'. אפילו בכלי תקשורת מאוד אוהדים לנתניהו לא היתה יכולת לשלוט עד כדי כך כמו ב'וואלה'"

חפץ המשיך והעיד כי את ההודעות לעיתונות הפיץ באופן עקרוני לכל כלי התקשורת, אולם היו גם מקרים שבהם פנה רק לכלי התקשורת ש"נחשבו אוהדים", כלומר ל"ישראל היום", nrg, ערוץ 20, אתר "0404" ו"וואלה". "והיו גם דברים שהעברתי רק ל'וואלה'", ציין. לדבריו, "ככל שהבקשה היא יותר לא מקובלת בכלי התקשורת ה'אחרים' – בוא נקרא להם קו נטוי לעתים גם מביכה, כי אני בא מהתקשורת ואני יודע מה מקובל ומה לא – כעומק המבוכה, כך צמצום התפוצה רק לכלי התקשורת האוהדים, ולפעמים רק ל'וואלה'".

כשנשאל מדוע היו מקרים שבהם העביר הודעות לעיתונות רק ל"וואלה" הסביר חפץ כי בני הזוג אלוביץ' הבהירו לו פעמים רבות ("איך פעמים רבות?", סיננה איריס אלוביץ' מכסאה), ש"האתר הזה הוא כמו שהם נותנים אותו במתנה למשפחת נתניהו". חפץ הדגיש כי "המלה 'מתנה' נאמרה", אם כי בהמשך חזר בו ואמר מפורשות כי "המלה 'מתנה' לא נאמרה". עם זאת, עד המדינה התעקש כי שאול אלוביץ' אמר לו: "מה, הם לא מבינים שהאתר הזה הוא כמו אתר שלהם?".

חפץ העיד כי הסכים עם נקודת המבט של בני הזוג אלוביץ'. "באתר 'וואלה' היתה לו היכולת לשלוט עד לרמת הכותרת וכמה זמן בהומפייג'", אמר העד על נתניהו. "אפילו בכלי תקשורת מאוד אוהדים לנתניהו לא היתה יכולת לשלוט עד כדי כך כמו ב'וואלה'".

נתניהו מבקש פטור מהתייצבות

לאורך כל עדותו הקפיד חפץ להחמיא לנתניהו. הוא הביע פעם אחר פעם התפעלות מיכולותיו הקוגניטיביות, והסביר כי בזכותן יש כל-כך הרבה אנשים שמוכנים להתמיד בעבודה עמו חרף הקשיים הנלווים. גם חלק מתשובותיו של חפץ לפרקליט החוקר נוסחו כך שלא הועילו לתביעה, ואף פגעו בתזה שבבסיס כתב האישום. כך, לדוגמה, עד המדינה הבהיר כי הפנייה שלו בשם נתניהו לאלוביץ' לא היתה חריגה במובן זה שהמדיניות של ראש הממשלה דאז היתה תמיד לפנות לבעל השליטה בכלי תקשורת.

"תפיסת העולם שלו היא שכלי תקשורת הם כפני בעליהם", אמר, "בעל המעה הוא בעל הדעה, ולכן גם כאשר פונים לכלי תקשורת אחרים, תמיד הדרישה שלו החד-משמעית היא לדבר עם הבעלים, או לפעמים עם איזושהי דמות אחרת שהיא עד כדי כך משמעותית שהיא שקולה לבעלים".

כמו בשבוע שעבר, כשעדותו של חפץ נדחתה ברגע האחרון, ראש הממשלה לשעבר נתניהו הגיע לבית-המשפט כשהוא מלווה בפמליה הכוללת בין היתר את מנהלת לשכתו לשעבר בליכוד חני בלייוויס ושלושה חברי-כנסת נאמנים: אמיר אוחנה, גלית דיסטל-אטבריאן ושלמה קרעי. לרגע אחד הפציעה גם חברת-הכנסת לשעבר אסנת מארק, אולם בתוך כמה דקות יצאה מהאולם.

הפגנת תמיכה בנתניהו מחוץ לבית-המשפט המחוזי בירושלים, 22.11.2021 (צילום: יונתן זינדל)

הפגנת תמיכה בנתניהו מחוץ לבית-המשפט המחוזי בירושלים, 22.11.2021 (צילום: יונתן זינדל)

ההיררכיה בין שלושת חברי-הכנסת המכהנים שנלוו לנתניהו היתה ברורה. ח"כ אוחנה התיישב ליד הנאשם, בחלקו הקדמי של האולם, קרוב יחסית לשופטים, בכיסא שעליו התיישב בשבוע שעבר הבן אבנר. חברי-הכנסת דיסטל-אטבריאן וקרעי התיישבו בספסלים האחוריים, לצד העיתונאים. בשלב מסוים אף התבקשו לצאת כיוון שלא היה די מקום באולם לכל מי שנרשם מראש.

"יש לנו חוק חסינות חברי-הכנסת, ואנחנו רשאים להיות כאן באולם", הבהיר ח"כ קרעי. "אי-אפשר להגביל חבר-כנסת מלהיכנס לאולם בית-משפט". "אם נראה שיש מקום, נכניס אתכם בשנייה", הבטיח נציג הנהלת בתי-המשפט, אולם חברי-הכנסת לא משו ממקומם ואיש לא העז לאלצם לצאת. אחרי כמה שעות, כשאוחנה יצא מהאולם ופינה את מקומו, התיישבה דיסטל-אטבריאן על הכיסא הפנוי שליד נתניהו. בהפסקת הצהריים, כשראש הממשלה לשעבר עזב את הדיון, עזבה גם כל פמלייתו. לפני צאתו הספיק עורך-דינו בעז בן-צור לבקש עבורו מהשופטים פטור מהתייצבות לדיונים הבאים.

בשונה מהשבוע שעבר, אל מול הפגנת התמיכה בנתניהו שמוקמה מחוץ למתחם בית-המשפט נערכה הבוקר גם הפגנה נגדית, כך שלצד סיסמאות כגון "ביבי המלך" ו"ביבי מלך ישראל", שבקעו מהרמקולים על המדרכות וחדרו אל אולם בית-המשפט בקומה השלישית, ניתן היה לשמוע בבירור גם ניגונים אחרים: "אין חנינה לאויב המדינה" ו"ביבי נתניהו לכלא מעשיהו".

67104-01-20

משפט המו"לים: תיקי "2000" ו"4000"

להורדת הקובץ (PDF, 3.51MB)