אחרי שעמית סגל, כתב ערוץ 2, פרסם תחקיר שהעלה חשדות לסחר בסמים וסרסרות כנגד ח"כ אורן חזן, חזן הגיש נגדו תביעת לשון הרע. טענה מרכזית של סגל היתה שערך תחקיר שפורסם בהתאם ל"סטנדרטים מקצועיים של עיתונאות אחראית". מעניין איפה היתה העיתונאות האחראית של חדשות ערוץ 2, של המנכ"ל אבי וייס, של העורך איתי דנקנר ושל הכתב עמרי קרונלנד כששידרו ביום שישי אייטם ארוך שעסק גם הוא בזנות מאורגנת, מפרגן כל-כך שהוא נראה כמו תוכן שיווקי מטעם מארגני טיולי תיירות מין של ישראלים לרומניה.

12 וחצי דקות של כתבה על כיף, מסיבות פרועות ושבחים למועדונים האיכותיים, מלונות היוקרה, המחירים הזולים, החשפניות דוברות העברית וחדרי ה-VIP המצוידים שאליהם אפשר להזמין בחורות ל"מסיבה פרטית" בכמה עשרות אירו. עם ג'קוזי, עם סאונה, בלי שאלות מיותרות. בלי מודעות עצמית או חברתית.

לאורך האייטם קרונלנד נותן במה לעידן גוב, ישראלי שמארגן טיולים ומסיבות רווקים ברומניה, כדי שיספר בפירוט על השירותים שהוא מציע. לגוב אין אשליות. הוא יודע שעבור הלקוחות שלו, האטרקציה המרכזית שהוא מציע היא "בחורות". הוא מחבר את הצרכנים הישראלים למועדונים. "הטובים ביותר", הוא מבטיח. על פחות מזה עיתונאים של ערוץ 2 האשימו את אורן חזן בסרסרות, אבל גוב הוא לא חבר-כנסת, וקרונלנד הוא כנראה לא ממש עיתונאי.

קרונלנד שואל את גוב, כאילו בשם הצופה בבית, אם אין כאן סחר וניצול. מה פתאום, משיב גוב. הבחורות עושות את זה בכיף, אף אחד לא מכריח אותן – "בטח לא אנחנו". בכלל, לבחורות במזרח אירופה יש תפיסה שונה לגבי מין. אצלן זה כמו להחליף נעליים. טוב, אם עידן גוב אמר שאין סחר ואין ניצול, כנראה שזה מספיק. אם הוא היה מעורב בניצול וסחר בבני אדם, הוא בטח היה מספר על זה לכתב ולצלם של ערוץ 2.

מצאו את ההבדלים: למעלה כותרת הכתבה בחדשות ערוץ 2 על עלילות אורן חזן בבולגריה, למטה כותרת הכתבה בחדשות ערוץ 2 על "מסיבות רווקים" ברומניה

אם קרונלנד היה שואל מישהו שהפרנסה שלו לא תלויה בתיירות מין מישראל, אולי הוא היה שומע שברומניה יש בעיה אמיתית של סחר בנשים וילדים לזנות, שהוזכרה בדו"חות של האיחוד-האירופי ומחלקת המדינה של ארצות-הברית, ושלא מקבלת מענה מספק. אולי הוא היה שואל את גוב איך בדיוק הוא יודע שבמועדונים שאיתם הוא עובד אין כפייה, ואם הנשים שהוא מסדר ללקוחות שלו באמת מרגישות שלשכב עם קבוצות של ישראלים שיכורים בחדר פרטי זה כמו להחליף נעליים.

אבל עיתונות היא עבודה קשה, וקרונלנד מעדיף להיות יחצן של מסיבות רווקים עם חשפניות וזונות. אחרי אייטם שבו הוא טרח להציג בפירוט שמות, שירותים ומחירים, אולי יש מקום לשאול מה ההבדל בין העבודה ה"עיתונאית" של קרונלנד והעורכים שלו ובין העבירה הפלילית של פרסום שירותי זנות. חובבנים דוחפים כרטיסי ביקור לשמשות של מכונית, אבל למקצוענים יש כתבות ארוכות בפריים-טיים של ערוץ 2.

מעין נייזנה היא עורכת-דין במוקד לפליטים ולמהגרים